ציור AI
צילום: gemini google

גוגל בקונפליקט נוסף עם ישראל

עובדי חברת דיפמיינד הבריטית שבבעלות גוגל מתכננים להתאגד ולטרפד עסקה עם חברות בטחוניות עם קשרים למדינת ישראל


רן קידר | (2)
נושאים בכתבה גוגל

בעקבות החלטת גוגל למכור טכנולוגיית בינה מלאכותית לחברות בטחוניות עם קשרים למשרד הבטחון הישראלי, עובדי חברת דיפמיינד בבריטניה מתכננים מהלכים שיכפו את עצירת המהלך.  כ-300 עובדים מעוניינים להצטרף לאיגוד עובדי התקשורת הבריטי ונמצאים בקשר עם האיגוד מזה מספר שבועות.  את הידיעה פירסם הפייננשל טיימס שעד כה לא קיבל תגובה מדיפמיינד או האיגוד עצמו.

דובר של גוגל מסר לפיננשל טיימס שהחברה מחויבת לשימוש אחראי בבינה מלאכותית ומקדמת שיח פתוח עם העובדים. עם זאת, ההקשר הטכנולוגי והגיאופוליטי השתנה והתפתח מאז שעוצבו עקרונות הבינה המלאכותית של גוגל, לדבריו.

נסיונות התארגנות

ע"פ העובדים, המהלך הגיע לאחר שבפברואר השנה גוגל הסירה את ההתחייבות שהיא לא תמכור טכנולוגיות בינה מלאכותית אשר "עלולות לגרום נזק באופן כללי", כגון נשק או ביון. הטענה היא שצה"ל נעזר בטכנולוגיה במלחמה בעזה ועל פי גורם אנונימי בדיפמיינד "זוהי טכנולוגיה פורצת דורך שאנחנו מספקים לתוך שדה קרב מתמשך. אנשים לא רוצים שישתמשו בעבודה שלהם באופן הזה".

כדי שההתאגדות תתרחש, עליה להיות מוכרת על ידי חברת דיפמיינד וההליך הוא הצבעה בקרב כל עובדיה בבריטניה. ההערכה היא שמדובר על כ-2,000 עובדים. במידה והצעד יצליח, הגורם האנונימי מסר כי הם יבקשו פגישה עם ההנהלה כדי שתבטל את העסקאות ובמידה והדבר לא יצלח, הם ינקטו בשביתה. אותו גורם טוען כי דבר דומה צפוי לקרות גם בארה"ב. "אני מקווה שאנשים יהיו אקטיביים בדעתם להתרחק מחוזים צבאיים".

לאחרונה, הנהלת גוגל לחצה על דיפמיינד למצוא שימושים מסחריים לטכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת שלה. מנכ"ל החברה הציע שחברות מסחריות במדינות דמוקרטיות יעבדו יחד כדי לחזק את הבטחון הלאומי.


מי זאת בעצם דיפמיינד?


דיפמיינד היא חברה בריטית לבינה מלאכותית שהוקמה ב-2010 ונרכשה ע"י גוגל ב-2014. דיפמיינד התפרסמה ב-2016 כשהצליחה לייצר מודל שניצח שחקן אנושי מקצועי במשחק GO. בהמשך ייצרה גם את תוכנת AlphaZero שמנצחת כל תוכנה או אדם והחידוש המרכזי שבה שהיא לומדת לא ממשחקי עבר אלא תוך כדי משחקים נגד עצמה. מנכ"ל החברה הוא דמיס הסביס, זוכה פרס נובל לכימיה ב-2024. הסביס גם זכה בפרס דן דוד של אוניברסיטת ת"א ב-2020 בממד העתיד.

בעבר, גוגל נתקלה בבעיות עם עובדים בהקשרי הקשרים עם ישראל, ופיטרה 28 עובדים בשנה שמחו נגד פרויקט נימבוס, עסקת ענן בת 1.2 מיליארד דולר שכללה את ישראל, גוגל ואמזון. בנוסף, ב-2018 גוגל היתה בעימות נוסף עם העובדים סביב פרויקט מייבן, חוזה עם הפנטגון שכלל שימוש בבינה מלאכותית בתפעול רחפנים. בעקבות מחאות פנימיות, גוגל בחרה שלא לחדש את אותו החוזה ושמרה על המחויבות שלה להימנע משימוש בבינה מלאכותית בכלי נשק או ביון.

