מאיימת על מפרסמים בתביעות: מה קורה ברשת החברתית של מאסק?
מ-44 מיליארד דולר השקעה ועד שווי של 33 מיליארד בלבד: למרות הודעות על חזרת 96% מהמפרסמים, הנתונים חושפים ש-X עדיין מתחת לרמת ההכנסות של 2022, נאלצת לאיים בתביעות על חברות כמו וריזון ורלף לורן, ומאבדת נתח שוק למתחרות
לינדה יקארינו, מנכ"לית X, יצאה השבוע במסע יחסי ציבור אגרסיבי כדי לשכנע את השוק שהפלטפורמה סוף סוף יוצאת מהמשבר. "96% מהמפרסמים שלנו חוזרים וגל נוסף של מפרסמים חדשים מצטרף", היא הכריזה בפסטיבל קאן. אבל מאחורי ההודעות האופטימיות מתחבאת מציאות מורכבת של חברה שעדיין מתמודדת עם הנזק העצום שנגרם מההחלטות הראשונות של אילון מאסק.
הנתונים מעידים על סיפור של התאוששות איטית. לפי הערכות, ההכנסות מפרסום של X צפויות לעלות השנה ב-16% ולהגיע ליותר מ-2.2 מיליארד דולר. זה נשמע מרשים עד שמבינים שזה נמוך יותר מ-2.36 מיליארד דולר ב-2022 - השנה שלפני שמאסק השתלט על החברה. במילים אחרות, אפילו אם ההערכות האופטימיות יתגשמו, X עדיין לא תחזור לרמת ההכנסות שהייתה לה לפני המהפכה של מאסק.
כשמאסק רכש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר באוקטובר 2022, הוא כנראה לא דמיין שתוך חודשים ספורים הוא יראה איך החברה מאבדת מעל 50% מהכנסותיה. הפיטורים ההמוניים, הביטול של מערכות הפיקוח על התוכן, והאמירות הפוליטיות הקיצוניות יצרו סערה שהרחיקה מותגים גדולים מהפלטפורמה.
התפקיד של לינדה יקארינו
כאן נכנסת יקארינו לתמונה - מנהלת מכירות ותיקה מ-NBCUniversal שמאסק גייס בדיוק לשם כך: להציל את החלק העסקי שהתמוטט. אבל השאלה היא אם אפשר לתקן נזק כה משמעותי כשהבעלים ממשיך להכות בכל הזדמנות. המעורבות הפוליטית של מאסק, התמיכה הגלויה בטראמפ, והמחלוקות הציבוריות שלו ממשיכות להטיל צל על הניסיונות להרגיע מפרסמים.
- וולבו מזנקת 30% - למאסק יש הרבה מה ללמוד מהסינים
- כה אמר מאסק - תובנות על רובוט אנושי והאם העוני ייעלם מהעולם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוח של וול סטריט ג'ורנל חשף השבוע ש-X מאיימת בתביעות על חברות כמו וריזון ורלף לורן אם הן לא יגדילו את ההשקעות בפרסום בפלטפורמה. זוהי אסטרטגיה יוצאת דופן - חברות בריאות בדרך כלל לא צריכות לאיים על לקוחותיהן כדי למכור להן שירותים. זה מעיד על נואשות עסקית שקשה להסתיר אותה מאחורי הודעות יחסי ציבור.
יקארינו מנסה לדחות את הדיווח ולהציג אותו כחסר מקורות, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. כשחברה נאלצת ללחץ על מפרסמים פוטנציאליים באיומי תביעות, זה סימן ברור שמשהו פה לא עובד. החשד הוא שה-96% שיקרינו ציטטה מתייחס למפרסמים שחזרו בלחץ, לא בגלל שהם באמת רוצים להיות שם.
X מאבדת נתח שוק
בעוד ש-X מתהדרת ב-600 מליון משתמשים פעילים חודשיים, Threads של מטא כבר מגיעה ל-350 מליון משתמשים תוך פחות משנתיים מההשקה. מטא בכללותה משרתת 3.4 מיליארד משתמשים, וסנאפצ'ט חוגגת 900 מליון משתמשים פעילים. החשבון הפשוט הוא ש-X מאבדת נתח שוק בזמן שמנסה לחזור לרמת ההכנסות הקודמת.
- הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה
- איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
האסטרטגיה החדשה של יקרינו כוללת ניסיון נואש לגוון את מקורות ההכנסה. במקום להתבסס רק על פרסום, X משיקה מנויי פרמיום, פלטפורמת נתונים למפתחים, וכעת גם X Money - שירותי תשלומים בין אנשים. הרעיון הוא להפוך את X ל"אפליקציית הכל" על פי החזון של מאסק, אבל הביצוע נראה יותר כמו הטלת רשת רחבה מתוך תקווה שמשהו ייתפס.
בעיית היסוד היא ש-X איבדה את האמינות שלה כמדיום בטוח למותגים. מחקר של אוניברסיטת דרום קליפורניה מראה שהשנאה בפלטפורמה עלתה ב-50% בין 2022 ל-2023, עם זינוק של 260% בהתבטאויות טרנספוביות ו-42% בציוצים גזעניים. מפרסמים לא רוצים שהמותג שלהם יופיע לצד תכנים כאלה, והבטחות על "הערות קהילה" לא מרגיעות אותם.
השווי הנוכחי של X מעיד על הבעיה. לפי ההערכה האחרונה, החברה שווה 33 מיליארד דולר - ירידה של 25% מהמחיר שמאסק שילם. זה לפני שמחשבים את ה-12 מיליארד דולר חוב שמאסק לקח כדי לממן את הרכישה. במילים אחרות, ההשקעה של מאסק איבדה כמעט שליש מהערכה ועדיין צריכה לשרת חוב עצום.
- 1.אישה יפה 18/06/2025 02:20הגב לתגובה זוזה הלקח המרכזי שלי מהכתבה
 B2 (X)
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
 דולר (2024)
 אחוז מהתמ"ג: 3.4%
 כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
 יהלומן, נוצר באמצעות AI
יהלומן, נוצר באמצעות AIאיך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.
הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.
במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש
 A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו. 
הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.
- טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
- 'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים.
 כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות
 שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.” 

