שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
כמה כסף הישראלים מוציאים בזמן מלחמה? לכאורה, היינו מצפים שפחות, בשל העובדה שלא כולם יכולים לעבוד במתכונת מלאה וייתכן שגם ההכנסה הפנויה קטנה, אלא שהסטטיסטיקה מראה ההפך - לפי נתוני שב"א, נרשמו שיאים חדשים בהוצאות של הישראלים על רקע התעצמות המערכה בצפון.
סכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי בספטמבר 2024 הגיע ל- 46.086 מיליארד שקל, עלייה של 14.6% לעומת אשתקד. ממוצע ההוצאות היומי בספטמבר חצה לראשונה את רף ה-1.5 מיליארד שקל ועמד על 1.536 מיליארד שקל, עליה של 8.8% לעומת אוגוסט 2024.
מבזבזים יותר במסעדות
אז על מה הישראלים הוציאו הכי הרבה בחודש ספטמבר השנה לעומת ספטמבר אשתקד? ובכן, ברשתות המזון נרשמה עליה של 10.21%, ל-5.794 מיליארד שקל. בתחום המסעדות והמזון המהיר נרשמה עליה של 15.34%, ל-2.873 מיליארד שקל. הישראלים הוציאו גם יותר על דלק - 7.14% יותר - 1.726 מיליארד שקל. על מה הם הוציאו פחות? על בתי מלון כמובן - 22.67% פחות ובסך הכל כ-620 מיליארד שקל לעומת כ-800 מיליארד אשתקד. בתחום התעופה נרשמה עלייה משמעותית של 78% ל-381 מיליון שקל.
הישראלים עסוקים גם בקניות באינטרנט. ממוצע הרכישות היומי באונליין חצה לראשונה את ה-900 מיליון שקל ועמד על 906.975 מיליון שקל. עוד עולה מהנתונים, כי בחודש ספטמבר 2024, החודש ה-12 למלחמת "חרבות ברזל", היקף ההוצאות החודשי בכרטיסי אשראי רשם עלייה חדה לעומת ספטמבר אשתקד. נתוני ההוצאות הגבוהים מגיעים על רקע התעצמות המערכה בצפון במהלך החודש האחרון. חשוב לזכור כי חודש ספטמבר השנה היה נטול חגים ומועדים לעומת ספטמבר 2023.
- 10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישות באשראי (אילוסטרציה: tapanakorn CANVA)
בספטמבר 2024 הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי, באמצעות כרטיסי אשראי, לסכום כולל של 46.086 מיליארד שקל. היקף ההוצאות החודשי מהווה עליה של 5.876 מיליארד שקל ו-14.6% לעומת ספטמבר 2023 שבו סך ההוצאות באשראי עמדו על 40.210 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי בספטמבר 2024 חצה לראשונה את רף ה-1.5 מיליארד שקל ועמד על 1.536 מיליארד שקל. מדובר בנתון גבוה ב-8.8% ו-124 מיליון שקל לעומת הסכום היומי הממוצע באוגוסט 2024 שעמד על 1.412 מיליארד שקל.
בספטמבר 2024 נרשמה עליה של 16.5% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת ספטמבר 2023. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 27.209 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 3.851 מיליארד שקל לעומת סכום של 23.358 מיליארד שקל שנרשם בספטמבר 2023. ממוצע ההוצאות היומי ברכישות אונליין חצה לראשונה את רף ה-900 מיליון שקל ועמד על 906.975 מיליון שקל מדובר על עליה של יותר מ-126 מיליון שקל ו-16.2% לעומת הסכום היומי הממוצע במהלך אוגוסט 2024 שעמד על 780.245 מיליון שקל.
גם הרכישות הפיזיות בעלייה
ומה היקף הרכישות בעסקאות פיזיות? הוא עלה בשיעור של 12% לעומת ספטמבר 2023. בספטמבר 2024 נרשם סכום של 18.877 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם, מדובר בעליה של 2% לעומת סכום של 16.852 מיליארד שקל שנרשם בספטמבר 2023. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש החולף רשם ירידה זעירה של 0.04%. בספטמבר 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 629.241 מיליון ₪ לעומת סכום של 631.638 מיליון שקל שנרשם בחודש אוגוסט 2024.
- 3.לרון 08/10/2024 10:37הגב לתגובה זוהיא מניית ערך לאורך זמן! לא המלצה,גם אחרי ישראכרט רודפים
- 2.השוואה שנה קודמת בניקוי מדד (ל"ת)ארנון 08/10/2024 09:58הגב לתגובה זו
- 1.רון גל 08/10/2024 09:36הגב לתגובה זואתם גורמים לדכאון בעם. ישראלים אוהבים להרגיש שחרא להם ולכולם ואם כתוב אחרת זה מוריד להם את המורל. אני הכי "אוהב" את אלה שאומרים שכולם במינוס ואז הסקרים מראים שרק 25 אחוז במינוס כרוני. מתי תשחררו, צרת רבים אינה חצי נחמה במיוחד כשהיא לא אמיתית.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
