מסתמן: המס על רווחים ראויים לחלוקה יידחה בשנה - זה התנאי
זה מס צודק, כי הוא משווה בין שכירים "פשוטים", לאנשים שמרוויחים הרבה כסף ומצליחים להתחמק ממס דרך שותפויות וחברות - כלומר בכלים משפטיים. אין הצדקה שעובד בבנק ישלם מס של עד 50%, ורואה חשבון, עורך דין או רופא שעובד תחת חברה (שהיא בסוף - הוא), ייהנה ממס מופחת של 23%.
המס על רווחים כלואים הוא מס על עשירים, רובו הגדול (מעל 80%) על העשירון העליון, חלק מרכזי ממנו על המאיון העליון. באוצר מצפים ל-10 מיליארד שקל של הכנסות בשנה הראשונה, אבל באוצר גם מבינים את הקושי לעמוד מול לובי מאוד גדול וחזק של רואי חשבון ועורכי דין לצד המגזר העסקי שצועק שאם המס הזה ייגבה זו תהיה פגיעה אנושה בהשקעות ובעסקים. פגיעה תהיה, אבל היא תהיה קטנה מאוד. בכל מקרה, יש כבר סימנים של גמישות בין הצדדים ונראה שתתאפשר דחיית מס תחת חלוקה של רווחים כלואים בהיקף משמעותי.
הלוביסטים, רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס, גם טוענים שאי אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי תנועה, שזו "פצצה" במבנה החברות והמבנה הזה מקובל בעולם. זה לא מדויק. ישראל הוכיחה שהיא יכולה לשנות את המשחק תוך כדי שינוי כללי המשחק פעם אחר פעם ואפילו באופן בוטה וגס יותר מהמקרה הזה. חוץ מזה, בעולם יש כל מיני סוגים של מבנים ותשלומים למס הכנסה בגין עבודה של העשירון העליון, זה לא נכון שיש תכנון מס גורף בעולם לעשירים דרך הקמת חברה וקבלת ההכנסות דרכה.
למיסוי הזה יהיו השלכות, לא בטוח שמאוד גדולות, ומבחינת התועלת - הזרמה של מיליארדים לקופה, הרי שהיא עולה על העלות.
המס צודק - הוא יעבור עם שינויים
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסוגיות האלו ייפתרו דרך חידוד התקנות או דרך הפרקטיקה שתיווצר בהמשך. אבל שאלת השאלות היא מה יהיה בוועדת הכספים ומה ואיך בסוף יוגש המס לממשלה. ככל הנראה זה יהיה מרוכך יותר ממה שהאוצר ביקש.
כעת, לביזפורטל נודע שצפוי להיות מנגנון ריכוך שיאפשר דחייה של המס על רווחים כלואים בסך 2% בשנה, אם החברות יחלקו שיעור מסוים מהרווחים הראויים שלהם לחלוקה. ככל הנראה הם יצטרכו לשלם כ-50%-30% מהרווחים הראויים לחלוקה בלבד ובזה יידחה להם המס לשנה הבאה וחוזר חלילה - גם בשנה העוקבת יהיה מנגנון של דחייה.
האמת שזה פתרון טוב ונכון, הצדדים יתווכחו בעיקר על שיעור החלוקה הנדרשתל כדי לקבל פטור מהמס הנוסף. אבל גם אם תהיה התחייבות לחלוקה של שליש מהרווחים הראויים לחלוקה הצבורים בכל שנה, הרי שזה הישג לקופה הציבורית.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
עדכון מוועדת הכספים: שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' התייחס לחוק מיסוי "רווחים כלואים": "כל המטרה פה היא לסתום פרצה שנשענת על המיסוי הדו שלבי, כאשר חברות נמנעו מלשלם מס אמת. האלטרנטיבה היא לקחת את ההכנסות האלה ממקומות אחרים, הרבה פחות נכונים והרבה פחות צודקים. יכניס 10 מיליארד ₪ לקופת המדינה בשנה הראשונה"
"זאת סוגיה חשובה ומשמעותית, נמצאים פה אנשי נשיאות המגזר העסקי ואנחנו עוד בשיח. צריך לומר תודה כי את מרבית התוכנית העסקית אנחנו מעבירים בהסכמה. יש לי תחושה שגם סביב העקרונות יש הסכמות, יש דיונים על חלופות, אני בטוח שהוועדה תעשה את עבודתה נאמנה. אני מאמין שהמתווה הכללי הוא נכון ואותו צריך לדייק. אני מאמין שנגיע להסכמות עם הוועדה והמגזר העסקי.
