פישמן: המשך הצמיחה בארה"ב וסין תתמוך בכלכלה ביפן

מנכ"ל קרנות הנאמנות של U-בנק, אורי פישמן, סבור כי השווקים בחו"ל נמצאים במומנטום חיובי עם אפשרות לעליות שערים בשבוע הקרוב
אורי פישמן |

תחזית לשבוע הקרוב: למרות האווירה הלא ברורה (חלק מהמדדים ירדו וחלק עלו) אנו בדעה ששוקי חו"ל נמצאים במומנטום חיובי עם אפשרות לעליות שערים בשבוע הקרוב. תמרורי האזהרה יצוצו רק כאשר המדדים יפרצו כלפי מטה את רמות התמיכה(הגבולות התחתונים) המצוינים בסקירתנו.

המומנטום החיובי בדולר נמשך גם השבוע לאור נתוני מאקרו טובים בארה"ב ובהם גירעונות נמוכים מהצפי והמשך חולשה בגוש היורו. בסיכום שבועי נחלש האירו ב-1.64% והיין ב-2.50% כנגד הדולר. מחירי הנפט צנחו השבוע ב-4.5% לאור נתוני מלאים גבוהים מהצפי בארה"ב.

יפן: מדד הניקיי רשם ירידה שבועית של 1.3% לרמה של 11,049.11 נקודות כשברקע ירידות בשווקי ארה"ב והיחלשות היין כנגד הדולר. כאמור השבוע נחלש היין כנגד הדולר ב-2.5% לרמה של 107.40 יין לדולר כשנתוני מאקרו טובים מארה"ב בדמות עלייה גבוהה מהצפוי במכירות הקמעונאיות והצהרתו של נגיד הבנק המרכזי הסיני כי מטבע היואן לא ינויד בקרוב.

סין הנה יעד היצוא הגדול ביותר של יפן ובמידה ונראה ניוד של היואן, הייצוא היפני לסין יגדל. גם דבריו של שר האוצר היפני כי יפן מוכנה לנקוט בצעדים מהותיים במקרה ונראה התחזקות של היין כנגד הדולר הביאו להיחלשות היין.

בצד נתוני המאקרו דווח השבוע כי הזמנות למכונות בחודש מרץ רשמו עלייה מפתיעה של 1.9% לעומת צפי לירידה של 1.5%.

נתון חיובי זה מצביע על עלייה בהשקעות ההון של חברות יפניות דבר שיוביל לעלייה בצמיחה במשק היפני (השבוע צפויים להתפרסם נתוני הצמיחה לרבעון הראשון), חברות כדוגמת שארפ, יצרנית צגים שטוחים מגדילות את רכישת המכונות על מנת לעמוד בביקוש מחו"ל, גם טושיבה וקנון מגדילות את כושר הייצור שלהן ע"י בניית מפעלים חדשים.

נראה כי המשך הצמיחה בכלכלות ארה"ב וסין תתמוך בגידול הייצוא היפני. בצד המיקרו דיווחה השבוע חברת הטלפון היפנית NTT על ירידה חדה ברווחיות בעקבות התגברות התחרות ועלויות בגין צירוף לקוחות חדשים לשירותי אינטרנט מהיר. גם מתחרתה SOFTBANK דיווחה על גידול ניכר בהפסדים.

מנגד, דיווחה ענקית המתכות JFE על עלייה של 81% ברווחיות בעקבות האמרת מחירי הפלדה וגידול בביקוש למוצרי מתכת.

טויוטה דיווחה על עלייה בהכנסות אך על ירידה מפתיעה ברווחיות בעקבות עלייה במחירי חומרי הגלם והתחזקות של היין כנגד הדולר, מדובר בירידה ראשונה מזה שבעה רבעונים רצופים.

בשבוע הקרוב צריכים להתפרסם מספר נתוני מאקרו חשובים: מדד אמון הצרכנים לחודש אפריל, נתוני התוצר לרבעון הראשון כשהצפי הנו לעלייה של 2.5% בחישוב שנתי.

אירופה: אירופה חזרה לשגרת הירידות כאשר סקטור המחצבים והאנרגיה מוביל את הירידות וסקטור הטכנולוגיה ממתן אותן. מחירי הנפט חצו השבוע את רף ה 50 דולר לחבית מטה למחירם הנמוך ביותר מאז 18 לפברואר, גם מחירי הזהב והנחושת ירדו בחוזקה על רקע החששות שהביקוש הסיני למתכות יואט. האירו הצטרף ליורדים השבוע וירד ב-1.45%.

השבוע התפרסמו נתוני הצמיחה לרבעון הראשון בגוש האירו ובמספר מדינות באירופה: בגוש האירו הצמיחה הייתה בשיעור 0.5% כצפוי, בגרמניה הצמיחה הייתה בשיעור של 1% לעומת צפי ל-0.5% בלבד ובאיטליה צמיחה שלילית של 0.5% לעומת צפי לצמיחה חיובית של 0.2%. מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל בגרמניה עמד על שיעור של 0.1% בצרפת 0.2% ובלונדון על 0.4%. חשוב לזכור כי למרות ההפתעה לטובה בצמיחה בגרמניה הממשלה הורידה את הצפי לשנה הקרובה.

כצפוי לשבוע של ירידות במחירי הנפט והמחצבים המניות הרלוונטיות בלטו בירידות: Shell ירדה ב 3.03%, רויאל דאטש פטרוליום ירדה ב 2.97%, אנגלו אמריקאן ירדה ב 2.86%, בריטיש פטרוליום ירדה ב 2.83%, טוטאל ירדה ב 1.97% ו ENI ירדה ב 1.72%.

מניות הטכנולוגיה שימשו השבוע גורם ממתן לירידות השערים על רקע החדשות מארה"ב מדל ונווידה, בלטו במיוחד יצרניות הסלולר נוקיה ואריקסון שעלו ב-2.51% ו-2.28% בהתאמה כאשר פיליפס מצטרפת למגמה ועלתה ב-1.67%.

בסיכום שבועי ירד מדד הדאו ג'ונס סטוקס 50 ב-1.12%, מדד הדקס ירד ב-0.82%, מדד הפוטסי ירד ב-0.66%, מדד הקאק ירד ב-0.39% והאירו ירד ב-1.45% לרמה של 1.2633 דולר לאירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.