חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.

סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.

סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.

שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.

• "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
• הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

אנבידיה חתמה על הסכם לרישוי טכנולוגיה מחברת השבבים הצעירה גרוק, שפועלת בתחום פיתוח חומרה להרצת מודלי בינה מלאכותית. במקביל, המייסד של גרוק, ג'ונתן רוס, ונשיא החברה, סאני מדרה, צפויים לעבור לאנבידיה יחד עם אנשי הנדסה נוספים. גרוק תישאר חברה עצמאית, אך לא ברור בשלב זה האם אנבידיה תיכנס כבעלת מניות בחברה. בכל מקרה ההיקף הכולל של העסקה מוערך ב-20 מיליארד דולר. 

העסקה מגיעה בתקופה בה אנבידיה ממשיכה להוביל את שוק המעבדים למרכזי נתונים וליישומי בינה מלאכותית, אולם התחרות מתגברת. חברות שונות מפתחות ארכיטקטורות חלופיות המתמקדות בנקודות כאב כמו זמינות, עלות כוללת ויעילות אנרגטית. עבור אנבידיה, ההסכם עם גרוק נראה כצעד מחושב להבטחת שכבת יכולת טכנולוגית נוספת ולהעשרת ההון האנושי שלה, במיוחד במקומות בהם מתחילים לצוץ איומים תחרותיים.

למה רישוי ולא רכישה מלאה?

הבחירה בהסכם רישוי לא בלעדי מאפשרת לאנבידיה לשלב רכיבים טכנולוגיים בפיתוחיה ללא המורכבות של רכישה מלאה - כולל הליכי רגולציה והתחייבויות ארוכות טווח. אמנם רישוי לא בלעדי פותח את הטכנולוגיה גם למתחרים, אך לאנבידיה יתרון משמעותי ביכולת להפוך רעיונות למוצרים סקיילביליים תוך שילוב עם תוכנה, כלים ומערכת אקולוגית נרחבת.

זו אסטרטגיה המעניקה לאנבידיה גמישות מקסימלית: אם הטכנולוגיה של גרוק תתברר כמשמעותית, אנבידיה כבר תהיה שם. אם לא, המחיר הארגוני של יציאה יהיה נמוך יותר. הצעד מעיד על כך שאנבידיה מזהה את הפוטנציאל של ארכיטקטורות חדשות להפוך לאיום תחרותי אמיתי.

• אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
• מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המעבר של מייסד ונשיא גרוק לאנבידיה הוא אחד האלמנטים הבולטים בעסקה. מדובר לא רק בידע טכנולוגי, אלא גם בתפיסת תכנון, ניסיון בבניית ארכיטקטורות שבבים והבנה עמוקה של אופטימיזציה להרצת מודלי AI. אנבידיה מבינה את החשיבות של צוות מלוכד שכבר עבד על פתרונות ייחודיים.