מעלות: AA+ לאג"ח של שטראוס-עלית עד ל-500 מ' ש'

הכל נמוך בשטראוס-עלית, סבורים האנליסטים סורוסקין ועמיר, ונמוך - בהקשר זה - זה מצוין, שכן הכוונה היא לסיכון הענפי, לסיכון העסקי וגם לסיכון הפיננסי. ומה גבוה בקבוצה? רמת הניהול. רק מילים טובות..
שרון שפורר |

חברת הדירוג מעלות העניקה היום (שני) דירוג AA פלוס לאג"ח ואופציות שיונפקו לציבור על ידי שטראוס-עלית בהיקף של עד ל-500 מיליון שקל. האנליסטים של מעלות, עופר עמיר וליאור סוסונקין מסבירים את הסיבות לדירוג:

ראשית - הסיכון הענפי. השניים מעריכים, כי הסיכון העסקי בפעילות החברה בישראל נמוך בהשוואה לסיכון בפעילות מחוץ לישראל ומעריכים את רמת הסיכון הכרוכה בייצור, שיווק והפצת מוצרי מזון ומשקאות ממותגים בישראל כנמוכה מהממוצע, אם כי, הם סבורים, מדובר בתעשייה אשר נצבת בפני מספר אתגרים ובהם, הירידה בצריכת המזון לנפש, תהליכי הקונסולידציה בענף והצורף בחדשנות ובשימור מותגים.

שנית - הסיכון העסקי. סוסונקין ואמיר מעריכים, כי רמת הסיכון של שטראוס-עלית הינה נמוכה, בעיקר לאור העובדה, שמעמדה התחרותי איתן בתחומי הפעילות השונים.

בחברת הדירוג מעריכים, כי האתגרים העיקריים מולם ניצבת הקבוצה היום, מעבר לסיכונים הענפיים, כוללים המשך העמקת פעילות הקבוצה בחו"ל ושיפור רווחיותה מעבר לים אל מול התחרות הגבוהה מול חברות בינ"ל בעלות משאבים עדיפים, התמודדות עם איומים למעמדה התחרותי של הקבוצה בישראל, לרבות חיזוק פעילות טרה בעקבות רכישתה על ידי קוקה קולה וכן השלכות אפשריות של הנפקת תנובה וכן אפשרות לכניסת שחקנים בינ"ל וגם המשך צמיחת הפעילות בישראל לאור נתחי השוק הגבוהים של הקבוצה במרבית פעילויותיה.

במעלות מתייחסים למספר נקודות נוספות בעניינה של הקבוצה. מיזוג שטראוס ועלית, למשל, היא אחת מהנקודות. סורוסקין ועמיר מעריכים, כי ניצול הסינרגיה בין השתיים יביא לחיזוק מעמדה התחרותי של הקבוצה, בשל היותן משווקות מותגי מזון ומשקאות מובילים, אך המספקים תועלת נתפסת שונה לצרכן וזאת, באמצעות יצירת מוצרים ופתרונות משולבים, הצעה של סל מוצרים גדול יותר ללקוח ואופטימיזציה של המותגים.

ועוד נקודה - עלית אינטרנשיונל, לגביה מעריכים במעלות, כי הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל בשנת 2004 נשען בעיקר על הפעילויות ברומניה, פולין ואוקראינה, אך עם זאת, הם מעריכים, כי שיעור הרווח התפעולי של הקבוצה בחו"ל הינו עדיין נמוך ונובע בעיקר מרווחיות נמוכה והפסדים בחלק מהמדינות בהן צופה הקבוצה פוטנציאל עסקי רב. החברה, סבורים במעלות, החברה ממשיכה להתייעל בפעילויותיה השונות לשיפור שולי הרווח בפעילות הבינ"ל.

זאת ועוד. במעלות מעריכים את רמת הניהול בקבוצה כגבוהה, כפי שמתבטא בהצלחתה לשמור על מעמדה התחרותי לאורך זמן ובביצוע המיזוג בין שטראוס לעלית, תוך ניצול הסינרגיה בין השתיים. בחברת הדירוג מעריכים, כי יכולות הניהול בחברה תתרומנה ליישום התכנית האסטרטגית שלה וכי היעדים האסטרטגיים שהוצגו לפניה עולים בקנה אחד עם הפעילות העסקית הקיימת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.