עבר, הווה ועתיד של 20 אלף החברות הגנריות בהודו

20% מסך המכירות הגנריות בעולם, מקורן בפירמות הודיות אשר הפכו למומחיות בייצור תרופות של אחרים, תוך הפרת הגנת הפטנטים. אך החגיגה עומדת להיגמר והפירמות ההודיות פוזלות מערבה. בטבע, דרך אגב, לא מודאגים
אמיר כהן |

שלא כמנהגנו - אנו שבים ומפרסמים כאן טור ישן שפרסמנו לפני כחצי שנה, ובו גילנו לכם בפעם הראשונה - טפח מסיפורה של תעשיית התרופות ההודית. עתה, כשרינונים על אפשרות של כניסת טבע לשוק זה - הופכת הכתבה לרלוונטית שוב, ואנו מביאים לכם אותה שנית, והיה ופיספסתם אותה בפעם שעברה.

הנתונים הבאים ירשימו לדעתי גם את ראש חוג האוהדים של ספינת הדגל הישראלית, טבע. לפי בנק UBS השווצרי, בהודו פועלות כיום כ-20 אלף חברות תרופות גנריות. 20% מסך מכירות התרופות בעולם, מקורן בפירמות גנריות מהודו. אוסיף, כי חברות הודיות בתחום, הן בעלות אישורי ה-FDA הרבים ביותר, מחוץ לארה"ב ועוסקות בעיקר בתורפות נגד זיהומים למיניהם. כעת אציין, כי במונחים דולריים, היקף המכירות של פירמות אלו, עומד על כ-1% מהמכירות בעולם. כפי שאראה כעת, לכל אחד מהנתונים הבאים - סיבה משלו. כמובן שאי אפשר בלי הזווית הישראלית. בואו נתחיל קצת ללמוד על התחרות מהמזרח, לטבע עוד אחזור.

הפירמות הגנריות - עבר

אין ספק, כי הסיבה העיקרית לקיומן של חברות גנריות רבות בהודו, היא כי עד לאחרונה, מערכת המשפט בהודו לא הגנה על פטנטים של חברות תרופות מערביות. הודו "התנתקה" ממחוייבותה הבינ"ל, להגן על פטנטים בתחום הפרמצבטיקה, בשנות ה-70. בשנים אלו חלה עלייה משמעותית במחירי התרופות, שהפכו ללא נגישות לתושבי התת יבשת הענייה.

לנוכח דאגה לרווחת התושבים, החליטה הממשלה, כי מעתה חברות הודיות לא יצטרכו להיות כפופות לאישורים או מגבלות, כלשהן, בעקבות ייצור תרופות המוגנות תחת חוקי הפטנטים. בנוסף, על מנת להבטיח התגשמות המטרה, קרי תרופות להמונים, הציבה ממשלת הודו פיקוח חמור על מחירי התרופות, מחיר, אשר לטענת אנשי UBS, היה בזמנו נמוך לאין שעור, בהשוואה למחירים במערב.

כתוצאה מכך, פיתחו ההודים מומחיות ייחודית. הם למדו כיצד לייצור תרופות של אחרים במינימום עלות. אנשי הבנק השוויצרי, מעריכם כי עלויות המחקר ופיתוח, ייצור ושיווק התרופות, הן 1/8-1/5 מהעלות המקבילה במערב. כיום, מוכרות החברות ההודיות ברחבי העולם, כמומחיות בייצור תרופות גנריות בעלות נמוכה.

1995 כניסה ל-WTO וחתימה על הסכם TRIPS

עם הקמת ארגון הסחר הבינ"ל, שירש את הסכמי ה-GAAT, שקדמו לו, חתמה הודו על הסכם ה-TRIPS הנלווה לו. הסכם זה, כפי שניתן ללמוד מראשי התיבות, הוא הסכם להגנת הקניין הרוחני בעולם. ההסכם מסדיר את הפן של הקניין הרוחני בסחר בין מדינות. ה-TRIPS חייב את הפירמות ההודיות מיום החתימה, כלומר פטנטים שהוצאו לאחר 1995. החברות יאלצו לפיכך, לכבד את זכויות הקניין הרוחני של חברות זרות, המוגנות ברישום פטנט, כמקובל בעולם.

עם זאת, על פי הסכם זה, מדינות מתפתחות יזכו לארכה של 5 שנים להחלת החוקים. בנוסף, במקרים פרטיים, בשל אינטרסים כאלו ואחרים, ניתן יהיה להאריך אישורי הפרה לתקופה של 5 שנים נוספות, כפי שאירע במקרים רבים. משמעות הדבר, התייקרות משמעותית במחירי התרופות, והפיכת השוק המקומי לפחות אטרקטיבי. אז מה עשו ההפירמות ההודיות לנוכח כניסת 2005, השנה בה כבר לא ינתנו הארכות? כפי שכמובן ניתן לנחש ? הם התחילו לפנות החוצה.

