השוק כמרקחה: היום דיון בייצוגית נ' חברות האשראי

זהו סיפור על רוקח אחד - מכיכר המדינה - ומולו - חברות האשראי והבנקים הגדולים. זהו סיפור על תביעה שבית המשפט המחוזי אישר אותה כיצוגית, ועכשיו התגלגלה לה לעליון. עולם המשפט, עולם המונופולין ועולם הפיננסים - כמרקחה. האם האיש הקטן יצליח לנצח במערכה את גולית הרם והאכזר? האם על מונופולים אחרים - דוגמת בזק או חברת חשמל - להישמר? מעשה שהיה כך היה...

היום (שני), בשעה 9:30, יכריע בית המשפט העליון האם התביעה הייצוגית הגדולה בתולדות המדינה שהוגשה נגד כל חברות כרטיסי האשראי (כאל, דיינרס, ישאכרט ואמריקן אקספרס) והבנקים הגדולים (פועלים לאומי ודיסקונט) תוכר ככזו. מדובר בתביעה בסדר גודל של כמיליארד וחצי שקל (בערכים של היום), תביעה שהוגשה בשנת 1998 נגד חברות כרטיסי האשראי על גביית יתר של עמלות. הבנקים נכנסו לתביעה, שכן לטענת התובע, הם הבעלים ולכן גם הם נושאים באחריות.

מאחורי התביעה הייצוגית עומד רוקח בשם רייס מכיכר המדינה. הרוקח טוען, כי חברות האשראי גובות עמלות מופרזות ומנצלות לרעה את מעמדן כמונופולין וכראיה לכך, טען שכאשר אלפא נכנסה לתמונה - העמלות ירדו באופן ניכר (מ-2.7%-3.5% לכ-2% בממוצע). התובע/רוקח חישב ומצא, כי בשנים 1996-1998 הגיע מרווח העמלות (האחוזים שגבו חברות האשראי בהפחתה של האחוזים שהיו צריכות לגבות לטענתו) ל-80 אלף שקל, וכי בישראל כ-50 אלף בתי עסק כדוגמתו, מה שהביא אותו לסכום התביעה הייצוגית (במונחים של 1998).

בית המשפט, בראשותו של השופט בדימוס קלינג אישר את "המרקחה" כתביעה ייצוגית, וחברות האשראי ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון.

אז כדי לאזן את הנטיה שלנו לטובתו של האזרח הקטן ולטובתנו אנו כמובן, דיברנו עם עו"ד אהד מימון ממשרדו של פורפסור יובל לוי, המייצג את חברות האשראי, ויזה כאל ודיינרס.

מימון מספר, כי פסק הדין שיינתן היום - "לכאן או לכאן - הולך לערער את השוק" וכי יש לו חשיבות תקדימית בלתי רגילה". אם תאושר התביעה כייצוגית, פס"ד שלא היה לו אח ורע בעולם כולו (למרות מספר ניסיונות דומים) - "נפל דבר בישראל" וזאת, בשל הסכום הנכבד של התביעה וחשוב מכך, שכן היא תאפשר לתבוע כל אחד מהגופים הללו באותו הסכום, על אף שהתביעה הוגשה נגד כולם ביחד וזאת, מסביר מימון, בשל מושג בנזיקין הקרוי "ביחד ולחוד".

מצד שני, ממשיך מימון להסביר, אם הערעור שהגיש משרדו יתקבל, הרי שלפס"ד שכזה תהא השלכה רצינית על דיני תובענה ייצוגית, אשר יכולה להשפיע גם על השוק העולמי.

אחת הטענות של מימון נוגעת לסעיף של "ניצול מעמדו של המונופולין לרעה". "מהם מחירים לא הוגנים", הוא ישאל את בית המשפט, במיוחד ככל שהדבר נוגע לחברות פרטיות. כיצד אפשר לקבוע מהן העמלות הנכונות - האם כניסתה של אלפא לשוק וירידת העמלות באופן ניכר אכן מוכיחה, כי נגבו עמלות מופרזות?

ואם לחזור מעט אחורה בזמן, הרי שמימון אינו מבין כלל כיצד אישר בית המשפט המחוזי את התביעה כייצוגית. הוא אומר כי החלטתו של השופט קלינג, היא החלטה "לכאורית". קלינג דרש הוכחה לכאורה עו"ד חשבו אחרת.

לסיכום. סלחו לי על התגובה האמוציונאלית משהו. בכל זאת, מלחמת דוד מול גלית ניצבת על הכף. שיהיה "סוף טוב הכל טוב" לאגדה הזו.