ירידות בורסה
צילום: דאלי אי

סימן לנפילה בשווקים? מה קרה בפעמים הקודמות שהזהב זינק

האם עלייה בזהב מקדימה ירידה בבורסות? מה הקשר בין זהב ושער הדולר ובכמה זינק הזהב בחודשים האחרונים?

איתן גרסטנפלד | (9)
נושאים בכתבה זהב נפילה

מחיר הזהב חצה את רף 3,000 הדולר לאונקיה – שיא היסטורי שמבטא את הזינוק מתחילת השנה בהמשך לקפיצה שנה שעברה. הזהב זוכה לביקושים כי חוששים מירידה בבורסות. הוא נתפס כהשקעה טובה בתקופה של אי וודאות, סוג של גידור מפני סכנות ואיומים על השווקים. אבל האם זה אכן כך? כי אם כן, אז אפשר לשער שהעליות בזהב הן רמז לירידות בשווקים. דומה בעצם ל"מדד הפחד" שעלייה בו מבטאת איומים על השווקים ומלווה לרוב בירידות שערים בבורסות.


בעבר, עליות חדות בזהב קדמו לתיקונים או נפילות משמעותיות בבורסות, כמו ב-1980 וב-2008, כשהשווקים נכנסו לתקופות של חוסר יציבות או מיתון. עם זאת, הקשר לא תמיד חד-משמעי – לפעמים הזהב עולה כתגובה לחששות שמתממשים ולפעמים הוא פשוט משקף העדפה זמנית לנכסים בטוחים בלי שהבורסות בהכרח קורסות. אין מסקנה חד משמעית מובהקת אבל כן יש עלייה בסיכון ובתנודתיות של השווקים.


ועם נתייחס למצב הנוכחי - אז השאלה היא האם על רקע מדיניות המכסים של טראמפ וציפיות להורדת ריבית, השווקים צפויים לירידות בקרוב? התשובה היא שזה זה לא בהכרח נבואה לנפילה, אבל זה בהחלט סימן ששווה לשים לב אליו, במיוחד כשהבורסות נמצאות באזורי שיא (למרות הירידות האחרונות) והתנודות גוברות.


מה קרה בעבר אחרי עליות בזהב?

כדי להבין את הקשר בין מחיר הזהב לשערי המניות, בואו נסתכל על היסטוריה. בינואר 1980 הזהב הגיע לשיא של 850 דולר לאונקיה (כ-3,300 דולר במונחים של היום, לפי התאמה לאינפלציה), אחרי עלייה של 112% בשנה אחת. זו הייתה תקופה של אינפלציה דו-ספרתית בארה"ב ומשברים גיאופוליטיים. זמן קצר לאחר מכן, מדד ה-S&P 500 נכנס לתיקון של כ-10% במהלך 1980, וב-1981-1982 צנח ב-27% במהלך מיתון עמוק. העלייה בזהב שיקפה חששות שהתממשו, והבורסות אכן סבלו.


ב-2008, סיפור דומה אך שונה. כשמשבר הסאב-פריים התחיל להתגלגל, הזהב זינק מ-730 דולר ב-2006 ל-1,000 דולר במרץ 2008 (עלייה של 37% בשנתיים). כשהבורסות קרסו בספטמבר 2008 – ה-S&P 500 איבד 57% עד מרץ 2009 – הזהב תיקן מעט בטווח הקצר (ירד ל-700 דולר בנובמבר 2008), אבל מהר מאוד התאושש והמשיך לעלות, וסיים את 2008 בעלייה של 5.5%. עד 2010 הוא כבר הגיע ל-1,300 דולר – עלייה של 78% משפל המשבר. כלומר, הזהב אותת על חוסר יציבות, והבורסות אכן נפלו, אבל הזהב עצמו שמר על ערך ואף צמח לאחר מכן.


לעומת זאת, יש מקרים שבהם הזהב עלה בלי נפילות דרמטיות לאחריו. ב-2019-2020, הזהב טיפס מ-1,300 דולר ל-2,000 דולר (54% בשנה וחצי) על רקע המגפה, בעוד ה-S&P 500 ירד ב-34% במרץ 2020, אבל התאושש מהר מאוד בזכות תמיכה ממשלתית. כאן הזהב אומנם "ניבא" את הנפילה בשווקים, אבל זו היתה מפולת מאוד קצרה שתוך חודשים נעלמה כלא היתה.


הזהב ב-2025: כמה הוא עלה ואיך השווקים מגיבים?

הזהב עלה מתחילת השנה מ-2,600 דולר ל-3,045 דולר – זינוק של מעל 16%. זו עלייה חדה שמבטאת את החששות הגדולים של המשקיעים. צריך גם לזכור שהזהב לא מניב תשואה, זה לא כמו אגרת שמקבלת ריבית והיא סוג של נכס מניב. הזהב גם לא צמוד לאינפלציה, ההיפך - הוא נשחק באינפלציה, והמשמעות היא שלמרות כל החסרונות האלו הזהב מבוקש מאוד וזה רק מחזק את החשש מפני ירידות בשווקים.  

