CIBC מעלים את מחיר היעד עבור נייס ב-30%
בבית ההשקעות, CIBC, מרוצים מאוד מעסקת הרכש שנחתמה ביום שני, לפיה רוכשת חברת נייס את עסקי ה-CRS של דיקטפון. לנוכח העיסקה המוצלחת, לטעמם של אנשי בית ההשקעות, הועלתה ההמלצה על מניית נייס מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר". מחיר היעד נקבע על 46 דולר, גבוה ב-30% ממחיר היעד הקודם. מחיר היעד גבוה גם ב-44% ממחיר הסגירה של המניה ביום שני, לפני ביצוע העיסקה.
לחטיבה הנרכשת בסיס לקוחות איתן למערכות האבטחה שלה, ביניהם המשטרה, מרכזיית ה-911, כמו גם לקוחות מ"רצפת המסחר", כהגדרת CIBC. גם תווית המחיר לעסקה, 38.5 מיליון דולר, מהווה "מציאה" לפי אנשי בית ההשקעות. מחיר זה, טוענים ב-CIBC, הוא בדיוק גובה המכירות של החברה הנרכשת. מתחרתה של נייס, WITS, ביצעה מהלך דומה במחיר הכפול פי שלושה, שעה שרכשה את חברת בלו פמפקין.
לפי אנשי CIBC, פירות עסקת הרכש כבר יבשילו בטווח הזמן הקצר-בינוני, קרי לקראת הרבעון השני ואילך. לפיכך, מעלים ב-CIBC את את התחזית ההכנסות לשנת 2005 לרמה של 296.9 מיליון דולר. תחזית זו גבוהה ב-7.6%, שהם 22.9 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת. התחזית ל-2006 הועלתה בשיעור של 13.2% לרמה של 341.4 מיליון דולר, הכנסות. תחזיות אלו מבוססות על ההנחה כי עסקי דיקטפון יתרמו לחברה הישראלית בין 40-45 מיליון דולר הכנסות, בשנה. התחזית ל-2005, מבוססת לפיכך, כאמור, על שני רבעונים בהם תניב העסקה הכנסות לנייס.
נציין, כי עם תחילת המסחר בוול סטריט ביום שלישי, זינקה המניה ביותר מ-6%, לאור ההמלצה החמה, זאת במחזורים גבוהים יחסית למניה. נוסיף, כי מניית החברה ממשיכה במגמה החיובית השלה, מאז השפל אותו רשמה באוגוסט 2004, עת נסחרה המניה במחיר של 17.88 דולר (16/8). מאז, עושה רושם, פתחה המניה מבערים והיא נסחרת כעת במחיר הגבוה כמעט פי שניים,כלומר 100% תשואה למשקיעים בשמונה חודשים,. המניה רחוקה כעת 3% מהשיא אותו קבעה בחודש שעבר, עת נסחרה במחיר של 35.03 דולר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
