CIBC מעלים את מחיר היעד עבור נייס ב-30%
בבית ההשקעות, CIBC, מרוצים מאוד מעסקת הרכש שנחתמה ביום שני, לפיה רוכשת חברת נייס את עסקי ה-CRS של דיקטפון. לנוכח העיסקה המוצלחת, לטעמם של אנשי בית ההשקעות, הועלתה ההמלצה על מניית נייס מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר". מחיר היעד נקבע על 46 דולר, גבוה ב-30% ממחיר היעד הקודם. מחיר היעד גבוה גם ב-44% ממחיר הסגירה של המניה ביום שני, לפני ביצוע העיסקה.
לחטיבה הנרכשת בסיס לקוחות איתן למערכות האבטחה שלה, ביניהם המשטרה, מרכזיית ה-911, כמו גם לקוחות מ"רצפת המסחר", כהגדרת CIBC. גם תווית המחיר לעסקה, 38.5 מיליון דולר, מהווה "מציאה" לפי אנשי בית ההשקעות. מחיר זה, טוענים ב-CIBC, הוא בדיוק גובה המכירות של החברה הנרכשת. מתחרתה של נייס, WITS, ביצעה מהלך דומה במחיר הכפול פי שלושה, שעה שרכשה את חברת בלו פמפקין.
לפי אנשי CIBC, פירות עסקת הרכש כבר יבשילו בטווח הזמן הקצר-בינוני, קרי לקראת הרבעון השני ואילך. לפיכך, מעלים ב-CIBC את את התחזית ההכנסות לשנת 2005 לרמה של 296.9 מיליון דולר. תחזית זו גבוהה ב-7.6%, שהם 22.9 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת. התחזית ל-2006 הועלתה בשיעור של 13.2% לרמה של 341.4 מיליון דולר, הכנסות. תחזיות אלו מבוססות על ההנחה כי עסקי דיקטפון יתרמו לחברה הישראלית בין 40-45 מיליון דולר הכנסות, בשנה. התחזית ל-2005, מבוססת לפיכך, כאמור, על שני רבעונים בהם תניב העסקה הכנסות לנייס.
נציין, כי עם תחילת המסחר בוול סטריט ביום שלישי, זינקה המניה ביותר מ-6%, לאור ההמלצה החמה, זאת במחזורים גבוהים יחסית למניה. נוסיף, כי מניית החברה ממשיכה במגמה החיובית השלה, מאז השפל אותו רשמה באוגוסט 2004, עת נסחרה המניה במחיר של 17.88 דולר (16/8). מאז, עושה רושם, פתחה המניה מבערים והיא נסחרת כעת במחיר הגבוה כמעט פי שניים,כלומר 100% תשואה למשקיעים בשמונה חודשים,. המניה רחוקה כעת 3% מהשיא אותו קבעה בחודש שעבר, עת נסחרה במחיר של 35.03 דולר.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.89% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.
למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית.
למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.
- גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר ניסתה לנצל את העיכובים בהסכם ולשכנע את מצרים לרכוש ממנה LNG בכמויות גדולות. אף שהמחירים שהוצעו היו אטרקטיביים, שיקולים פוליטיים מנעו מהנשיא א-סיסי לקבל את ההצעה, לאור היחסים המתוחים עם הנהגת קטאר הקרובה לאחים המוסלמים. בסופו של דבר בחרה קהיר בפתרון חלקי – עסקת LNG קטנה עם חברה אמריקאית – שהיקפה רחוק מהכמויות שהייתה זקוקה להן לייצוב משק החשמל ולבסיס יצוא יציב. כתוצאה מכך, מצרים חזרה להישען על לוויתן, וההסכם הנוכחי חזר למסלולו למרות העיכובים הקודמים.
