השוק כמרקחה: היום דיון בייצוגית נ' חברות האשראי

השנה: 1998 התובע: הרוקח רייס. הנתבעים: חברות האשראי והבנקים הגדולים. הטענה: גבו עמלות מופרזות - ניצלו מעמדם כמונופול. הסכום: 1.5 מיליארד ש'. היום: ביהמ"ש העליון יחליט האם אכן תוכר כתביעה ייצוגית
שרון שפורר |

זהו סיפור על רוקח אחד - מכיכר המדינה - ומולו - חברות האשראי והבנקים הגדולים. זהו סיפור על תביעה שבית המשפט המחוזי אישר אותה כיצוגית, ועכשיו התגלגלה לה לעליון. עולם המשפט, עולם המונופולין ועולם הפיננסים - כמרקחה. האם האיש הקטן יצליח לנצח במערכה את גולית הרם והאכזר? האם על מונופולים אחרים - דוגמת בזק או חברת חשמל - להישמר? מעשה שהיה כך היה... היום (שני), בשעה 9:30, יכריע בית המשפט העליון האם התביעה הייצוגית הגדולה בתולדות המדינה שהוגשה נגד כל חברות כרטיסי האשראי (כאל, דיינרס, ישאכרט ואמריקן אקספרס) והבנקים הגדולים (פועלים לאומי ודיסקונט) תוכר ככזו. מדובר בתביעה בסדר גודל של כמיליארד וחצי שקל (בערכים של היום), תביעה שהוגשה בשנת 1998 נגד חברות כרטיסי האשראי על גביית יתר של עמלות. הבנקים נכנסו לתביעה, שכן לטענת התובע, הם הבעלים ולכן גם הם נושאים באחריות. מאחורי התביעה הייצוגית עומד רוקח בשם רייס מכיכר המדינה. הרוקח טוען, כי חברות האשראי גובות עמלות מופרזות ומנצלות לרעה את מעמדן כמונופולין וכראיה לכך, טען שכאשר אלפא נכנסה לתמונה - העמלות ירדו באופן ניכר (מ-2.7%-3.5% לכ-2% בממוצע). התובע/רוקח חישב ומצא, כי בשנים 1996-1998 הגיע מרווח העמלות (האחוזים שגבו חברות האשראי בהפחתה של האחוזים שהיו צריכות לגבות לטענתו) ל-80 אלף שקל, וכי בישראל כ-50 אלף בתי עסק כדוגמתו, מה שהביא אותו לסכום התביעה הייצוגית (במונחים של 1998). בית המשפט, בראשותו של השופט בדימוס קלינג אישר את "המרקחה" כתביעה ייצוגית, וחברות האשראי ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון. אז כדי לאזן את הנטיה שלנו לטובתו של האזרח הקטן ולטובתנו אנו כמובן, דיברנו עם עו"ד אהד מימון ממשרדו של פורפסור יובל לוי, המייצג את חברות האשראי, ויזה כאל ודיינרס. מימון מספר, כי פסק הדין שיינתן היום - "לכאן או לכאן - הולך לערער את השוק" וכי יש לו חשיבות תקדימית בלתי רגילה". אם תאושר התביעה כייצוגית, פס"ד שלא היה לו אח ורע בעולם כולו (למרות מספר ניסיונות דומים) - "נפל דבר בישראל" וזאת, בשל הסכום הנכבד של התביעה וחשוב מכך, שכן היא תאפשר לתבוע כל אחד מהגופים הללו באותו הסכום, על אף שהתביעה הוגשה נגד כולם ביחד וזאת, מסביר מימון, בשל מושג בנזיקין הקרוי "ביחד ולחוד". מצד שני, ממשיך מימון להסביר, אם הערעור שהגיש משרדו יתקבל, הרי שלפס"ד שכזה תהא השלכה רצינית על דיני תובענה ייצוגית, אשר יכולה להשפיע גם על השוק העולמי. אחת הטענות של מימון נוגעת לסעיף של "ניצול מעמדו של המונופולין לרעה". "מהם מחירים לא הוגנים", הוא ישאל את בית המשפט, במיוחד ככל שהדבר נוגע לחברות פרטיות. כיצד אפשר לקבוע מהן העמלות הנכונות - האם כניסתה של אלפא לשוק וירידת העמלות באופן ניכר אכן מוכיחה, כי נגבו עמלות מופרזות? ואם לחזור מעט אחורה בזמן, הרי שמימון אינו מבין כלל כיצד אישר בית המשפט המחוזי את התביעה כייצוגית. הוא אומר כי החלטתו של השופט קלינג, היא החלטה "לכאורית". קלינג דרש הוכחה לכאורה עו"ד חשבו אחרת. לסיכום. סלחו לי על התגובה האמוציונאלית משהו. בכל זאת, מלחמת דוד מול גלית ניצבת על הכף. שיהיה "סוף טוב הכל טוב" לאגדה הזו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".