סין
צילום: unsplash

הנשק הסודי של סין במרוץ הבינה המלאכותית

צמיחה מרשימה של 27.4% בשנה צפויה בתחום שיגדל מ-261 מיליון דולר ל-2.3 מיליארד דולר עד 2032

אדיר בן עמי |


בעוד העולם מתמקד בשבבים ובפיתוח מודלים, שוק אחר בתחום הבינה המלאכותית צומח במהירות בסין - שוק נתוני האימון למערכות AI. מדובר בתחום שעתיד להפוך לגורם מכריע במרוץ הטכנולוגי העולמי. לפי מחקר של חברת Sapien, שוק נתוני האימון למערכות בינה מלאכותית בסין צפוי לגדול מ-261 מיליון דולר ב-2023 ליותר מ-2.3 מיליארד דולר עד 2032, עם צמיחה שנתית מרשימה של 27.4%.


במרכז התנופה הזו עומדת השאיפה האסטרטגית של סין להפוך למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית עד 2030. מטרה זו מגובה במימון ממשלתי נרחב, תוכניות פיתוח לאומיות ותשתית רגולטורית תומכת. אך בעוד המדינה מתקדמת במהירות, היא נתקלת בצוואר בקבוק משמעותי: הצורך במקורות מידע תואמי רגולציה ומותאמים לתחומים ספציפיים.


"חברות המתמחות באספקת מאגרי מידע איכותיים ומתויגים כראוי, המותאמים לצרכים הייחודיים של תעשיות מפתח, יהיו מרכזיות בניצול הביקוש הגובר," קובעים אנליסטים מחברת Sapien. הענקיות הטכנולוגיות כמו Baidu, קבוצת עליבאבא ו-Tencent כבר מנצלות את המערכות האקולוגיות הצרכניות העצומות שלהן כדי לייצר ולנצל כמויות עצומות של נתוני אימון. אולם, ההזדמנות האמיתית עשויה להימצא בידי שחקנים ייחודיים המתמחים בתיוג נתונים, סימון תואם פרטיות ופתרונות נתונים חוצי גבולות.


תחומי היישום מגוונים וכוללים רכבים אוטונומיים, טכנולוגיות חינוך, זיהוי דיבור אוטומטי ואימון מודלים לשוניים גדולים (LLM). בכל אחד מהתחומים הללו, נדרשים נתונים ספציפיים ומורכבים המשקפים את המציאות האנושית - לא רק קלט מעבדתי מטוהר.



הכללים נוקשים

פרטיות וציות לרגולציה הפכו למאפיינים מגדירים של השוק. חוק הגנת המידע האישי וחוק אבטחת הסייבר של סין מטילים כללים נוקשים על אופן איסוף המידע האישי, עיבודו והעברתו, במיוחד כאשר הוא חוצה גבולות. תקנות אלה מעלות עלויות ומורכבות תפעולית, אך גם יוצרות יתרונות תחרותיים לחברות המסוגלות לספק מאגרי נתונים נקיים ומאומתים.


"סוגיות ריבונות הנתונים הן קריטיות וסטנדרטים תפעוליים הולכים וגדלים," אמר ג'יימס יו, מנהל הטכנולוגיה של חברת המחקר Xintai Analysis בשנחאי. "חברות שיכולות לספק פתרונות מדרגיים בתוך הפרמטרים האלה ממוקמות היטב לצמוח."


מפת הדרכים של הממשלה הסינית לבינה מלאכותית מעדיפה אימוץ ממוקד-תעשייה. יישומי AI בעולם האמיתי בתחומי הפיננסים, החינוך, הלוגיסטיקה והבריאות תלויים במאגרי נתונים המשקפים את הרעש והמורכבות של סביבות אנושיות. הדבר הוביל לגידול בביקוש לספקים המסוגלים לאסוף, לנקות ולתייג זרמי נתונים מבולגנים, רב-לשוניים ולעתים קרובות קנייניים.

קיראו עוד ב"גלובל"


עבור המשקיעים, מצב זה פותח מספר אפיקי פעולה. ראשית, קיימת התרחבות של ספקי נתונים טהורים כמו Datatang ו-Data Magic, הנהנים הן מביקוש מקומי והן משותפויות עם מפתחי AI זרים המעוניינים לאמן מודלים רב-לשוניים. שנית, שכבת התשתית - כולל פלטפורמות תוכנה המייעלות תיוג נתונים ומבטיחות יכולת ביקורת - הפכה לתחום עניין מרכזי להון סיכון.


לבסוף, ישנו הארביטראז' הרגולטורי. כאשר חברות סיניות רבות מתקשות לעמוד בספי הפרטיות, במיוחד ליישומים רגישים כמו מודלי LLM, חברות המציעות נתונים סינתטיים או מאגרי נתונים גלובליים אנונימיים צוברות תאוצה. פתרונות אלה נתפסים כאלטרנטיבות בסיכון נמוך יותר בסביבה שבה חששות לגבי ריבונות נתונים נותרים גבוהים וכישלונות בציות עלולים לשאת עלויות כספיות ותדמיתיות.


האתגרים בשוק

עם זאת, האתגרים נמשכים. Sapien הצביעה על חששות לגבי גיוון, דיוק והטיה במאגרי נתונים מהעולם האמיתי, כמו גם בחינה מתמשכת של אבטחת נתונים וגישה ממשלתית פוטנציאלית. האשמות בשנים האחרונות, כגון המחלוקת סביב נוהלי נתוני האימון של DeepSeek, מדגישות עד כמה שקיפות ומקור הנתונים הפכו לקריטיים.


האנליסטים טוענים כי אתגרים אלה הם חלק מתהליך התבגרות רחב יותר. הידוק הכללים מאלץ את התעשייה להתמקצע, ומעדיף חברות עם ממשל תאגידי חזק, מומחיות ייחודית ומודלים תפעוליים בני הגנה. מגמה מתפתחת נוספת היא עלייתן של "הנמרים" הסיניים בתחום ה-AI - סטארט-אפים כמו Moonshot AI, Zhipu AI ו-MiniMax - המתחרים על בניית מודלים לשוניים גדולים ומערכות מולטימודליות מתקדמות. חברות אלה הן צרכניות רעבתניות של נתוני אימון איכותיים ועשויות להפוך לקונות או רוכשות משמעותיות של חברות ממוקדות-נתונים בשנים הקרובות.


הזהב של מהפכת הבינה המלאכותית בסין איננו הטכנולוגיה עצמה, אלא הנתונים המזינים אותה. בשונה מבהלות לזהב היסטוריות, הערך כאן נוצר לא בשלב האיסוף הגולמי, אלא בתהליך העידון והזיקוק - הפיכת מידע אקראי למשאב מדויק, מאורגן ותואם רגולציה שמאפשר למכונות חכמות לנווט את המערכות המורכבות של המאה ה-21, החל במערכי שינוע וכלה במנגנוני הבנת שפה אנושית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

רובוטיקה  (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, אך עדיין ללא הכנסות, עם שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.