"כולם מודאגים": לארי פינק מתריע על חששות כלכליים גוברים
מנכ"ל חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם מתריע: "אנשים חרדים יותר לגבי הכלכלה מאשר בכל זמן אחר בזיכרון הקרוב"; "אני שומע את זה מכל מנהיג, מכל לקוח, מכל אדם שאני משוחח איתו"
למנהל חברת הנכסים הגדולה בעולם יש מסר ברור: כולם מודאגים מהכלכלה. "אני שומע זאת כמעט מכל לקוח, כמעט מכל מנהיג - כמעט מכל אדם - שאני משוחח איתו," כתב לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, במכתבו השנתי. "הם חרדים יותר לגבי הכלכלה מאשר בכל זמן אחר בזיכרון הקרוב." דבריו של פינק הגיעו ביום שני, כאשר שוק המניות צנח מיד עם פתיחתו והמשקיעים חששו שהמכסים הצפויים עלולים לפגוע עוד יותר בכלכלה.
וול סטריט הורידה את תחזיותיה הכלכליות והעלתה את הסיכויים למיתון. הגורם המעורר לאווירת הדאגה בוול סטריט היה המועד הקרב ובא לכניסתם לתוקף של המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ, אשר עתה צפויים להיכנס לתוקף ביום רביעי, 9 באפריל, לאחר דחייה קצרה.
מאז שטראמפ נכנס לתפקידו, מדיניות המכסים
הלא-עקבית שלו טלטלה את השווקים. היות שטראמפ הטיל מכסים באופן תכוף, אך לאחר מכן הסיר אותם, ופעל הן נגד בעלי ברית והן נגד יריבים, למשקיעים אין כמעט שום אינדיקציה לגבי מה לצפות. בימים האחרונים הבהיר הנשיא כי הוא נחוש להמשיך בתוכנית ללא פשרות, למרות הלחץ הבינלאומי
הגובר. "ישנו מגוון עצום של מכסים פוטנציאליים על השולחן, עם השלכות שונות מאוד," כתב אנטוניו גבריאל, כלכלן גלובלי בבנק אוף אמריקה.
בנק אוף אמריקה צפה שטראמפ יטיל שילוב של מכסים שיכוונו הן למדינות ספציפיות והן לסקטורים בודדים של הכלכלה, הוסיף גבריאל. עד כה, טראמפ עשה את שניהם. בשבוע שעבר, טראמפ הטיל סדרה של מכסים בשיעור 25% על תעשיית הרכב. מוקדם יותר השנה, טראמפ כיוון למספר מדינות כמו סין, קנדה ומקסיקו עם מנה משלהן של מכסים.
- בלאקרוק מאותתת זהירות: מפחיתה חשיפה למניות לנוכח הסיכונים
- תיק ההשקעות העתידי: 50/30/20 – המהפכה של לארי פינק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר מ-50 מדינות פנו לממשל
לפי שר האוצר סקוט בסנט, שהתראיין ל-NBC ביום ראשון האחרון, יותר מ-50 מדינות פנו לממשל בניסיון לנהל משא ומתן על הקלת המכסים. אולם, בסנט הבהיר כי המועד הקרוב – פחות מ-48 שעות מהיום – לא מאפשר מו"מ מהיר: "זה לא משהו שאפשר לפתור בימים או בשבועות." הדבר מצביע על כך שהממשל מתכוון להמשיך ביישום התוכנית כמתוכנן.
שני סוגי המכסים עוררו חששות שהם יגרמו לעליית מחירים לצרכנים ויגרמו לנסיגה בהשקעות. יצרני הרכב, המייבאים רכיבים רבים המיוצרים בחו"ל, יהיו בלית ברירה אלא להעלות את העלויות לקוני הרכב או להפסיד מיליארדים על ידי ספיגת העלויות בעצמם.
פינק הצביע על התערערות האמון בכלכלה לאורך כל השנה. "ההשפעה המצטברת בטווח הקצר היא שאנשים עוצרים, הם נסוגים," אמר פינק מוקדם יותר החודש. "בשיחות עם מנכ"לים מכל רחבי הכלכלה, אני שומע שהכלכלה נחלשת בזמן שאנחנו מדברים."
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
פינק בחר בתקווה
במכתבו השנתי, עם זאת, פינק נקט בטון שונה. הוא לא נגע בפרטים הספציפיים של אי-הוודאות הכלכלית שהייתה נפוצה בכל העולם הפיננסי. במקום זאת, פינק בחר במסר מלא תקווה, והצביע על החוסן של שוקי ההון לאורך 400 שנות ההיסטוריה שלהם. שוקי ההון הם "המערכת שהמצאנו במיוחד כדי להתגבר על סתירות כמו מחסור בתוך שפע, וחרדה בתוך שגשוג," כתב פינק.
בניגוד לטון האופטימי של פינק, ג'יימי דיימון, מנכ"ל ויו"ר ג'יי.פי מורגן, התריע במכתבו השנתי לבעלי המניות מפני השפעות אינפלציוניות מיידיות ואובדן תנופה לכלכלה האמריקאית. "בין אם המכסים יובילו למיתון או לא, הם בהחלט יבלמו את הצמיחה," הזהיר דיימון, בשינוי ניכר מעמדותיו המתונות יותר בתחילת השנה.
