מעלות: AA+ לאג"ח של שטראוס-עלית עד ל-500 מ' ש'
חברת הדירוג מעלות העניקה היום (שני) דירוג AA פלוס לאג"ח ואופציות שיונפקו לציבור על ידי שטראוס-עלית בהיקף של עד ל-500 מיליון שקל. האנליסטים של מעלות, עופר עמיר וליאור סוסונקין מסבירים את הסיבות לדירוג:
ראשית - הסיכון הענפי. השניים מעריכים, כי הסיכון העסקי בפעילות החברה בישראל נמוך בהשוואה לסיכון בפעילות מחוץ לישראל ומעריכים את רמת הסיכון הכרוכה בייצור, שיווק והפצת מוצרי מזון ומשקאות ממותגים בישראל כנמוכה מהממוצע, אם כי, הם סבורים, מדובר בתעשייה אשר נצבת בפני מספר אתגרים ובהם, הירידה בצריכת המזון לנפש, תהליכי הקונסולידציה בענף והצורף בחדשנות ובשימור מותגים.
שנית - הסיכון העסקי. סוסונקין ואמיר מעריכים, כי רמת הסיכון של שטראוס-עלית הינה נמוכה, בעיקר לאור העובדה, שמעמדה התחרותי איתן בתחומי הפעילות השונים.
בחברת הדירוג מעריכים, כי האתגרים העיקריים מולם ניצבת הקבוצה היום, מעבר לסיכונים הענפיים, כוללים המשך העמקת פעילות הקבוצה בחו"ל ושיפור רווחיותה מעבר לים אל מול התחרות הגבוהה מול חברות בינ"ל בעלות משאבים עדיפים, התמודדות עם איומים למעמדה התחרותי של הקבוצה בישראל, לרבות חיזוק פעילות טרה בעקבות רכישתה על ידי קוקה קולה וכן השלכות אפשריות של הנפקת תנובה וכן אפשרות לכניסת שחקנים בינ"ל וגם המשך צמיחת הפעילות בישראל לאור נתחי השוק הגבוהים של הקבוצה במרבית פעילויותיה.
במעלות מתייחסים למספר נקודות נוספות בעניינה של הקבוצה. מיזוג שטראוס ועלית, למשל, היא אחת מהנקודות. סורוסקין ועמיר מעריכים, כי ניצול הסינרגיה בין השתיים יביא לחיזוק מעמדה התחרותי של הקבוצה, בשל היותן משווקות מותגי מזון ומשקאות מובילים, אך המספקים תועלת נתפסת שונה לצרכן וזאת, באמצעות יצירת מוצרים ופתרונות משולבים, הצעה של סל מוצרים גדול יותר ללקוח ואופטימיזציה של המותגים.
ועוד נקודה - עלית אינטרנשיונל, לגביה מעריכים במעלות, כי הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל בשנת 2004 נשען בעיקר על הפעילויות ברומניה, פולין ואוקראינה, אך עם זאת, הם מעריכים, כי שיעור הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל הינו עדיין נמוך ונובע בעיקר מרווחיות נמוכה והפסדים בחלק מהמדינות בהן צופה הקבוצה פוטנציאל עסקי רב. החברה, סבורים במעלות, החברה ממשיכה להתייעל בפעילויותיה השונות לשיפור שולי הרווח בפעילות הבינ"ל.
זאת ועוד. במעלות מעריכים את רמת הניהול בקבוצה כגבוהה, כפי שמתבטא בהצלחתה לשמור על מעמדה התחרותי לאורך זמן ובביצוע המיזוג בין שטראוס לעלית, תוך ניצול הסינרגיה בין השתיים. בחברת הדירוג מעריכים, כי יכולות הניהול בחברה תתרומנה ליישום התכנית האסטרטגית שלה וכי היעדים האסטרטגיים שהוצגו לפניה עולים בקנה אחד עם הפעילות העסקית הקיימת.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