קיראו עוד ב"גלובל"

נמשיך לעקוב כיצד הסיפור הזה מתגלגל ומה תהיה ההשפעה שלו.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וכתתו אתיהם לחרבות (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/04/2025 07:11
    הגב לתגובה זו
    כל ההסטוריה מלמדת שעשינו זאת טוב יותר לבד כמובן שאין לזלזל בעזרה ולהעריך אותה אך חשוב לזכור שזה יהיה טוב יותר שהכל יעשה אצלנו. יצור מקומות עבודהלא יהיה תלוי באחרים
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

כלבי הדאו
צילום: copilot - microsoft

כלבי הדאו ב־2025: האסטרטגיה הוותיקה הניבה כמעט 18%

בעוד השוק נשען על מניות צמיחה ו-AI, אסטרטגיית הדיבידנד המכנית עקפה את מדד הדאו ג’ונס, נהנתה מירידת תשואות האג"ח והחזירה למרכז הבמה את ערך היציבות וההכנסה השוטפת

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה כלבי הדאו

בעולם השקעות שבו בשנים האחרונות הדגש עבר למניות צמיחה, לבינה מלאכותית ולתמחורים המבוססים על ציפיות עתידיות, חוזרת לשיח דווקא אסטרטגיית השקעה ותיקה ופשוטה במיוחד: “כלבי הדאו”. מדובר בגישה כמעט מכנית, שפותחה לפני יותר משלושה עשורים, ושבה ועולה לדיון בעיקר בתקופות שבהן תנאי השוק משתנים ומשקיעים מחפשים שילוב של יציבות והכנסה שוטפת.


איך האסטרטגיה עובדת

בתחילת כל שנה בוחרים את עשר מניות מדד דאו ג’ונס בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, משקיעים בהן במשקל שווה, ומחזיקים בהן למשך שנה שלמה. בסוף השנה מתבצע רענון ,יציאה מהמניות שנפלטו מהרשימה וכניסה למניות החדשות שעומדות בקריטריון. הרציונל הכלכלי שמאחורי השיטה נשען על עיקרון החזרה לממוצע. תשואת דיבידנד גבוהה היא לרוב תוצאה של ירידת מחיר, ולא בהכרח של הידרדרות מהותית בפעילות החברה. מאחר שמדובר בחברות גדולות, מבוססות ורווחיות, ההנחה היא שהשוק נוטה “להעניש” אותן יתר על המידה - תיקון שמייצר הזדמנות.

יתרון נוסף של האסטרטגיה נובע מהרכב מדד הדאו ג’ונס עצמו. המדד כולל 30 חברות אמריקאיות ותיקות, רבות מהן בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנדים ויציבות פיננסית. בכך, כלבי הדאו פועלים בתוך יקום מצומצם יחסית של מניות איכות, מה שמפחית חלק מהסיכונים הטמונים באסטרטגיות דיבידנד רחבות.

לאורך השנים, הביצועים של כלבי הדאו היו מחזוריים. היו תקופות שבהן היא הציגה תשואה גבוהה מזו של מדד דאו ג’ונס עצמו, ולעומתן שנים שבהן פיגרה מאחור. ניתוחי עבר מצביעים על כך שהשיטה נוטה לתפקד טוב יותר בסביבות של ריבית יציבה או יורדת, ובשלבים שבהם מניות ערך ודיבידנד חוזרות למשוך תשומת לב לאחר תקופות של דומיננטיות למניות צמיחה.


איך הצליחה האסטרטגיה ב-2025?

שנת 2025 סיפקה דוגמה בולטת לכך. עשר מניות כלבי הדאו רשמו השנה תשואה ממוצעת של כ־17.8% (במשקל שווה), והקדימו את מדד דאו ג’ונס כולו, שעלה בכ־14.5%. מדובר בביצוע השנתי החזק ביותר של האסטרטגיה מאז 2019. העליות הובלו על ידי שילוב מעניין של סקטורים. אמג’ן וג’ונסון אנד ג’ונסון מהמגזר הרפואי, לצד IBM וסיסקו מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, רשמו עליות חדות של 28% עד כ־44%. הצלחה זו ממחישה כיצד גם חברות “מבוגרות” יחסית יכולות ליהנות מרוח גבית כאשר הסנטימנט משתנה.