קיראו עוד ב"גלובל"


העלייה בזהב מתחילת השנה היא חריגה בעוצמתה לעומת רוב התקופות, אבל לא חריגה בהשוואה ל-1980 או 2008. בינתיים, ה-S&P 500 נמצא קרוב לשיאים (ירד בפחות מ-10% מהשיא), אבל התנודתיות מתגברת על רקע אי-ודאות סביב החלטת הפדרל ריזרב וכיוון הרייבת בהמשך ומכסי טראמפ.


ניתוח נפילות ותיקונים בעבר: האם הזהב נתן סימן?

הנה כמה מהתיקונים והנפילות הגדולות ב-S&P 500 מאז 1971 (סוף מערכת ברטון וודס, כשהזהב החל להיסחר חופשי):

"יום שני השחור" (1987): ה-S&P 500 צנח 20% ביום אחד (אוקטובר 1987). הזהב עלה מ-400 דולר ל-470 דולר בשנה שקדמה לכך (17.5%), וזינק ב-3.2% ביום הקריסה עצמו.


קריסת הדוט-קום (2000-2002): ה-S&P 500 איבד 49% בשנתיים. הזהב דווקא היה נמוך (סביב 300 דולר) ולא עלה משמעותית לפני הקריסה, אלא רק אחריה (מ-280 דולר ב-2002 ל-450 דולר ב-2004).


משבר 2008: הזכרנו – הזהב עלה לפני המשבר, והבורסה קרסה אחר כך.


תיקון 2018: ה-S&P 500 ירד 19% בסוף 2018. הזהב עלה מ-1,200 דולר ל-1,300 דולר (8%) בחודשים שלפני - הזהב ניבא את ההתרחשות בשוק. 


גם בקורונה כאמור הזהב הצליח לנבא וגם במשבר של 1980, אבל אתם רואים שזה לא תעודת ביטוח. האם אפשר להסיק מהדוגמאות על קשר בין הזהב לשוק ופרמטרים כלכליים נוספים? מהדוגמאות עולה שכשהזהב עולה לפני נפילה, זה קורה בעיקר בתקופות של חששות כלכליים גדולים (1980, 2008). אבל כשהעלייה מתונה או מגיעה בזמן התאוששות, הבורסות לא תמיד נופלות. אגב, עניין אחר ומובהק - הזהב והדולר בדרך כלל הפוכים – כשהדולר נחלש, הזהב עולה וההיפך. זה ל א1005, אבל זה נבדק סטטיסטית בעבר וקיימת קורלציה ברורה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    פלא 19/03/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
    איזה פלא. לא אתפלא אם תהיינה ירידות דרסטיות בבורסות. וכן ירידות דרסטיות במחירי נדלן דירות ומשרדים. וכן בקריפטו שלהבנתי הוא כלי קל לעשות סיבובים על ידי מפורסמים ובעלי הון שעל ידי הודעות מקפיצים את הערך ומשחילים אחרים. דעתי בלבד. כל אחד והכסף שלו. להבנתי זהב עם חומר שאין אותו הרבה בעולם.
  • 6.
    דר דום 19/03/2025 12:42
    הגב לתגובה זו
    אחרי עשור בלי ריבית והכפלה פי 9 בכמות הכסף הכלכלה נעה על אויר. טראמפ הוא רק טריגר האסון הזה נכתב במהלך שנים של הנשמה מלאכותית לכלכלה הגלובאלית כדי לכסות את בור קריסת הסאב פריים והקורונה.
  • 5.
    אנונימי 19/03/2025 12:11
    הגב לתגובה זו
    יש אינפלציה והיא מטורפת ולא משתקפת אז במקום מדד המחירים לשקרן רצים לנכס פיזי. אם יגיעו ירידות חדות הזהב חייב להצטרף למגמה היות ואז האינפלציה תרד.
  • 4.
    משקיע בזהב אנושי 19/03/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
    אז ב1980 הזהב עלה 850 דולק וזה היה במונחים של היום 3300. אז למה לקנות זהב אם 45 שנה אחרי הוא הגיע ל3000.נשמע כמו המלצה רעה.
  • 3.
    יש דיווחים מכמה מקורות שונים על פאניקה וצרחות עד לב השמיים בלשכת רוהמ! (ל"ת)
    הסלר 19/03/2025 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Ron DeSantis 19/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    ברגע שכותבים כלכליים מתחילים לכתוב על ירידות ונפילת השוק דעו שאנחנו עומדים לפני תפנית שורית ועליות חזקות
  • ממש ככה! (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 19/03/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    10000 $ לארנקיה בקרוב !!!
  • לללללאאאאא 20 אלף דולר לאונקיה. (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 17:58
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.