הסוגיות הבוערות במט"ח: אישור התקציב וריבית הפד
כלכלני בנק הפועלים מעריכים, כי בטווח הקצר ייסחר השקל במגמה מעורבת, כאשר מחד, משקיעים מקומיים קונים דולר, בשל פער הריביות הצר (1% בלבד) ומאידך, משקיעים זרים קונים שקלים, לאור האופטימיות בתחום המדיני. בשלב זה, נראה לכלכלני הבנק, כי היקף המכירות של הדולר על ידי הזרים גדול יותר ולכן יתכן המשך תיסוף בשקל, כאשר קו התמיכה הקרוב לדולר נמצא ברמה של 4.28 שקל. בטווח הארוך, מעריכים בבנק, כי ייתכן פיחות בשקל, בעיקר בשל הצמצום הנוסף הצפוי בפער הריביות ובשל ההידוק המוניטרי המתמשך בארה"ב. בבנק מפנים את תשומת לבנו לכך, שב-22 במארס צפויה הישיבה הבאה של הפד וההערכות הן כי הריבית תועלה לרמה של 2.75%. בנוסף, השוואת המיסוי על השקעות בניירות ערך זרים צפויה, לדעתם, לעודד השקעות של ישראלים בחו"ל, אך מנגד האווירה החיובית בישראל תמשיך למשוך השקעות זרות, כך שהפיחות צפוי, להערכתם, להיות מתון בלבד. לאור האמור לעיל, ממליצים בבנק לשמור על רכיב המט"ח בתיק ההשקעות בשיעור של כ-10%. ובבנק לאומי, סבורים, כי על רקע המגמה השלילית של הדולר מול המטבעות העיקריים בעולם והמשך זרם ההשקעות לישראל, צפוי שער החליפין של השקל להיסחר ברמתו הנוכחית כנגד הדולר בטווח הקצר, כאשר תתכן מגמת ייסוף קלה. בטווח הארוך יותר, צפוי השקל להתייצב על רקע הצמצום בפער הריביות בין ישראל לארה"ב ופערי ריביות גוברים בין ישראל למדינות מערביות בעולם. התייחסות להיבט הטכני, מספקים בבנק איגוד. בבנק צופים, כי טווח המסחר לשבוע הקרוב יהא 4.28-4.34 שקל לדולר ורואים לנגד עיניהם, רמת תמיכה קרובה למטבע ב-4.30 שקל, אחריה - ב-428 שקל והתנגדויות בגובה 4.35 שקל וב-4.40 שקל. אין ספק, אומרים כלכלני בית ההשקעות, גיפט, כי האופטימיות לגבי הכלכלה המקומית הסיכויים להתקדמות מדינית באזור משחקות תפקיד מרכזי בתהליך התחזקות השקל, אולם, הם אומרים, אין לשכוח שזאת תופעה הפוקדת רבות מהכלכלות המתפתחות, כמו טורקיה, דרום אפריקה ומדינות באסיה, דרום אמריקה ומזרח אירופה. הגרעון הגדול של ארה"ב במאזן השוטף והריביות הנמוכות ביפן ובגוש האירו יוצרים, למשנתם של כלכלני גיפט, עודפי נזילות בשוק ההון עולמי, המחפשים תשואות יפות. מרווחי הסיכון, הם מפנים את תשומת הלב, יורדים בהדדרגה ולכן תגובות להתפתחויות שליליות עלולות להיות חריפות יותר. התפתחויות שליליות שכאלו עשויות להיות, לדעת בית ההשקעות, לא רק ארוע מקומי, כמו אי העברת התקציב או הדרדרות במצב המדיני, אלא גם עליה חדה בתשואות האג"ח בארה"ב, שלא רק תבלום את זרימת ההשקעות, אלא תהפוך אותה, להערכתם, לזרימה החוצה. נוכח אלו, סבורים בגיפט, שתיסוף השקל יכול להמשיך הלאה, אבל הסיכון, לדעתם, הולך וגדל. לעת עתה, מעדכנים אותנו בגיפט, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.28 שקל ורמת התנגדות קרובה שוכנת בגובה 4.33 שקל. גם בכלל פיננסים בטוחה מתייחסים להמשך התרחבות גרעון המסחרי של ארה"ב וכן לירידות המחירים החדות בשוק האג"ח הממשלתי. נתונים אלו, הם מציינים, מתווספים למגמת העליות במחירי הנפט וכל אלו עתידים, לדעתם, ליצור לחצים אינפלציוניים על כלכלת ארה"ב, מה שיביא, להערכתם, להמשך העלאות ריבית על ידי הפד לרמה של 3.5% עד לסוף השנה. כלכלני בית ההשקעות ממליצים להגביל את האפיק המט"חי בשיעור של עד ל-10% מהפורטפוליו, בחלוקה לפי סל המטבעות. ואחרונים לשבוע זה - פורקסיה הולדינגס. בפורקסיה מציינים, כי מכירות הזרים, הגדלת שיעור האחזקות בשוק המניות, לצד שקט בטחוני, ואופק מדיני משדרים עסקים כרגיל, ותומכים במטבע המקומי. להערכתם של כלכלני בית ההשקעות, במידה ואינדיקטורים אלה יימשכו, נהיה עדים לייסוף אל סביבת השפל הקודמת 4.28, המהווה סביבת תמיכה חזקה בשוק בט"ק. בבית ההשקעות מדגישים עם זאת, שעננת התקציב מרחפת על שוק המט"ח וצפויה לתת את הטון בשבועות הקרובים, כשאישורו מחד גיסא ייתן "דחיפה" נוספת לשקל ומאידך גיסא, קשיים בהעברתו צפויים "לטרוף קלפים", ולהפוך את המגמה על פיה. בפורקסיה תומכים בהגדלת הפוזיציה הדולרית בסביבת 4.28, ורק באמצעות אסטרטגיות באופציות (צילינדרים). השבוע צפוי, לדעתם, המטבע המקומי לנוע בטווח 4.28-4.3150 שקל.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".