פיצויי פיטורים - רכיבים הנכללים בשכר הקובע
על פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד 1964 (להלן – התקנה), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר עבודה לענין פיצויי פיטורים הינם - שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית. עפ"י התקנה, למעט רכיבים אלה לא תובא "תוספת" אחרת בחשבון.
בדב"ע מב/44-3 גולדברג נ. עיריית בת ים (פד"ע י"ג 338), נקבע כי על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם לא מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום.
יש לציין, כי נטל השכנוע כי תשלום מסויים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה, הוא על העובד.
השאלה היא אימתי יראו תוספת כחלק משכר העובד? בענין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים ומפרטים מקרים שונים. להלן מספר דוגמאות:
שווי שימוש/ גילום שווי שימוש - בדב"ע נב/3-19 מרקוס בן יפלח נ. פולגת תעשיות בע"מ, נפסק כי הכנסה זקופה או שווי אינה שכר עבודה, אינה הכנסה בעין או בכוח, ואינה רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים. לפיכך, טובות הנאה רבות שמקבל עובד ואשר בגינן משתלם מס, אינם רכיב לענין חישוב פיצויי פיטורים (לדוגמה: שווי מתנות, שווי שימוש, שווי ביגוד וכדומה). כלומר, הרכיב של "שווי שימוש" לא ילקח בחשבון לענין פיצויי פיטורים.
לעומת זאת, לענין גילום שווי שימוש נפסק כי כאשר מדובר בסכום מגולם שהוסף למשכורתו של העובד, המצב שונה. נפסק כי, סכום מגולם אינו בגדר "תוספת" כפי שהוגדרה בפסיקה אלא חלק משכר היסוד של העובד, שהרי אילמלא שולם לו היה נשאר בידו מדי חודש, לאחר ניכוי המס, סכום פחות מזה הנותר בידו עם אותה תוספת. כלומר, יש לראות בסכום המגולם מעין הגדלה של שכר היסוד, ולפיכך יש להכליל רכיב זה בחישוב לענין פיצויי פיטורים.
עמלות - כאשר מדובר בתוספת עמלות למשכורת שהינה בשיעור מסויים מן המכירות שביצע העובד, יש לפנות לענין זה, לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד 1964. עפ"י תקנה 9 הנ"ל, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד ששכרו משתלם בעמלות, יש לקחת בחשבון את שיעור משכורתו הבסיסית האחרונה בתוספת הממוצע של שיעור העמלות שקיבל העובד במשכורתו במשך 12 חודשי עבודתו האחרונים. דהיינו, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים שמגיעים לרון יש לקחת בחשבון גם את שיעור העמלות שקיבל בשנה האחרונה.
בע"ע 170/03 יוסי עזרא נ. יה"ב פרוייקטים ומיחשוב (ניתן ביום 15.11.2004), פסק בית הדין הארצי לעבודה כי גם פרמיה הדומה במאפיניה לעמלה היא תוספת שיש להכלילה בחישוב פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת.
מאידך, בע"ע 300327/98 אטקה בע"מ נ. דוד רטר נפסק כי בונוס או פרמיה שאינם ניתנים על בסיס תפוקה אישית, אלא על בסיס תפוקת קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים (אך יכללו בחישוב פדיון חופשה).
משכורת 13 - בדב"ע לב/21-3 נפסק כי משמשכורת 13 לא באה במנין הרכיבים שנמנו בתקנה הרי שאין להביאה בחשבון לפיצויי פיטורים. בדב"ע נג/223-3 נקבע כי כוונת המחוקק היתה מלכתחילה, ונשארה עד היום, כי אין להביא בחשבון לענין חישובם של פיצויי פיטורים את משכורת 13.
מענק - כאמור, על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב. במקרה שמשולם לעובד מענק יש לבחון אם היתה התנאה כלשהי בהקשר לאותו מענק ואם יתברר שלא, הרי שרכיב זה יחשב כחלק משכר היסוד המשמש לחישוב פיצויי הפיטורים.
אחזקת רכב - כל עוד מדובר בתשלומים המשמשים החזר לכיסוי הוצאות הרכב של העובד, ומותנים בתנאי, הם לא יחשבו כחלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
אולם, אם יוכח כי התשלום שכונה "אחזקת רכב" היה למעשה חלק מהשכר הרגיל של העובד שנעטף באיצטלה של החזר הוצאות רכב, ייחשבו אלה כשכר רגיל לצורך החישוב. כך נקבע בדב"ע נד/243-3 (פד"ע כח 83).
שעות נוספות - בהקשר של תוספת שעות נוספות נקבע בפסיקה כי במצב שבו עובד עובד מדי פעם בשעות נוספות, הרי שמדובר בתשלום מותנה (בתנאי שיעבוד את אותן השעות הנוספות), ואז אין לכלול את התשלום בגין השעות הנוספות.
גם במצב שבו משתלמת לעובד תוספת שעות נוספות גלובלית, והעובד ביצע שעות נוספות בפועל, לא יבוא התשלום בגין השעות הנוספות הגלובליות במסגרת "שכר היסוד" לצורך חישוב פיצויי הפיטורים (דב"ע נו/224-3).
רק במקרה שבו משולמת לעובד תמורת שעות נוספות פיקטיבית (גלובלית או עפ"י פרמטר אחר) והעובד אינו עובד כלל שעות נוספות הרי שמדובר בתשלום שאינו מותנה בתנאי כלשהו, ולפיכך ייחשב כחלק משכר היסוד ולא כתוספת.
דמי הבראה - ככלל דמי הבראה לא יחשבו כחלק משכר היסוד לצורך חישוב פיצויי פיטורים, גם אם שולמו מדי חודש בחודשו ובתנאי שהם משקפים תשלום דמי הבראה אמיתי ולא פיקטיבי. בתב"ע נד/762-3 נילי לוי חיים נ. י.א.ן. יועצים בע"מ, נידון מקרה שבו שולמו לעובדת דמי ההבראה מידי חודש בחודשו אך בסכום כמעט כפול מהסכום שהמעביד חייב בו מכוח צו ההרחבה.
בית הדין קבע כי אין זה מתקבל על הדעת כי המעביד יתנדב לשלם לנילי דמי הבראה בשיעור העולה בהרבה על השיעור שנתחייב בו מכוח הדין, ולפיכך נקבע כי רכיבי ההבראה בתלושי השכר היו למעשה חלק משכרה של נילי, לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
תוספת משמרות - בע"ב 912684/99 בלקין דמיטרי נ. נ.י.א. עבודות מתכת בע"מ, נפסק כי בחישוב פיצויי הפיטורים יש להביא בחשבון את השכר ששולם לעובד בעד שעות העבודה במשמרת לילה, אולם יש להעמיד את השכר בעד אותן שעות על גובה שכר העבודה הרגיל, בנטרול התוספת ששולמה לתובע בעד עבודה במשמרת לילה.
יש לציין כי גם לענין שכר המשולם בגין עבודה בשבת וחג, המובאים בחישוב הפיצויים, יש להעמיד את הרכיב רק על גובה שכר העבודה הרגיל, ולנפות מתוכו את כל התוספות החורגות משכר השעה הרגיל.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
