המהפך של אלפאבית: איך הפכה ענקית הטכנולוגיה ממניית צמיחה למניית ערך?

בעוד רוב מניות הטכנולוגיה נסחרות במכפילים מפוצצים, אלפאבית Alphabet -0.93%  - חברת האם של גוגל - נוסעת בכיוון ההפוך. החברה עומדת להצטרף בשבועות הקרובים למדד ראסל 1000 וואליו כמניה השניה בגודלה במדד, מהלך שמשקף מעבר ממעמד של מניית צמיחה למניית ערך מובהקת.

כשמניה של חברה כמו אלפאבית נסחרת במכפיל רווח של 19 - נמוך ב-15% ממדד ה-S&P 500 ובפער משמעותי משאר חברות "שבע המופלאות" - עולה שאלה מהותית: האם מדובר בהזדמנות נדירה או בעיות יסוד שעדיין לא התגלו במלואן?

המניה צנחה 5.8% מתחילת השנה, בזמן שהשווקים עלו, והחברה מאבדת נתח שוק בתחום החיפוש לטובת פלטפורמות בינה מלאכותית כמו ChatGPT ו-Perplexity. זהו שינוי פרדיגמה שיכול לערער את היסודות של המודל העסקי הבסיסי.

מעל לכל זה מרחפת גם הסכנה הרגולטורית. החברה עומדת מול פסק דין שיכול לחייב אותה למכור את דפדפן כרום ולחשף נתוני חיפוש בפני מתחריה - תוצאה ישירה של הפסדה בתביעת ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים האמריקני. צעדים כאלה עלולים לשבור את המונופול שאלפאבית בנתה במשך עשרות שנים.

• מייסד אלפאבית תרם כמעט 700 מיליון דולר במניות
• יום אחרי הכרזות ה-AI: אלפאבית קופצת ב-4%

מאחורי הקלעים

אבל מאחורי הכותרות הקודרות מסתתר נרטיב שונה לחלוטין. אלפאבית בנתה אימפריה של עסקים עצמאיים שכל אחד מהם יכול לזרוח ככוכב יחיד: יוטיוב שנלחמת בנטפליקס על שוק הסטרימינג העולמי, גוגל קלאוד שמציבה אתגר אמיתי למיקרוסופט אזור, ווימו שמובילה במירוץ הרכבים האוטונומיים מול אובר וטסלה.

הפרדוקס המרכזי של אלפאבית טמון בדיוק כאן: החברה יושבת על אוצר של חדשנות טכנולוגית, אבל המבנה התאגידי המורכב שלה מונע מהשוק להעריך כל עסק לפי הפוטנציאל האמיתי שלו. במקום זאת, כל החטיבות "נענשות" עם המכפיל הנמוך של עסק החיפוש המסורתי.

האנליסטים מעריכים שפירוק החברה לחלקיה יכול להביא לשווי כולל של 300 דולר למניה - כמעט כפל מהמחיר הנוכחי של 179 דולר. אבל הדרך לשחרור הערך הזה דורשת החלטות אסטרטגיות קיצוניות שההנהלה עדיין מהססת לקבל.

• מנצלת את הראלי - אוקלו מגייסת 400 מ' דולר ומדללת את המשקיעים
• "פלנטיר יקרה מדי - היא תרד ב-15%"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

תוכניות הפרישה מרצון 

החברה הודיעה בימים האחרונים כי היא מציעה כעת תוכניות פרישה מרצון לעובדים בליבת העסק שלה - חטיבות מנוע החיפוש והפרסום - לאחר שבינואר כבר הציעה צעדים דומים בחטיבות משניות כמו אנדרואיד, כרום ופיקסל. המהלך מגיע בעקבות "איומים חסרי תקדים" על עסקי החיפוש, כפי שתיאר זאת ניק פוקס, מנהיג קבוצת הידע של החברה.

באפריל האחרון נרשמה ירידה של 2% עד 6% במספר הביקורים לאתרי הענקים - גוגל, יוטיוב, פייסבוק ואינסטגרם - בעוד הטראפיק ל-ChatGPT זינק ב-13%. המשתמשים מגלים שחבל לבזבז זמן על מעבר בין אפליקציות כשהצ'אטבוט יכול לחפש, לנתח ולסכם עבורם הכל במקום אחד.

השקעות הבינה המלאכותית של אלפאבית חושפות פרדוקס מטריד. הסכומים מתנפחים בקצב מסחרר: מ-26 מיליארד דולר ב-2023 לכמעט כפליים ב-2024 (52.5 מיליארד), ועד 75 מיליארד דולר שמתוכננים השנה. אבל למרות המאמץ הכספי העצום, החברה רק מאבדת עוד נתח שוק לטובת ChatGPT והמתחרים.

השקת "מצב AI" במנוע החיפוש רק בחודש שעבר מגלה כמה מאחור נותרה גוגל. בזמן שחברות כמו OpenAI כבר שינו את צורת החשיבה של המשתמשים ובנו להם הרגלים חדשים, גוגל עדיין מנסה להדביק פיצ'רים של בינה מלאכותית על המנוע הוותיק שלה. זה כמו לנסות לתקן מכונת כתיבה במקום לקנות מחשב - מהלך שכפי שציינו האנליסטים, הגיע "מעט מדי ומאוחר מדי".

הטעות של וורן באפט

וורן באפט, המשקיע האגדי שספג כמה מכות כואבות בטכנולוגיה, הודה ב-2018 בפני משקיעיו שאי-ההשקעה באלפאבית הייתה אחת הטעויות הגדולות שלו. "בחנו את זה אבל טעיתי - לא הצלחתי להגיע למסקנה שהסיכויים טובים בהרבה מהמחירים", אמר אז. דבריו של באפט עשויים להיות רלוונטיים כפליים כשהמניה נסחרת במחירים נמוכים עוד יותר.

הזיכרון של IBM עדיין צורב. כשבאפט בנה פוזיציית ענק של 10.7 מיליארד דולר בחברת הטכנולוגיה הוותיקה ב-2011, הוא סמך על המותג החזק, תזרימי המזומנים הצפויים ורכישות המניות העצמיות הענקיות. שש שנים מאוחר יותר הוא נאלץ למכור את ההחזקה ולהכיר בהפסד של 20%. המקרה הזה מזכיר שאפילו חברות בעלות יתרונות תחרותיים לכאורה יכולות להתגלות כמלכודות ערך קטלניות.

המעבר למדד הערך יכול לספק הקלה זמנית. קרנות הנאמנות שעוקבות אחר המדד יהיו חייבות לקנות מניות אלפאבית באופן אוטומטי, מה שיצר ביקוש מלאכותי שעשוי לדחוף את המחיר כלפי מעלה. אבל הרוח הגבית הטכנית הזו היא רק פלסטר - היא לא תרפא את הבעיות המהותיות שמציקות לחברה.

בסופו של דבר, עתידה של אלפאבית יוכרע בשני מישורים: היכולת להגן על הדומיננטיות בחיפוש מול האיום של הבינה המלאכותית, והאומץ של ההנהלה לבצע שינויים מבניים שישחררו את הערך העצום שקיים בכל אחד מהעסקים.