עבר, הווה ועתיד של 20 אלף החברות הגנריות בהודו
שלא כמנהגנו - אנו שבים ומפרסמים כאן טור ישן שפרסמנו לפני כחצי שנה, ובו גילנו לכם בפעם הראשונה - טפח מסיפורה של תעשיית התרופות ההודית. עתה, כשרינונים על אפשרות של כניסת טבע לשוק זה - הופכת הכתבה לרלוונטית שוב, ואנו מביאים לכם אותה שנית, והיה ופיספסתם אותה בפעם שעברה.
הנתונים הבאים ירשימו לדעתי גם את ראש חוג האוהדים של ספינת הדגל הישראלית, טבע. לפי בנק UBS השווצרי, בהודו פועלות כיום כ-20 אלף חברות תרופות גנריות. 20% מסך מכירות התרופות בעולם, מקורן בפירמות גנריות מהודו. אוסיף, כי חברות הודיות בתחום, הן בעלות אישורי ה-FDA הרבים ביותר, מחוץ לארה"ב ועוסקות בעיקר בתורפות נגד זיהומים למיניהם. כעת אציין, כי במונחים דולריים, היקף המכירות של פירמות אלו, עומד על כ-1% מהמכירות בעולם. כפי שאראה כעת, לכל אחד מהנתונים הבאים - סיבה משלו. כמובן שאי אפשר בלי הזווית הישראלית. בואו נתחיל קצת ללמוד על התחרות מהמזרח, לטבע עוד אחזור.
הפירמות הגנריות - עבר
אין ספק, כי הסיבה העיקרית לקיומן של חברות גנריות רבות בהודו, היא כי עד לאחרונה, מערכת המשפט בהודו לא הגנה על פטנטים של חברות תרופות מערביות. הודו "התנתקה" ממחוייבותה הבינ"ל, להגן על פטנטים בתחום הפרמצבטיקה, בשנות ה-70. בשנים אלו חלה עלייה משמעותית במחירי התרופות, שהפכו ללא נגישות לתושבי התת יבשת הענייה.
לנוכח דאגה לרווחת התושבים, החליטה הממשלה, כי מעתה חברות הודיות לא יצטרכו להיות כפופות לאישורים או מגבלות, כלשהן, בעקבות ייצור תרופות המוגנות תחת חוקי הפטנטים. בנוסף, על מנת להבטיח התגשמות המטרה, קרי תרופות להמונים, הציבה ממשלת הודו פיקוח חמור על מחירי התרופות, מחיר, אשר לטענת אנשי UBS, היה בזמנו נמוך לאין שעור, בהשוואה למחירים במערב.
כתוצאה מכך, פיתחו ההודים מומחיות ייחודית. הם למדו כיצד לייצור תרופות של אחרים במינימום עלות. אנשי הבנק השוויצרי, מעריכם כי עלויות המחקר ופיתוח, ייצור ושיווק התרופות, הן 1/8-1/5 מהעלות המקבילה במערב. כיום, מוכרות החברות ההודיות ברחבי העולם, כמומחיות בייצור תרופות גנריות בעלות נמוכה.
1995 כניסה ל-WTO וחתימה על הסכם TRIPS
עם הקמת ארגון הסחר הבינ"ל, שירש את הסכמי ה-GAAT, שקדמו לו, חתמה הודו על הסכם ה-TRIPS הנלווה לו. הסכם זה, כפי שניתן ללמוד מראשי התיבות, הוא הסכם להגנת הקניין הרוחני בעולם. ההסכם מסדיר את הפן של הקניין הרוחני בסחר בין מדינות. ה-TRIPS חייב את הפירמות ההודיות מיום החתימה, כלומר פטנטים שהוצאו לאחר 1995. החברות יאלצו לפיכך, לכבד את זכויות הקניין הרוחני של חברות זרות, המוגנות ברישום פטנט, כמקובל בעולם.
עם זאת, על פי הסכם זה, מדינות מתפתחות יזכו לארכה של 5 שנים להחלת החוקים. בנוסף, במקרים פרטיים, בשל אינטרסים כאלו ואחרים, ניתן יהיה להאריך אישורי הפרה לתקופה של 5 שנים נוספות, כפי שאירע במקרים רבים. משמעות הדבר, התייקרות משמעותית במחירי התרופות, והפיכת השוק המקומי לפחות אטרקטיבי. אז מה עשו ההפירמות ההודיות לנוכח כניסת 2005, השנה בה כבר לא ינתנו הארכות? כפי שכמובן ניתן לנחש ? הם התחילו לפנות החוצה.