"אנחנו לא מטילים שום מס חדש, אנחנו בסה"כ מבקשים לתקן מצב בו אנשים או חברות ניצלו פרצות ונמנעו מלשלם מס שהיו צריכים לשלם, המטרה שלנו להביא לתשלום מס אמת. מרבית אזרחי מדינת ישראל משלמים אחוזי מס מסוים, ויש מי שהתאגדו שכתוצאה מהמיסוי הדו שלבי נמנעים מלשלם מס. כל אחד מאיתנו משלם מס ואחרי שנתן למדינה את חלקה משקיע את כספו. הדבר הזה הוא לא צודק ולא נכון, אנחנו רוצים ששיעורי המס יהיו כמה שיותר אחידים, ולא שפערים יהוו תמריץ לעסקים להתאגד בצורות מסוימות. אנחנו לא רוצים שהשאלה האם לפעול כעצמאי או חברה בע"מ יושפע כתוצאה מהמיסוי, לכן בקצה אנחנו רוצים שכולם ישלמו פחות או יותר אותו דבר.
"עשינו הכל, עשינו לא מעט צעדים של מיסוי כדי לממן את המלחמה, עשינו הכל כדי לא לגעת במס חברות, אנחנו מבינים שצריך לעודד את הפעילות עסקית. המיסוי בשני השלבים זה נכון כל עוד הכסף נשאר בחברה ונשאר לפעילות ריאלית לחיזוק החברה, מה קורה אם הכסף הוא משלח יד של בעל המניות היחידי בחברה, והכסף הזה מושקע בהשקעה פסיבית? זה כסף שכמו שכולנו משקיעים את הנטו שלנו, היה אמור להיות מחולק לדיבידנד, תשלם את המס למדינה ואת היתרה תשקיע, כמו שעושים כולם.
"אנחנו רוצים ללכוד רק את אותו כסף שבמהות שלו היה צריך להיות מחולק ורק לאחר מכן מושקע. נאמר שיש 100 מיליון שקל כאלה ונניח שהם עושה 8 אחוז, והם עושים הרבה יותר, אבל מתוך 100 מיליון שקל חלק שייך למדינה. בערך שליש מהכסף הזה הוא כסף שלנו, מה אנחנו מבקשים, חלק מהרווח. היינו צריכים לקחת 30 אחוז, לקחנו רק 2 אחוז מהרווח. מה זה ה-2 אחוז? זה רווח ההון שהעסק הרוויח על אותו כסף שהיה אמור להרוויח למדינה ונשאר אצלו.
"השוק יעשה את שלו, מי שחושב שעדיף לו להשאיר את מימון הביניים אצלו, כי הוא יודע לעשות יותר רווח, הוא יתן לנו, הכוונה לאזרחים את הכסף שלנו, כי אחרת אנחנו צריכים לקחת את זה ממקורות אחרים, מהאזרחים, ממס חברות, ממקורות אחרים. רגע לפני שמעלים מס, בואו נוודא שמי שצריך לשלם משלם. או אם אנחנו שותפים, תן לנו רק את הרווח שאתה משיא על החלק שהוא שלנו, רק את הרווח. 100 מיליון, 70 שלו, 30 שלנו, תן לנו את הרווח על ה-30. ברגע שאתה משקיע השקעה פסיבית כסף שלא חילקת, תן לי את החלק שלא חילקת, אם לא כלכלי לך, בוא ניפרד כידידים. אם בעל העסק חושב שהוא יכול להרוויח יותר, שיתן לנו את החלק שלנו, בצורה המינמיסלטית ביותר וירוויח יותר.