אולם עדיין קיים חוסר אמון בכלכלת ארה"ב. בגולדמן זאקס העלו את האפשרות למיתון מ-20% ל-35%. לדויטשה בנק הייתה תחזית קודרת עוד יותר עם סיכוי של 50/50 למיתון. וול סטריט חוששת שהמכסים עלולים לעכב את הצמיחה הכלכלית. הפדרל ריזרב הוריד את תחזית צמיחת התמ"ג מ-2.1% ל-1.7% בישיבתו האחרונה במרץ. בהערות שהשמיע לאחר הישיבה, יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול ציין את מדיניותו המשתנה של טראמפ כגורם קריטי בתחזית הבנק המרכזי לגבי לאן הכלכלה מועדת.
דיימון מזהיר בחריפות כי המכסים צפויים להעלות לא רק את מחירי היבוא, אלא גם את המחירים המקומיים, בשל עלייה בעלויות התשומות והסטת הביקוש למוצרים אמריקאיים. "יהיו לכך השלכות קצרות טווח ברורות". לדבריו, השפעה זו עשויה להיות הדרגתית אך מצטברת, ולפגוע לא רק בצרכנים אלא גם בשולי הרווח של החברות ובזרימת ההון הגלובלית.
הנתונים הכלכליים הבסיסיים עדיין חזקים
אנליסטים רבים מציינים כי הנתונים הכלכליים הבסיסיים עדיין חזקים, עם שיעור אבטלה נמוך ואינפלציה מתונה. אולם אי הוודאות המדינית, ובעיקר בנושא המכסים, מעיבה על התחזית העתידית ומשפיעה על החלטות ההשקעה של עסקים רבים. דיימון ציין במכתבו כי הכלכלה האמריקאית כבר החלה להראות סימני חולשה עוד לפני הטלת המכסים, וכי במצב כזה, כל זעזוע נוסף עלול להיות "הקש שעלול לשבור את גב הגמל".
מנהלי חברות גדולות דיווחו על עיכוב בתוכניות הרחבה והשקעה חדשות. "קשה לתכנן לטווח ארוך כאשר המדיניות משתנה כל כמה חודשים," אמר מנכ"ל בכיר בתעשיית הטכנולוגיה, שביקש להישאר בעילום שם. "אנחנו פשוט מחכים לראות מה יקרה לפני שנתחייב להשקעות גדולות."
בינתיים, פאוול מהפדרל ריזרב הותיר את דלת הריבית פתוחה בישיבת מרץ, בהדגישו שהבנק המרכזי יפעל בהתאם להתפתחויות הכלכליות. "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות בתשומת לב רבה," אמר פאוול. "ההשפעה הפוטנציאלית של מכסים על האינפלציה ועל צמיחת התוצר היא גורם משמעותי בשיקולינו."
טראמפ עצמו ממשיך להציג את המכסים כפתרון הכרחי לגירעונות הסחר העצומים של ארצות הברית. בפוסט שפרסם ביום ראשון בלילה ברשת Truth Social, הוא כתב: "יש לנו גירעונות כספיים אדירים עם סין, האיחוד האירופי ועוד רבים אחרים. הדרך היחידה לרפא את הבעיה הזו היא באמצעות מכסים, שכבר מביאים עשרות מיליארדי דולרים לארצות הברית." הוא הוסיף כי "יום אחד אנשים יבינו שמכסים, עבור ארצות הברית, הם דבר יפה מאוד."
- 8.לרון 08/04/2025 10:49הגב לתגובה זולכל המכתבים המלומדים זו הרי תקופה תזזיתית שאיש לא יודע מה באמת יקרה כולל ט ר א מ פ!
- 7.גיל 08/04/2025 09:00הגב לתגובה זואפשר להגיד שזאת המפולת האמיתית של הכלכלה החדשה
- 6.מיכאל 08/04/2025 07:49הגב לתגובה זוזה נכון שבורסות עולות 400 שנים. קחו גרף נאסדאק מ1981 עד היום . מי ששם אז 1000 דולר ולא עשה כלום יש לו עכשיו 13000000 דולר רק מ1000 דולר האלה. מפולות 1983 1987 1994 2000 2008 נראים רק כצובציקים ממעוף של ציפורים.
- 5.אף אחד לא מת ממכסים מתאימים מחיר וממשיכים (ל"ת)עושה חשבון 08/04/2025 07:45הגב לתגובה זו
- 4.איפה יום שני השחור 08/04/2025 06:29הגב לתגובה זובטח מכר הרבה מניות ורוצה לקנות חזרה במחיר זול יותר אלא אם כן יוכיח לי אחרת.הם מדברים מפוזיציה שלהם.אם היה עמוס במניות לא היה מקשקש על יום שני השחור שהסתיים בכלל בעליות
- 3.בא 08/04/2025 02:30הגב לתגובה זועברו לסין..גם מישראל עברו המון מפעלים ...לפועלים אין במה או אתר לכתוב את הדאגות שלהם כמו לזבל הזה.
- 2.בא 08/04/2025 02:25הגב לתגובה זועזבו את אפגניסטן בגלל כסף...העולם המערבי מפסיד לקומוניסטים ...ובקרוב מאוד תראו את פרצופם האמיתי של המפלצות האלה...אין הבדל בין קומוניזם לפשיזם!! !
- 1.אנונימיpower 07/04/2025 23:24הגב לתגובה זוהכלכלה סובלת אנשים סובלים ריבית דחוף לרדת .

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.