בעוד קצת פחות משנה יסיים יו"ר הפד', ג'רום פאוול, את כהונתו, ולרשימת המועמדים נוסף כעת מועמד חדש ומפתיע - סקוט בסנט, שר האוצר הנוכחי של ארה"ב. למרות שלפאוול כאמור יש עוד כשנה בתפקיד, טראמפ עצמו כבר הצהיר כי יכריז בקרוב על מחליף לפאוול, ולפי דיווחים, בסביבת הבית הלבן כבר החלו ההכנות, אם כי מטעם הבית הלבן נמסר בהודעה רשמית כי הדיווחים שקריים.

בהצהרה רשמית, נמנע בסנט מלהתייחס ישירות לשאלת המינוי ואמר כי "הנשיא יבחר מי הכי מתאים לכלכלה ולעם האמריקאי". עם זאת, גורמים בממשל אישרו כי שמו נשקל ברצינות, לצד מועמדים נוספים כמו קווין וורש, חבר מועצת הפד' לשעבר שכבר רואיין בעבר על ידי טראמפ לתפקיד שר האוצר.

בסנט, בן 62 מדרום קרוליינה, בוגר ייל ולשעבר מרצה להיסטוריה כלכלית, הצליח לבסס קריירה מזהירה בוול סטריט. הוא כיהן כמנהל ההשקעות הראשי של קרן סורוס, אחת הקרנות הידועות בעולם, ובהמשך הקים את קרן הגידור Key Square Capital Management, שהתמחתה בניתוחים מקרו-כלכליים והשקעות בינלאומיות. אף על פי שעבד בצמוד לג'ורג' סורוס - דמות שמייצגת את ההפך הגמור מעולמו האידיאולוגי של טראמפ - הצליח בסנט לבסס את מעמדו כמומחה עם גישה שמרנית, תומך בכלכלה חופשית, בקיצוצי מסים ובהפחתת רגולציה. במקביל, הפך לדמות פוליטית בזכות תרומתו הבולטת לקמפיין של טראמפ, במסגרתו גם העלה רעיון רדיקלי: מינוי יו"ר "צללים" לפד', שיכין את הקרקע להחלפת פאוול.

מאז מונה לשר האוצר, בסנט נחשב לקול הברור והנחרץ ביותר בגיבוש האג'נדה הכלכלית של טראמפ. הוא הוביל את הרפורמות בסחר, ניסח מחדש את מדיניות המכסים מול סין, והציג תכנית להורדת הגירעון התקציבי מ-7% לפחות מ-3% עד 2028. בניגוד לטראמפ, בסנט תומך בשער דולר חזק, מתוך אמונה שיציבות מטבע היא עוגן לכלכלה בריאה. לא בכדי כינה אותו יועצו לשעבר של טראמפ, סטיב באנון, "הכוכב של הקבינט". גם בשווקים הפיננסיים רואים בו דמות מרגיעה ובעלת הבנה עמוקה במבנה ההון הגלובלי. במובנים רבים, מדובר בדמות שמתאימה לפד' - ביצועיסט שמכיר היטב את המערכת הפיננסית הבינלאומית ומודע לסיכונים וללחצים שהיא מייצרת.

• סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
• בסנט: "הסכם אנבידיה עם סין יכול לשמש מודל לתעשיות נוספות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מועמדות שמעוררת דאגה בקרב תומכי עצמאות הפד'

לצד האמון הרב שבסנט נהנה ממנו בקרב משקיעים ובכירים בוושינגטון, מועמדותו לראשות הפד' עלולה להיתפס כמחטף פוליטי. טראמפ מקפיד מזה חודשים לתקוף את ג'רום פאוול בחריפות, ואף רמז בגלוי על פיטוריו בהצהרה חסרת תקדים. במקביל, טראמפ קורא שוב ושוב להורדת ריבית, תוך שהוא מטיל ספק בעצמאותו של הפד' ומנסה לגרום לו לפעול לפי שיקוליו שלו.