לטענת כלכלני UBS, מאז 2001, תחילת ההחלה של הסכם ה-TRIPS, שילשו פירמות הודיות את כמות הבקשות לאישורים, לשיווק תרופות גנריות מחוץ להודו. אלו הבינו, כי בעיקר צרכני המערב, יכולים לרכוש את התרופות במחירים החדשים. עם זאת, חשוב לציין, כי בשל העלויות הנמוכות לפירמות ההודיות, מוצריהם משווקים מחוץ למדינה במחירים אטרקטיביים. בבנק משוויץ מציינים את השנים 2006-2007, כשנים בהם יפוגו הפטנטים על מסה גדולה של תרופות. להערכתם, בשנים אלו פוטנציאל ההכנסות של החברות ההודיות יעמוד על כ-30 מיליארד דולר.

עם זאת, לא ניתן לחזות את השפעת "אפקט הצונאמי" על האמור לעיל. שכן, לנוכח היקפי הפגיעה, כמו גם הנבואות השחורות על הצפוי בתקופה הקרובה, יתכן ושוב ימצאו בארגון הסחר סיבה למתן ארכה נוספת. כלומר, יתכן והפירמות ההודיות יוכלו להמשיך למכור תרופות להודים, תוך הפרת חוקי פטנטים, במחירים מסובסדים.

העתיד בתחום הביולוגיה הגנרית

ראשית, אין ספק כי "החגיגה נגמרה", שכן כאמור, משנה הבאה כבר לא יינתנו ארכות להפרות הפטנטים מצד החברות ההודיות. על פי אנשי UBS, מוציאות החברות ההודיות, כיום, כ-6% מהכנסותיהן על מחקר ופיתוח. בשל מציאות ארוכת השנים, החברות ההודיות התמקצעו בעיקר בלחקור ולפתח תרופות שכבר נחקרו ופותחו. כעת סבורים בשווקים, החברות ההודיות לא יוכלו להישאר מאחור, שעה שחברות מערביות מוציאות כ-15% מהכנסותיהן על מחקר ופיתוח. ב-UBS, מעריכים כי הפירמות ההודיות אכן יאלצן להגדיל את הוצאותיהם, אך אלו יגיעו עד לרמה של 10% מהכנסותיהן, ולא ישתוו להוצאות במערב.

עם זאת, הסביבה המשפטית, פוליטית כלכלית בהודו, עלולה לספק לחברות אלו בתחום חדש יחסית, והוא הביולוגיה הגנרית. בתחום זה, התרופות מיוצרות על ידי מרכיבים שחלקם עברו שינוי בהנדסה גנטית, כזו או אחרת. מרבית המוצרים בתחום, כך טוענים ב-UBS, יאבדו את הגנת הפטנט עליהם בתקופה הקרובה. מדוע לחברות הודיות יתרון בתחום? זאת מכיוון שבמערב עדיין לא החליטו כל כך כיצד "לאכול", רגולטורית, את השוק הגנרי בתרופות שכאלו, כמו כן, הייצור של תרופות מסוג זה, נחשב ליקר ומסובך יותר.

היתרון ההודי ינבע מומחיותם לייצר כל תרופה בצורה יעילה - קרי זולה יותר מאשר במערב. בנוסף, ככל הנראה, הפירמות ההודיות יהנו מחופש פעולה רב יותר מתחום הניסוי והמחקר בתחום, שעה שבמערב כל דבר הקשור להנדסה גנטית, מעורר רגשות מעורבים. מי שיבחן את התנהלות ממשלות הודו מול חברות הפרמצבטיקה המקומיות, יבין כי חברות אלו יזכו לכל סיוע אשר יבקשו.

בטבע לא מודאגים

בשיחה עם Bizportal, מסרו אנשי טבע, כי החברות הגנריות מהודו אינן מהוות איום על ענקית הפרמצבטיקה הישראלית. לטענתם, חברות אלו מתקשות להשיג אישורי FDA, למרות שהם מנסים כבר שנים רבות. זאת בניגוד לנתוני UBS, כי החברות ההודיות מחזיקות במספר אישורי ה-FDA הרב ביותר, עבור פירמות, מחוץ לארה"ב. בטבע מוסיפים, כי "היציאה" המדוברת של החברות ההודיות מערבה, אינה קלה ופשוטה בכלל. כאמור, בטבע לא מודאגים בכלל. בצדק או לא?

רק הזמן יגיד.

*ברצוני שוב, להודות לקוראינו על התגובות הרבות והעניין הרב, אותו אתם מביעים בנושאי הכתבות. אני אשתדל להמשיך לספק את הסחורה ואתם את השאלות. תודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.