CIBC מעלים את מחיר היעד עבור נייס ב-30%

ל-46 דולר. מעלים ההמלצה ל"תשואת יתר" כתגובה לעסקה בה רכשה החברה הישראלית את חטיבת ה-CRS של דיקטפון ב-38.5 מיליון דולר, "מחיר מציאה" לפי בית ההשקעות
אמיר כהן |

בבית ההשקעות, CIBC, מרוצים מאוד מעסקת הרכש שנחתמה ביום שני, לפיה רוכשת חברת נייס את עסקי ה-CRS של דיקטפון. לנוכח העיסקה המוצלחת, לטעמם של אנשי בית ההשקעות, הועלתה ההמלצה על מניית נייס מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר". מחיר היעד נקבע על 46 דולר, גבוה ב-30% ממחיר היעד הקודם. מחיר היעד גבוה גם ב-44% ממחיר הסגירה של המניה ביום שני, לפני ביצוע העיסקה.

לחטיבה הנרכשת בסיס לקוחות איתן למערכות האבטחה שלה, ביניהם המשטרה, מרכזיית ה-911, כמו גם לקוחות מ"רצפת המסחר", כהגדרת CIBC. גם תווית המחיר לעסקה, 38.5 מיליון דולר, מהווה "מציאה" לפי אנשי בית ההשקעות. מחיר זה, טוענים ב-CIBC, הוא בדיוק גובה המכירות של החברה הנרכשת. מתחרתה של נייס, WITS, ביצעה מהלך דומה במחיר הכפול פי שלושה, שעה שרכשה את חברת בלו פמפקין.

לפי אנשי CIBC, פירות עסקת הרכש כבר יבשילו בטווח הזמן הקצר-בינוני, קרי לקראת הרבעון השני ואילך. לפיכך, מעלים ב-CIBC את את התחזית ההכנסות לשנת 2005 לרמה של 296.9 מיליון דולר. תחזית זו גבוהה ב-7.6%, שהם 22.9 מיליון דולר, לעומת התחזית הקודמת. התחזית ל-2006 הועלתה בשיעור של 13.2% לרמה של 341.4 מיליון דולר, הכנסות. תחזיות אלו מבוססות על ההנחה כי עסקי דיקטפון יתרמו לחברה הישראלית בין 40-45 מיליון דולר הכנסות, בשנה. התחזית ל-2005, מבוססת לפיכך, כאמור, על שני רבעונים בהם תניב העסקה הכנסות לנייס.

נציין, כי עם תחילת המסחר בוול סטריט ביום שלישי, זינקה המניה ביותר מ-6%, לאור ההמלצה החמה, זאת במחזורים גבוהים יחסית למניה. נוסיף, כי מניית החברה ממשיכה במגמה החיובית השלה, מאז השפל אותו רשמה באוגוסט 2004, עת נסחרה המניה במחיר של 17.88 דולר (16/8). מאז, עושה רושם, פתחה המניה מבערים והיא נסחרת כעת במחיר הגבוה כמעט פי שניים,כלומר 100% תשואה למשקיעים בשמונה חודשים,. המניה רחוקה כעת 3% מהשיא אותו קבעה בחודש שעבר, עת נסחרה במחיר של 35.03 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: