ציור AI
צילום: gemini google

גוגל בקונפליקט נוסף עם ישראל

עובדי חברת דיפמיינד הבריטית שבבעלות גוגל מתכננים להתאגד ולטרפד עסקה עם חברות בטחוניות עם קשרים למדינת ישראל


רן קידר | (2)
נושאים בכתבה גוגל

בעקבות החלטת גוגל למכור טכנולוגיית בינה מלאכותית לחברות בטחוניות עם קשרים למשרד הבטחון הישראלי, עובדי חברת דיפמיינד בבריטניה מתכננים מהלכים שיכפו את עצירת המהלך.  כ-300 עובדים מעוניינים להצטרף לאיגוד עובדי התקשורת הבריטי ונמצאים בקשר עם האיגוד מזה מספר שבועות.  את הידיעה פירסם הפייננשל טיימס שעד כה לא קיבל תגובה מדיפמיינד או האיגוד עצמו.

דובר של גוגל מסר לפיננשל טיימס שהחברה מחויבת לשימוש אחראי בבינה מלאכותית ומקדמת שיח פתוח עם העובדים. עם זאת, ההקשר הטכנולוגי והגיאופוליטי השתנה והתפתח מאז שעוצבו עקרונות הבינה המלאכותית של גוגל, לדבריו.

נסיונות התארגנות

ע"פ העובדים, המהלך הגיע לאחר שבפברואר השנה גוגל הסירה את ההתחייבות שהיא לא תמכור טכנולוגיות בינה מלאכותית אשר "עלולות לגרום נזק באופן כללי", כגון נשק או ביון. הטענה היא שצה"ל נעזר בטכנולוגיה במלחמה בעזה ועל פי גורם אנונימי בדיפמיינד "זוהי טכנולוגיה פורצת דורך שאנחנו מספקים לתוך שדה קרב מתמשך. אנשים לא רוצים שישתמשו בעבודה שלהם באופן הזה".

כדי שההתאגדות תתרחש, עליה להיות מוכרת על ידי חברת דיפמיינד וההליך הוא הצבעה בקרב כל עובדיה בבריטניה. ההערכה היא שמדובר על כ-2,000 עובדים. במידה והצעד יצליח, הגורם האנונימי מסר כי הם יבקשו פגישה עם ההנהלה כדי שתבטל את העסקאות ובמידה והדבר לא יצלח, הם ינקטו בשביתה. אותו גורם טוען כי דבר דומה צפוי לקרות גם בארה"ב. "אני מקווה שאנשים יהיו אקטיביים בדעתם להתרחק מחוזים צבאיים".

לאחרונה, הנהלת גוגל לחצה על דיפמיינד למצוא שימושים מסחריים לטכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת שלה. מנכ"ל החברה הציע שחברות מסחריות במדינות דמוקרטיות יעבדו יחד כדי לחזק את הבטחון הלאומי.


מי זאת בעצם דיפמיינד?


דיפמיינד היא חברה בריטית לבינה מלאכותית שהוקמה ב-2010 ונרכשה ע"י גוגל ב-2014. דיפמיינד התפרסמה ב-2016 כשהצליחה לייצר מודל שניצח שחקן אנושי מקצועי במשחק GO. בהמשך ייצרה גם את תוכנת AlphaZero שמנצחת כל תוכנה או אדם והחידוש המרכזי שבה שהיא לומדת לא ממשחקי עבר אלא תוך כדי משחקים נגד עצמה. מנכ"ל החברה הוא דמיס הסביס, זוכה פרס נובל לכימיה ב-2024. הסביס גם זכה בפרס דן דוד של אוניברסיטת ת"א ב-2020 בממד העתיד.

בעבר, גוגל נתקלה בבעיות עם עובדים בהקשרי הקשרים עם ישראל, ופיטרה 28 עובדים בשנה שמחו נגד פרויקט נימבוס, עסקת ענן בת 1.2 מיליארד דולר שכללה את ישראל, גוגל ואמזון. בנוסף, ב-2018 גוגל היתה בעימות נוסף עם העובדים סביב פרויקט מייבן, חוזה עם הפנטגון שכלל שימוש בבינה מלאכותית בתפעול רחפנים. בעקבות מחאות פנימיות, גוגל בחרה שלא לחדש את אותו החוזה ושמרה על המחויבות שלה להימנע משימוש בבינה מלאכותית בכלי נשק או ביון.

