אוטובוס אגד
צילום: שלומי יוסף

כמה זמן אנחנו מחכים לאוטובוס ומה יגרום לנו להשתמש בתחב"צ יותר?

דו"ח התחבורה הציבורית הגלובלי של Moovit חושף כי ישראל ממוקמת במקום ה-18 בעולם בזמן המתנה לאוטובוס בתחנה; כמה זמן הישראלים מבלים בתחבורה הציבורית ולמה אנחנו לא משתמשים בה יותר?
רוי שיינמן | (5)

נוסעי התחבורה הציבורית בישראל מבלים בהמתנה בתחנה כ- 13 דקות בממוצע, לנסיעה בודדת, כך עולה מדו"ח התחבורה הציבורית הגלובלי של חברת Moovit. בהנחה שהנוסעים משתמשים בתחבורה פעמיים ביום (הלוך וחזור) מדובר על המתנה של 26 דקות ביממה, שהן 9 שעות בחודש ו-4.5 ימים בשנה. ביחס לנתונים שנמדדו בשנת 2022 מדובר בשיפור של כ-7% (דקה אחת) בנסיעה בודדת. ביחס לעולם, ישראל ממוקמת במקום ה-18 מבין 57 מטרופולינים שנבדקו, כאשר בתחתית הרשימה מונטריי שבמקסיקו, שם תחכו בתחנה 25 דקות, ובראש ניצבת פריז שם תחכו 10 דקות בלבד.

כמה זמן מבלים הישראלים בנסיעה בתחבורה הציבורית?

נוסעי התחבורה הציבורית בישראל מבלים בנסיעה בתחבורה הציבורית כ-49 דקות בממוצע לכיוון אחד. עלייה של כ-4% (2 דקות) בהשוואה לדו"ח מ-2022. זמן זה מהווה שקלול של זמני ההליכה, ההמתנה והנסיעה. ביום שכולל 2 נסיעות (הלוך-חזור), הנוסע הממוצע מבלה למעלה משעה וחצי בנסיעה, בחודש כ-34 שעות ובשנה כ- 17 יממות.

אוטובוסים של חברת דן; קרדיט: תמר מצפי

אוטובוסים של חברת דן; קרדיט: תמר מצפי

ביחס לעולם, ישראל ממוקמת במקום ה-27, כאשר במקום הראשון ממוקמת ונציה עם 42 דקות ובמקום השני סן פרנסיסקו.

במחזור חיים ממוצע של אדם, הנוסע הישראלי מבלה שנה וחמישה חודשים בתחבורה הציבורית. כהשוואה, נוסע בוונציה ישהה כשנה וחודשיים בתחבורה הציבורית, נוסע במקסיקו סיטי יעביר כמעט שנתיים בתחבורה הציבורית וברומא שנה וחצי.

כמעט 44% מהישראלים אינם מחליפים אמצעי תחבורה/קווים כלל במהלך נסיעתם, זאת כאשר כ-38% מהישראלים מבצעים שתי החלפות של קווים במהלך נסיעתם וכ-11% מבצעים שלוש החלפות או יותר של קווים במהלך נסיעתם. 

קרדיט: Moovit

קרדיט: Moovit

מה יוביל יותר נוסעים להשתמש בתחבורה הציבורית?

רוב נוסעי התחבורה הציבורית (46%) קבעו כי תדירות גבוהה יותר של כלי תחבורה תוביל לעלייה בשימוש בתחבורה הציבורית, לאחר מכן 20% טוענים שדיוק בזמני ההגעה, 11% הצביעו על תעריפי הנסיעה ו-8% הצביעו על זמני נסיעה קצרים יותר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 25/02/2025 08:01
    הגב לתגובה זו
    כי זאת שקשוקה אחת ענקית על משלם המיסים....
  • 4.
    חיים 12/12/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
    תחבורה ציבורית חייבת נתצים. אם האוטובוס בפקק כמו רכב.... למה אסע עליו
  • 3.
    אני 12/12/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    לא תהיה אפשרות להשתחרר מהתלות ברכב פרטי. זה לא עובד ככה בשום מקום בעולם.
  • 2.
    הנוסע 11/12/2024 07:35
    הגב לתגובה זו
    ולעצם מבנה רחובות העיר. אחד הדוברים המוצלחים ביותר בזמן האחרון לטעמי זה ערוץ היוטיוב "עיר לחיות בה".
  • 1.
    אברהם 10/12/2024 19:00
    הגב לתגובה זו
    הבעיה המרכזית, השרות לקוי, האוטובוסים אינם מגיעים בזמן, נוסעים לאט, חלקם מיושנים, והתדירות בעייתית, חסרים קווים למקומות רבים.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

טראמפ ונתניהו (X)טראמפ ונתניהו (X)

טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק

מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ עזה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.

אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.


קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?

על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.

טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה,  ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.


תנאים פוליטיים וכלכליים מקשים על יישום