רווחי חמשת הבנקים הגדולים ברבעון: 1.8 מיליארד שקל

כמחצית מהרווחים נרשמו בבנק הפועלים, בשורה העליונה רשמו הבנקים הגדולים בישראל הכנסות מפעולות מימון של 5 מיליארד שקלים
חזי שטרנליכט |

חמשת הבנקים הגדולים רשמו שיפור ניכר בפעילות הפיננסית שלהם ברבעון הראשון בשנת 2005. הבנקים הגדולים הרוויחו יחדיו סכום עתק של 1.8 מיליארד שקל, כאשר כמחצית מהסכום נרשם כרווח מהבנק הגדול במדינה - בנק הפועלים. הבנק הרוויח ברבעון 926 מיליון שקל. הבנקים רשמו בשורה העליונה דוח הרווח וההפסד, הכנסות מפעילות מימון לפני הפרשות לחובות מסופקים של 5.04 מיליארד שקל. הבנק הבינלאומי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשורה העליונה בשיעור של 15% (ל-373 מיליון שקל), אחריו בנק הפועלים עם 10% (ל-1.8 מיליארד שקל), את שיעור הגידול הנמוך ביותר רשם בנק דיסקונט - 3%. הרווח שגל בשיעור הגבוה ביותר ברבעון היה שייך, שוב, לבנק הפועלים. הבנק הגדול הזניק את הרווח הנקי שלו ב-81% ברבעון ורשם תשואה עצומה על ההון של 26.7%, בעוד שהבנק עם התשואה השנייה בגובהה על ההון בקרב חמשת הגדולים היה בנק לאומי - הרחק מאחור עם 15% ברבעון (בקצב חישוב שנתי, כמובן). נראה כי הבנק השני בגודלו פותח פער ומשתרך מאחורי בנק הפועלים. ההכנסות שלו גדלו בשיעור מתון למדי של 3% ברבעון, וההפרשות שלו לחובות מסופקים היו היחידות שגדלו בעת הזאת בשיעור של 10%, בזמן שבשאר הבנקים נרשם דווקא קיטון. בנק הפועלים הקטין את ההפרשות לחובות מסופקים ב-11%, והפליא לעשות הבנק הבינלאומי שרשם קיטון בהפחתת החובות הללו בשיעור של 37.2%. הקיטון החד בהיקפי ההפרשות לחובות מסופקים של ארבעת מתוך חמשת הבנקים הגדולים הוא עדות לשיפור במצבה של הכלכלה הישראלית. ככל שהבנקים בוחרים להפריש פחות לחובות מסופקים, כך יש לשער כי מצבם של העסקים ויכולת הפרעון של בעליהם השתפרה. ככלל, הרווחיות של הבנקים הנוטה לביקורת רבה מצד חוגים חברתיים שונים, נושאת גם את פירות היציבות בכלכלה. הבנקים הגדולים גם ממשיכים לקפוץ את ידם על האשראי שהם מעמידים לציבור. ברוב המקרים הוא קטן (הפועלים, 3%-, לאומי 0%, בינלאומי 5%-), ובשאר המקרים הוא גדל במעט (דיסקונט 1.5%, מזרחי 5.6%). נראה כי מדיניות הריבית הנמוכה שאמורה היתה להקל על הלווים במשק ולתת להם "לנשום" יותר, לא מחלחלת במהירות. עוד עדות לעידן הריביות הנמוכות מתבטא בקיטון בפקדונות הציבור בבנקים. בבנק הפועלים נרשם גידול חריף של 6% בסך פקדונות הציבור אצלו - רק 194.4 מיליארד שקל במאזן הנוכחי. בבנק לאומי נרשם גם כן גידול והוא מחזיק בסך הפקדונות של הציבור הגדול ביותר בין הבנקים בישראל - 210 מיליארד שקל. הבנק עם שיעור הפקדונות הנמוך ביותר - הבנק הבינלאומי דווקא רשם גידול בסך הפקדונות ברבעון שהסתכמו בו ב-58.8 מיליארד שקל (תוספת של 8.9%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".