המבחן לקיומה של "חשבונית כדין" - המבחן האובייקטיבי
ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ. מנהל מכס ומע"מ
המערערת הינה חברה העוסקת במסחר בפסולת מתכות. המשיב סירב להתיר לה ניכוי מס תשומות על פי חשבוניות מחמישה ספקים, משסבר כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות. לאור זאת הוציא לה שומת תשומות על פי מיטב השפיטה, בהתאם לסעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מס ערך מוסף).
על שומה זו השיגה המערערת. השגתה נדחתה. משנדחתה ההשגה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה ומכאן הערעור שהוגש לבית המשפט העליון.
המערערת טוענת שלוש טענות מרכזיות כנגד פסק הדין. ראשית, כי היה על המשיב לזמנה באופן פיזי לדיון בהשגה, על מנת שתוכל להשמיע דבריה. שנית, כי היה על בית המשפט המחוזי לנקוט מבחן סובייקטיבי בקביעה האם החשבוניות היו כדין, שכן המבחן אומץ בפסיקה של מספר בתי משפט מחוזיים. שלישית, לחילופין, כי גם אם יאומץ מבחן אובייקטיבי, הרי שהיא נכנסת לגדר החריג, שכן, כך נטען, מחומר הראיות עולה כי היא עשתה את הנדרש ממנה.
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פסק
זכות טיעון בהליכי השגה בפני רשויות המס
כלל יסוד בשיטתנו המשפטית מורה כי רשות מינהלית תימנע מהחלטה בזכויותיו של אדם בטרם תעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. על פי סעיף 82(א) לחוק מס ערך מוסף, זכות הטיעון מוגשמת הלכה למעשה בהליך ההשגה, אלא שזו נעשית בכתב.
בענייננו, אמנם המחליט בהשגה שמע בעל פה את עורך השומה ואת החוקרים שטיפלו בה. אך, אין בכך כדי להוביל בהכרח למסקנה שיש לשמוע בעל פה גם את המערערת משביקשה זאת. שכן, הליך ההשגה איננו הליך מעין שיפוטי, שיש בו שני צדדים שווים שמעלים את טענותיהם וצד שלישי שמכריע ביניהם. אלא, הליך ההשגה הוא הליך מנהלי שבו בוחנת הרשות המנהלית בשנית את החלטתה.
הבחינה היא בחינה נסיבתית ממקרה למקרה. בנסיבות המקרה שבפנינו אין מקום להתערב בהחלטת המשיב להסתפק בשימוע בכתב למערערת בהשגתה.
חשבוניות שהוצאו כדין
סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף מתיר לעוסק לנכות את מס התשומות ה"כלול בחשבונית שהוצאה לו [לעוסק] כדין". הדרישה כי החשבונית תוצא כדין, אינה אך דרישה טכנית, כי אם גם מהותית. על החשבונית לשקף עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה. השאלה היא, האם המבחן לקיומה של "חשבונית כדין" הוא מבחן סובייקטיבי, כפי שטוענת המערערת, או אובייקטיבי, כפי שטוען המשיב וכפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
פסק הדין בע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון נ. מנהל המכס ומע"מ, קבע כי המבחן לניכוי מס תשומות הנו מבחן אובייקטיבי. אכן, הדברים שנאמרו בפסק הדין נאמרו למעלה מן הצורך, אך מטרתם הייתה להציג השקפה בנושא השב ועולה בבתי המשפט המחוזיים שגישותיהם בעניין זה אינן אחידות. ראוי אפוא לקבוע כי המבחן לזכות הניכוי של מס תשומות הוא המבחן האובייקטיבי.
התרת ניכוי מס תשומות על בסיס מבחן סובייקטיבי יכולה לגרום לניכוי מס תשומות, על אף שלא שולם מס זה, בתור מס עסקאות, לרשויות המס. ניכוי זה עומד בניגוד לעקרון הטלת המס על הערך המוסף. המבחן הראוי לכוון את התנהגותם לכיוון נטרול הכשל ולא לכיוון הרמאות הוא המבחן האובייקטיבי.
אימוץ המבחן האובייקטיבי יכול להביא לתוצאות בלתי רצויות מבחינת הנישום, אשר לא היה שותף לתהליך הרמייה והאשם לפסול בחשבונית לא נבע ממעשיו שלו. במקרים חריגים ראוי, אפוא, לאפשר לנישום לנכות את מס התשומות, אף אם החשבונית הוצאה שלא כדין מבחינה אובייקטיבית.
אין ספק כי בענייננו מדובר בחשבוניות פיקטיביות. ביסוד החשבוניות לא עומדת עסקה אמיתית בין צדדים אמיתיים לעסקה, ולכן, הן הוצאו שלא כדין. המערערת אינה נכנסת לגדרי החריג של המבחן האובייקטיבי. המערערת לא נקטה אמצעים סבירים כדי לוודא את תקינות החשבוניות.
הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך 20,000 ₪.
ניתן ביום: 23.2.2005 בפני: כבוד הנשיא א. ברק, כבוד השופט י. טירקל, כבוד השופטת א. חיות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה
עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר
מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר
האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום
החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.
סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם
בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות
שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים
נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים. ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות
אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי
שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת
פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.