המתיחות הזו הגיעה לשיאה באפריל האחרון, אז פרסם טראמפ פוסט חריף ברשת החברתית שלו, Truth, שבו האשים את פאוול בכך שהוא תמיד מגיב באיחור וטועה. עוד טען טראמפ כי הפחתת הריבית חיונית כעת, ואף כתב כי "סיום עבודתו של פאוול לא יכול להגיע מהר מספיק".

בפגישה נדירה שנערכה לאחרונה בין טראמפ לפאוול, הנשיא ככל הנראה ניסה ללחוץ להורדת ריבית, אך נענה בסירוב. הפד' הבהיר כי מדיניותו לא תושפע מלחצים פוליטיים, ופאוול עצמו חזר והצהיר כי כל החלטה תתקבל על בסיס נתונים בלבד ובהתאם לנתוני שוק התעסוקה והאינפלציה.

• רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
• האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד

גם אם בסנט ימונה, יהיה קשה לשכנע את השווקים כי מדובר במינוי נטול שיקולים פוליטיים. בסנט נחשב לאיש אמונו הקרוב של טראמפ, והוא אף עלול לקחת חלק בתהליך בחירת היורש שלו עצמו, דבר שיוצר ניגוד עניינים מובנה. עם זאת, גורמים בענף הבנקאות הבינלאומית סבורים כי לבסנט יש את האמון הדרוש בקרב השווקים העולמיים, וציינו כי גם הוא וגם וורש ייהנו ככל הנראה מאמון גבוה מצד הקהילה הפיננסית.

ועדיין, כל ניסיון להפעיל השפעה פוליטית על מדיניות הריבית ייבחן בזכוכית מגדלת. הפסיקות האחרונות של בתי המשפט בארה"ב - ביניהן זו שקובעת כי הנשיא אינו מוסמך להטיל מכסים נרחבים מבלי אישור הקונגרס - מחזקות את עקרון הפרדת הרשויות ומציבות גבולות ברורים גם ליכולת הנשיא להשפיע על גופים עצמאיים כמו הפד'.

לזכותו של בסנט עומדת יכולת ביצוע מוכחת, גישה מעשית וחיבור עמוק לחזון הכלכלי של טראמפ. עם זאת, מדובר באדם שאינו מגיע מרקע מוניטרי כמו המועמדים האחרים. גם כלכלנים שמזוהים עם טראמפ, כמו ארתור לאפר, מציינים כי לבסנט יש תפקיד חשוב מאוד כבר היום, אך "המומחיות שלו היא אינה בתחום המדיניות המוניטרית". 

מה הסיכויים שבסנט אכן ימונה בסופו של דבר?

הסיכוי שמינויו של סקוט בסנט ליו"ר הפד' אכן יתממש נחשב נמוך בשלב הזה, בעיקר בשל העירוב הבלתי נמנע של שיקולים פוליטיים במהלך. מינוי כזה עלול להיתפס כניסיון בוטה של טראמפ להכניס את אחד מאנשי אמונו הקרובים ביותר לעמדה שאמורה להיות עצמאית לחלוטין, מה שעלול לעורר התנגדות עזה מצד הסנאט, גם בקרב רפובליקנים, ומצד השווקים הפיננסיים.

בנוסף, מעבר לכך, חוסר ניסיונו בתחום המוניטרי כאמור והיעדר רקע בבנק המרכזי הופכים אותו למועמד פחות טבעי לתפקיד בהשוואה למועמדים אחרים כמו קווין וורש או כריסטופר וולר, שמגיעים מלב המערכת. ובנוסף בצל הספקות, עולה שאלה רחבה יותר - האם מינוי כזה לא ישלח מסר בעייתי למשקיעים ולשוקי ההון, במיוחד בעידן שבו אמון הציבור בעצמאות מוסדות השלטון עומד למבחן?