ביום 1.6.2005 פרסמה רשות המיסים חוזר המפרט דוגמאות לחישוב ההוצאה בשל רכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. להלן עיקרי החוזר.

בתיקון 138 לפקודה תוקן, בין היתר, סעיף 32 לפקודה, שענינו ניכויים שאין להתירם בבירור הכנסתו החייבת של אדם והוספה לסעיף פיסקה (14).

בפיסקה זו נקבעה מגבלה לפיה אין להתיר ניכוי של הוצאה לרכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. לענין זה, "ביטוח מפני אובדן כושר עבודה" - ביטוח מפני פגיעה בכושר עבודה, אובדן השתכרות או הפסד רווחים, הנובעים ממחלה, מנכות או מתאונה.

יחד עם זאת, נקבע כי במקרים שבהם ההכנסה שלגביה נרכש הביטוח היא הכנסה מעסק או ממשלח יד או שהיא הכנסת עבודה, יותר ניכוי בשל הוצאה לרכישת הביטוח שהיא בסכום עד 2.5% מאותה הכנסה שהיא הכנסה חייבת, ובלבד שהביטוח שנרכש הוא "ביטוח מועדף".

"ביטוח מועדף" הוגדר כביטוח מפני אובדן כושר עבודה, ואם נרכש הביטוח בטרם מלאו למבוטח 60 שנים והתקיימו לגבי הביטוח גם שני אלה:

1. תקופת הביטוח, למעט ביטוח קבוצתי, נמשכת עד שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות.

2. אם יקרה מקרה הביטוח בטרם ימלאו למבוטח 60 שנים, ישתלמו הכספים על פי הביטוח ממועד קרות מקרה הביטוח ועד תום תקופת אובדן כושר עבודתו או עד שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות, לפי המוקדם.

במטרה למנוע כפל הטבות מס, נקבע כי מהשיעור האמור (2.5%) יופחת השיעור הנוסף שהופקד לקופת הגמל על ידי המעביד העולה על שיעור של 5% ממשכורתו של העובד, כך שסך כל הניכוי בשל הפקדות לקופות גמל לעמית שכיר ובשל אובדן כושר עבודה לא יעלה על 7.5% ממשכורתו של העובד.

"משכורת" הוגדרה כהכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד.

עקרונות החישוב

א. תחילה יש לחשב את סה"כ ההפרשות לקופות גמל.

ב. התוצאה שנתקבלה בסעיף (א) תחולק במשכורתו של העובד.

ג. אם התוצאה שנתקבלה בסעיף (ב) קטנה מ-5% או שווה ל-5%, ההוצאה שתותר תהיה 2.5% מהמשכורת.

אם התוצאה שנתקבלה בסעיף (ב) גדולה מ-5%, יחושב ההפרש שבין התוצאה הנ"ל ל-5% (להלן - ההפרש). ההוצאה שתותר במקרה זה שווה למכפלת המשכורת ב-2.5% בניכוי ההפרש (לא פחות מאפס). ניכוי = (ההפרש - 2.5%) X משכורת.

אם שיעור ההפקדה לקופות גמל שווה ל- 7.5% או עולה על 7.5%, לא יותר ניכוי בשל אובדן כושר עבודה.

דוגמאות

דוגמא א'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת (לא כולל שווי רכב) - 30,000 ₪ לחודש.

הפרשות מעביד למרכיב תגמולים (5% מ-30,000) -1,500 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (3% מ-30,000) - 900 ₪ לחודש.

חישוב:

(א) סה"כ הפרשות לקופ"ג - 1,500 ₪.

(ב) שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת -

5% = 30,000 / 1,500

(ג) חישוב ההוצאה המותרת בניכוי -

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי -

2.5% = 5% - 7.5%

לפיכך סכום ההוצאה המותרת -

750 = 2.5% X 30,000

היתרה (150 = 750 - 900) תיזקף כשווי במשכורתו של העובד.

דוגמא ב'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת (לא כולל שווי רכב) - 30,000 ₪ לחודש.

הפרשות מעביד למרכיב תגמולים (7.5% מ-30,000) - 2,250 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (0.5% מ-30,000) - 150 ₪ לחודש.

חישוב:

(א) סה"כ הפרשות לקופ"ג - 2,250 ₪.

(ב) שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת -

7.5% = 30,000 / 2,250

(ג) חישוב ההוצאה המותרת בניכוי -

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי -

0% = 7.5% - 7.5%

לפיכך ההוצאה אינה מותרת בניכוי וכל ההפרשה

(150 ₪) תיזקף כשווי במשכורת.

דוגמא ג'

נתונים:

הכנסת עבודה חייבת - 32,000 ₪ לחודש (מתוכם 2,000 ₪ שווי רכב).

הפרשת מעביד למרכיב תגמולים (7% מ-14,000) - 980 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד למרכיב תגמולים (6% מ-6,000) - 360 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד למרכיב תגמולים (5% מ-7,100) - 355 ₪ לחודש.

הפרשת מעביד לאובדן כושר (סכום חודשי) - 620 ₪ לחודש.

חישוב:

(א) סה"כ הפרשות לקופ"ג -

1,695 = 355 + 360 + 980

(ב) שיעור ההפרשות לקופ"ג מהמשכורת -

5.65% = 30,000 / 1,695

(ג) חישוב ההוצאה המותרת בניכוי -

שיעור ההוצאה המקסימלי המותר בניכוי

1.85% = 5.65% - 7.5%

ההוצאה המקסימלית המותרת בניכוי -

555 = 1.85% X 30,000

לפיכך סכום ההוצאה המותרת 555 ₪ והיתרה