ציור AI
צילום: gemini google

גוגל בקונפליקט נוסף עם ישראל

עובדי חברת דיפמיינד הבריטית שבבעלות גוגל מתכננים להתאגד ולטרפד עסקה עם חברות בטחוניות עם קשרים למדינת ישראל


רן קידר | (2)
נושאים בכתבה גוגל

בעקבות החלטת גוגל למכור טכנולוגיית בינה מלאכותית לחברות בטחוניות עם קשרים למשרד הבטחון הישראלי, עובדי חברת דיפמיינד בבריטניה מתכננים מהלכים שיכפו את עצירת המהלך.  כ-300 עובדים מעוניינים להצטרף לאיגוד עובדי התקשורת הבריטי ונמצאים בקשר עם האיגוד מזה מספר שבועות.  את הידיעה פירסם הפייננשל טיימס שעד כה לא קיבל תגובה מדיפמיינד או האיגוד עצמו.

דובר של גוגל מסר לפיננשל טיימס שהחברה מחויבת לשימוש אחראי בבינה מלאכותית ומקדמת שיח פתוח עם העובדים. עם זאת, ההקשר הטכנולוגי והגיאופוליטי השתנה והתפתח מאז שעוצבו עקרונות הבינה המלאכותית של גוגל, לדבריו.

נסיונות התארגנות

ע"פ העובדים, המהלך הגיע לאחר שבפברואר השנה גוגל הסירה את ההתחייבות שהיא לא תמכור טכנולוגיות בינה מלאכותית אשר "עלולות לגרום נזק באופן כללי", כגון נשק או ביון. הטענה היא שצה"ל נעזר בטכנולוגיה במלחמה בעזה ועל פי גורם אנונימי בדיפמיינד "זוהי טכנולוגיה פורצת דורך שאנחנו מספקים לתוך שדה קרב מתמשך. אנשים לא רוצים שישתמשו בעבודה שלהם באופן הזה".

כדי שההתאגדות תתרחש, עליה להיות מוכרת על ידי חברת דיפמיינד וההליך הוא הצבעה בקרב כל עובדיה בבריטניה. ההערכה היא שמדובר על כ-2,000 עובדים. במידה והצעד יצליח, הגורם האנונימי מסר כי הם יבקשו פגישה עם ההנהלה כדי שתבטל את העסקאות ובמידה והדבר לא יצלח, הם ינקטו בשביתה. אותו גורם טוען כי דבר דומה צפוי לקרות גם בארה"ב. "אני מקווה שאנשים יהיו אקטיביים בדעתם להתרחק מחוזים צבאיים".

לאחרונה, הנהלת גוגל לחצה על דיפמיינד למצוא שימושים מסחריים לטכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת שלה. מנכ"ל החברה הציע שחברות מסחריות במדינות דמוקרטיות יעבדו יחד כדי לחזק את הבטחון הלאומי.


מי זאת בעצם דיפמיינד?


דיפמיינד היא חברה בריטית לבינה מלאכותית שהוקמה ב-2010 ונרכשה ע"י גוגל ב-2014. דיפמיינד התפרסמה ב-2016 כשהצליחה לייצר מודל שניצח שחקן אנושי מקצועי במשחק GO. בהמשך ייצרה גם את תוכנת AlphaZero שמנצחת כל תוכנה או אדם והחידוש המרכזי שבה שהיא לומדת לא ממשחקי עבר אלא תוך כדי משחקים נגד עצמה. מנכ"ל החברה הוא דמיס הסביס, זוכה פרס נובל לכימיה ב-2024. הסביס גם זכה בפרס דן דוד של אוניברסיטת ת"א ב-2020 בממד העתיד.

בעבר, גוגל נתקלה בבעיות עם עובדים בהקשרי הקשרים עם ישראל, ופיטרה 28 עובדים בשנה שמחו נגד פרויקט נימבוס, עסקת ענן בת 1.2 מיליארד דולר שכללה את ישראל, גוגל ואמזון. בנוסף, ב-2018 גוגל היתה בעימות נוסף עם העובדים סביב פרויקט מייבן, חוזה עם הפנטגון שכלל שימוש בבינה מלאכותית בתפעול רחפנים. בעקבות מחאות פנימיות, גוגל בחרה שלא לחדש את אותו החוזה ושמרה על המחויבות שלה להימנע משימוש בבינה מלאכותית בכלי נשק או ביון.

קיראו עוד ב"גלובל"

נמשיך לעקוב כיצד הסיפור הזה מתגלגל ומה תהיה ההשפעה שלו.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    וכתתו אתיהם לחרבות (ל"ת)
    אנונימי 27/04/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 27/04/2025 07:11
    הגב לתגובה זו
    כל ההסטוריה מלמדת שעשינו זאת טוב יותר לבד כמובן שאין לזלזל בעזרה ולהעריך אותה אך חשוב לזכור שזה יהיה טוב יותר שהכל יעשה אצלנו. יצור מקומות עבודהלא יהיה תלוי באחרים
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.