לטענת כלכלני UBS, מאז 2001, תחילת ההחלה של הסכם ה-TRIPS, שילשו פירמות הודיות את כמות הבקשות לאישורים, לשיווק תרופות גנריות מחוץ להודו. אלו הבינו, כי בעיקר צרכני המערב, יכולים לרכוש את התרופות במחירים החדשים. עם זאת, חשוב לציין, כי בשל העלויות הנמוכות לפירמות ההודיות, מוצריהם משווקים מחוץ למדינה במחירים אטרקטיביים. בבנק משוויץ מציינים את השנים 2006-2007, כשנים בהם יפוגו הפטנטים על מסה גדולה של תרופות. להערכתם, בשנים אלו פוטנציאל ההכנסות של החברות ההודיות יעמוד על כ-30 מיליארד דולר.
עם זאת, לא ניתן לחזות את השפעת "אפקט הצונאמי" על האמור לעיל. שכן, לנוכח היקפי הפגיעה, כמו גם הנבואות השחורות על הצפוי בתקופה הקרובה, יתכן ושוב ימצאו בארגון הסחר סיבה למתן ארכה נוספת. כלומר, יתכן והפירמות ההודיות יוכלו להמשיך למכור תרופות להודים, תוך הפרת חוקי פטנטים, במחירים מסובסדים.
העתיד בתחום הביולוגיה הגנרית
ראשית, אין ספק כי "החגיגה נגמרה", שכן כאמור, משנה הבאה כבר לא יינתנו ארכות להפרות הפטנטים מצד החברות ההודיות. על פי אנשי UBS, מוציאות החברות ההודיות, כיום, כ-6% מהכנסותיהן על מחקר ופיתוח. בשל מציאות ארוכת השנים, החברות ההודיות התמקצעו בעיקר בלחקור ולפתח תרופות שכבר נחקרו ופותחו. כעת סבורים בשווקים, החברות ההודיות לא יוכלו להישאר מאחור, שעה שחברות מערביות מוציאות כ-15% מהכנסותיהן על מחקר ופיתוח. ב-UBS, מעריכים כי הפירמות ההודיות אכן יאלצן להגדיל את הוצאותיהם, אך אלו יגיעו עד לרמה של 10% מהכנסותיהן, ולא ישתוו להוצאות במערב.
עם זאת, הסביבה המשפטית, פוליטית כלכלית בהודו, עלולה לספק לחברות אלו בתחום חדש יחסית, והוא הביולוגיה הגנרית. בתחום זה, התרופות מיוצרות על ידי מרכיבים שחלקם עברו שינוי בהנדסה גנטית, כזו או אחרת. מרבית המוצרים בתחום, כך טוענים ב-UBS, יאבדו את הגנת הפטנט עליהם בתקופה הקרובה. מדוע לחברות הודיות יתרון בתחום? זאת מכיוון שבמערב עדיין לא החליטו כל כך כיצד "לאכול", רגולטורית, את השוק הגנרי בתרופות שכאלו, כמו כן, הייצור של תרופות מסוג זה, נחשב ליקר ומסובך יותר.
היתרון ההודי ינבע מומחיותם לייצר כל תרופה בצורה יעילה - קרי זולה יותר מאשר במערב. בנוסף, ככל הנראה, הפירמות ההודיות יהנו מחופש פעולה רב יותר מתחום הניסוי והמחקר בתחום, שעה שבמערב כל דבר הקשור להנדסה גנטית, מעורר רגשות מעורבים. מי שיבחן את התנהלות ממשלות הודו מול חברות הפרמצבטיקה המקומיות, יבין כי חברות אלו יזכו לכל סיוע אשר יבקשו.
בטבע לא מודאגים
בשיחה עם Bizportal, מסרו אנשי טבע, כי החברות הגנריות מהודו אינן מהוות איום על ענקית הפרמצבטיקה הישראלית. לטענתם, חברות אלו מתקשות להשיג אישורי FDA, למרות שהם מנסים כבר שנים רבות. זאת בניגוד לנתוני UBS, כי החברות ההודיות מחזיקות במספר אישורי ה-FDA הרב ביותר, עבור פירמות, מחוץ לארה"ב. בטבע מוסיפים, כי "היציאה" המדוברת של החברות ההודיות מערבה, אינה קלה ופשוטה בכלל. כאמור, בטבע לא מודאגים בכלל. בצדק או לא?
רק הזמן יגיד.
*ברצוני שוב, להודות לקוראינו על התגובות הרבות והעניין הרב, אותו אתם מביעים בנושאי הכתבות. אני אשתדל להמשיך לספק את הסחורה ואתם את השאלות. תודה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