קיראו עוד ב"גלובל"

נמשיך לעקוב כיצד הסיפור הזה מתגלגל ומה תהיה ההשפעה שלו.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וכתתו אתיהם לחרבות (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/04/2025 07:11
    הגב לתגובה זו
    כל ההסטוריה מלמדת שעשינו זאת טוב יותר לבד כמובן שאין לזלזל בעזרה ולהעריך אותה אך חשוב לזכור שזה יהיה טוב יותר שהכל יעשה אצלנו. יצור מקומות עבודהלא יהיה תלוי באחרים
נפט
צילום: iStock

מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות

חיפוש אחר מקורות תשואה ומידע דוחף גופים פיננסיים לפעילות ישירה בנפט, גז וחשמל - אך היתרון של סוחרי הסחורות הוותיקים והסיכונים התפעוליים מציבים אתגר משמעותי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנרגיה נפט

יותר ויותר קרנות גידור ובתי מסחר פיננסיים נכנסים בשנים האחרונות לפעילות ישירה בשווקי הסחורות הפיזיות, תחום שנחשב במשך עשורים לשטח כמעט בלעדי של סוחרי אנרגיה גלובליים וחברות תעשייה. המגמה משקפת ניסיון של גופים פיננסיים לאתר אפיקי תשואה חדשים, דווקא בתקופה שבה תנודתיות בשווקים הפיננסיים המסורתיים נחלשה.


במשך שנים התמקדו קרנות גידור במסחר בחוזים עתידיים ובנגזרים על נפט, גז וחשמל, ללא מגע עם הסחורה עצמה. כעת, חלק מהקרנות מרחיבות את פעילותן לעסקאות הכרוכות בהחזקה, הובלה ואחסון של סחורות, צעד שמעמיק את החשיפה שלהן לדינמיקה הפיזית של השווקים. פעילות כזו כוללת, בין היתר, רכישת זכויות הולכה בצינורות גז, שכירת מתקני אחסון לנפט גולמי, או שימוש במערכות אגירת חשמל מתקדמות כדי למכור אנרגיה בשעות שיא הביקוש. עבור שחקנים פיננסיים, מדובר בשינוי מהותי, המצריך יכולות תפעוליות ולא רק ניתוח נתונים ומודלים.


היתרון המרכזי: מידע

מעבר לשאיפה לרווח, היתרון המרכזי שמזהים הגופים הפיננסיים במסחר פיזי הוא המידע, כאשר נוכחות בשטח מאפשרת להבין מוקדם יותר שינויים בביקוש ובהיצע, לעיתים עוד לפני שהם משתקפים בנתונים רשמיים או בדיווחים ממשלתיים. 


קרנות גידור כמו Balyasny, Jain Global ו-Qube, וכן בתי מסחר כמותיים כמו Jane Street, הרחיבו לאחרונה את פעילותן בתחום האנרגיה. המהלך מתבטא הן בגיוס כוח אדם מנוסה והן ברכישת חברות ייעודיות שמאפשרות כניסה מהירה לשוק. Balyasny, לדוגמה, חיזקה את צוותי המסחר שלה בחשמל ובגז באירופה באמצעות גיוס עובדים מחברות תשתית מקומיות כגון Centrica ו-Norlys. במקביל, הקרן הרחיבה את פעילות המסחר בגז טבעי, מתוך מטרה לשלב ידע תפעולי עם יכולות מסחר מתקדמות. Jain Global בחרה במסלול ישיר יותר ורכשה השנה את Anahau Energy, חברה המתמחה בשירותי גז טבעי. הרכישה אפשרה לקרן לעבור מפעילות פיננסית גרידא למסחר פעיל בסחורה עצמה, תוך שליטה טובה יותר בשרשרת הערך.


גם הקרן הכמותית Qube הרחיבה את פעילותה באמצעות זרוע בשם Volta, שנכנסה למסחר בחשמל פיזי באירופה. בנוסף, החברה פעלה להשתלבות בגופים המעצבים את כללי השוק בארה"ב, וצירפה לשורותיה סוחרי גז וחשמל בעלי ניסיון תפעולי מאז 2024.