"החרגנו הרבה מאוד חברות ציבוריות, השארנו גם כרית כי אולי תפסיד, יהיה פה דיון ואם הוא ענייני תעשו תיקונים. תמיד שבונים מתווה אי אפשר לדייק במאה אחוז. כל המטרה פה היא לסתום איזו פרצה שנשענת על המיסוי הדו שלבי, שהוא נכון לעצמו. האלטרנטיבה היא לקחת את ההכנסות האלה ממקומות אחרים, הרבה פחות נכונים והרבה פחות צודקים.
"אנחנו מעריכים שהדבר הזה יכניס 10 מיליארד ₪ בשנה הראשונה, אח"כ תהייה ירידה, אבל זה אמור להכניס 5 מיליארד ₪ בכל שנה, זה הרבה מאוד כסף. החלופות האחרות הרבה פחות טובות.
"מדובר בסוף על סה"כ אחוז 1, כל החברות האלה, זה בסה"כ אחוז 1 מהפעילות המשקית, גם אם טעינו ואני לא חושב. קשה להגיע להסכמות במשרד האוצר, הפעם כולם חושבים שהמהלך הזה נכון, גם בנק ישראל, ישבתם אצלנו הצעתם הצעות חלופיות והוא לא חשוב שהן נכונות. הוצאנו את זה להערות הציבור, הטמענו חלק מהערות, קיימנו עם המגזר העסקי שיח, חלק מהערות הטמענו. אני משוכנע שהחוק לא יצא כמו שהוא נכנס, ויהיה פה דיון עם נציגי השוק והנציגים שלנו, אני חושב שהמודל כמודל הוא המודל הנכון. הוא צריך להיות בסיס לדיון וממנו צריך לדייק את הקבוצה הנכונה. העיקרון הוא נכון, צודק, מוסרי תואם את עיקרון השקילות, הייתה פרצה בחוק שאפשרה את המצב, וכל חלופה אחרת הרבה פחות טובה".
- 3.א-ב 03/12/2024 14:38הגב לתגובה זושימו לב שמדברים ע 1% מהחברות וחבות מס של 10 מיליארד. שר האוצר שלנו קשקשן וברשות המיסים העובדים לא ברמה גבוהה למעט אולי קצה הקודקוד. מדובר בצורך לסתום פרצה שהיא תכנון מס לגיטימי בו משיכת הכספים מהחברה מתבצעת כשאין לפרט הנהנה חבות מס. וכך הכנסה שאצל שכיר נזקפת אם היווצרותה כאן מפזרים את חבות המס על פני מספר תקופות בהתאם לתכנון. שוב ממשלת אפסים נכנעת ללוביסטים. שלפו הצעה ודרדלה מינוס בתוצאה. ושוב נטל המס על האזרחים השכירים שומרי החוק שאין להם כל יכולת לתכנון מס מהותי.
- ZZ 03/12/2024 14:47הגב לתגובה זולא יאמן - חיוב למשוך דיבדנד במקום להשקיעה בעסק. ממילא על הרווחים של ההון יש מס., רווחים כלואים זה מושג שהגיע מחברות שקבלו הקלות מזשמעותיות במס חברות עד שיימשכו דבדנד והם לא מושכות. לא מחברות שמשלות מס חברות מלא., ממש חוצפה. לקבוע לחברה למשוך החוצה כסף במקום לגדול ולהשקיע.
- 2.מיסים נכונים?? חיוב משיכה??באמת? (ל"ת)כלכלן 03/12/2024 12:23הגב לתגובה זו
- 1.בת אל 03/12/2024 09:57הגב לתגובה זומסרבים להתגייס לצה"ל
- מריה 03/12/2024 11:40הגב לתגובה זוהמתועבים
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")