מעלות: AA+ לאג"ח של שטראוס-עלית עד ל-500 מ' ש'

הכל נמוך בשטראוס-עלית, סבורים האנליסטים סורוסקין ועמיר, ונמוך - בהקשר זה - זה מצוין, שכן הכוונה היא לסיכון הענפי, לסיכון העסקי וגם לסיכון הפיננסי. ומה גבוה בקבוצה? רמת הניהול. רק מילים טובות..
שרון שפורר |

חברת הדירוג מעלות העניקה היום (שני) דירוג AA פלוס לאג"ח ואופציות שיונפקו לציבור על ידי שטראוס-עלית בהיקף של עד ל-500 מיליון שקל. האנליסטים של מעלות, עופר עמיר וליאור סוסונקין מסבירים את הסיבות לדירוג:

ראשית - הסיכון הענפי. השניים מעריכים, כי הסיכון העסקי בפעילות החברה בישראל נמוך בהשוואה לסיכון בפעילות מחוץ לישראל ומעריכים את רמת הסיכון הכרוכה בייצור, שיווק והפצת מוצרי מזון ומשקאות ממותגים בישראל כנמוכה מהממוצע, אם כי, הם סבורים, מדובר בתעשייה אשר נצבת בפני מספר אתגרים ובהם, הירידה בצריכת המזון לנפש, תהליכי הקונסולידציה בענף והצורף בחדשנות ובשימור מותגים.

שנית - הסיכון העסקי. סוסונקין ואמיר מעריכים, כי רמת הסיכון של שטראוס-עלית הינה נמוכה, בעיקר לאור העובדה, שמעמדה התחרותי איתן בתחומי הפעילות השונים.

בחברת הדירוג מעריכים, כי האתגרים העיקריים מולם ניצבת הקבוצה היום, מעבר לסיכונים הענפיים, כוללים המשך העמקת פעילות הקבוצה בחו"ל ושיפור רווחיותה מעבר לים אל מול התחרות הגבוהה מול חברות בינ"ל בעלות משאבים עדיפים, התמודדות עם איומים למעמדה התחרותי של הקבוצה בישראל, לרבות חיזוק פעילות טרה בעקבות רכישתה על ידי קוקה קולה וכן השלכות אפשריות של הנפקת תנובה וכן אפשרות לכניסת שחקנים בינ"ל וגם המשך צמיחת הפעילות בישראל לאור נתחי השוק הגבוהים של הקבוצה במרבית פעילויותיה.

במעלות מתייחסים למספר נקודות נוספות בעניינה של הקבוצה. מיזוג שטראוס ועלית, למשל, היא אחת מהנקודות. סורוסקין ועמיר מעריכים, כי ניצול הסינרגיה בין השתיים יביא לחיזוק מעמדה התחרותי של הקבוצה, בשל היותן משווקות מותגי מזון ומשקאות מובילים, אך המספקים תועלת נתפסת שונה לצרכן וזאת, באמצעות יצירת מוצרים ופתרונות משולבים, הצעה של סל מוצרים גדול יותר ללקוח ואופטימיזציה של המותגים.

ועוד נקודה - עלית אינטרנשיונל, לגביה מעריכים במעלות, כי הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל בשנת 2004 נשען בעיקר על הפעילויות ברומניה, פולין ואוקראינה, אך עם זאת, הם מעריכים, כי שיעור הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל הינו עדיין נמוך ונובע בעיקר מרווחיות נמוכה והפסדים בחלק מהמדינות בהן צופה הקבוצה פוטנציאל עסקי רב. החברה, סבורים במעלות, החברה ממשיכה להתייעל בפעילויותיה השונות לשיפור שולי הרווח בפעילות הבינ"ל.

זאת ועוד. במעלות מעריכים את רמת הניהול בקבוצה כגבוהה, כפי שמתבטא בהצלחתה לשמור על מעמדה התחרותי לאורך זמן ובביצוע המיזוג בין שטראוס לעלית, תוך ניצול הסינרגיה בין השתיים. בחברת הדירוג מעריכים, כי יכולות הניהול בחברה תתרומנה ליישום התכנית האסטרטגית שלה וכי היעדים האסטרטגיים שהוצגו לפניה עולים בקנה אחד עם הפעילות העסקית הקיימת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.