מעלות: AA+ לאג"ח של שטראוס-עלית עד ל-500 מ' ש'
חברת הדירוג מעלות העניקה היום (שני) דירוג AA פלוס לאג"ח ואופציות שיונפקו לציבור על ידי שטראוס-עלית בהיקף של עד ל-500 מיליון שקל. האנליסטים של מעלות, עופר עמיר וליאור סוסונקין מסבירים את הסיבות לדירוג:
ראשית - הסיכון הענפי. השניים מעריכים, כי הסיכון העסקי בפעילות החברה בישראל נמוך בהשוואה לסיכון בפעילות מחוץ לישראל ומעריכים את רמת הסיכון הכרוכה בייצור, שיווק והפצת מוצרי מזון ומשקאות ממותגים בישראל כנמוכה מהממוצע, אם כי, הם סבורים, מדובר בתעשייה אשר נצבת בפני מספר אתגרים ובהם, הירידה בצריכת המזון לנפש, תהליכי הקונסולידציה בענף והצורף בחדשנות ובשימור מותגים.
שנית - הסיכון העסקי. סוסונקין ואמיר מעריכים, כי רמת הסיכון של שטראוס-עלית הינה נמוכה, בעיקר לאור העובדה, שמעמדה התחרותי איתן בתחומי הפעילות השונים.
בחברת הדירוג מעריכים, כי האתגרים העיקריים מולם ניצבת הקבוצה היום, מעבר לסיכונים הענפיים, כוללים המשך העמקת פעילות הקבוצה בחו"ל ושיפור רווחיותה מעבר לים אל מול התחרות הגבוהה מול חברות בינ"ל בעלות משאבים עדיפים, התמודדות עם איומים למעמדה התחרותי של הקבוצה בישראל, לרבות חיזוק פעילות טרה בעקבות רכישתה על ידי קוקה קולה וכן השלכות אפשריות של הנפקת תנובה וכן אפשרות לכניסת שחקנים בינ"ל וגם המשך צמיחת הפעילות בישראל לאור נתחי השוק הגבוהים של הקבוצה במרבית פעילויותיה.
במעלות מתייחסים למספר נקודות נוספות בעניינה של הקבוצה. מיזוג שטראוס ועלית, למשל, היא אחת מהנקודות. סורוסקין ועמיר מעריכים, כי ניצול הסינרגיה בין השתיים יביא לחיזוק מעמדה התחרותי של הקבוצה, בשל היותן משווקות מותגי מזון ומשקאות מובילים, אך המספקים תועלת נתפסת שונה לצרכן וזאת, באמצעות יצירת מוצרים ופתרונות משולבים, הצעה של סל מוצרים גדול יותר ללקוח ואופטימיזציה של המותגים.
ועוד נקודה - עלית אינטרנשיונל, לגביה מעריכים במעלות, כי הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל בשנת 2004 נשען בעיקר על הפעילויות ברומניה, פולין ואוקראינה, אך עם זאת, הם מעריכים, כי שיעור הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל הינו עדיין נמוך ונובע בעיקר מרווחיות נמוכה והפסדים בחלק מהמדינות בהן צופה הקבוצה פוטנציאל עסקי רב. החברה, סבורים במעלות, החברה ממשיכה להתייעל בפעילויותיה השונות לשיפור שולי הרווח בפעילות הבינ"ל.
זאת ועוד. במעלות מעריכים את רמת הניהול בקבוצה כגבוהה, כפי שמתבטא בהצלחתה לשמור על מעמדה התחרותי לאורך זמן ובביצוע המיזוג בין שטראוס לעלית, תוך ניצול הסינרגיה בין השתיים. בחברת הדירוג מעריכים, כי יכולות הניהול בחברה תתרומנה ליישום התכנית האסטרטגית שלה וכי היעדים האסטרטגיים שהוצגו לפניה עולים בקנה אחד עם הפעילות העסקית הקיימת.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
