אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר

החורף מגיע - ושני שלישים מתומכי חיזבאללה הם פליטים

בניגוד לחמאס, שלא התעניין בסבל של האוכלוסייה בעזה, לחיזבאללה חשוב לדאוג לאזרחים השיעים בלבנון, שהם מקור כוחו - הפוליטי ובכלל. לכן החורף המתקרב, שהוא בדרך כלל לא קל במדינה, מהווה מנוף לחץ על הארגון

ד"ר אדם רויטר | (14)

כשהאוכלוסייה שלו תתחיל לקפוא מקור, זה הולך להיות מנוף לחץ אדיר על חיזבאללה.

העובדה שישראל נלחמת בתוך מדינה פושטת רגל כמו לבנון מייצרת לנו יתרון אסטרטגי גדול. למדינת לבנון אין את האמצעים, הכסף והמשאבים כדי ליישב מחדש ולמצוא פתרונות מגורים לאוכלוסייה הענקית שברחה מדרום לבנון בעקבות כניסת צה"ל. יתרה מכך, אוכלוסיית חיזבאללה שברחה מהדרום נאלצה להתיישב ברובה באזורים הנוצריים השקטים שבמרכז וצפון המדינה, וזה יוצר חיכוכים נוספים. צה"ל מגרש אותם כעת גם מבתיהם בבקעא – גורם לחץ נוסף.

לפחות 1.3 מיליון מתושבי לבנון הם פליטים בארצם צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

על פי אומדנים שונים, פנים-לבנוניים ובינלאומיים, לפחות 1.3 מיליון מתושבי לבנון הם כעת פליטים בתוך ארצם, כשרובם הגדול חי באוהלים ומחסות זמניים. כמעט כולם הם שיעים, כי המנוסה היתה מדרום לבנון המאוכלסת כמעט כולה בעדה השיעית, מהבקעא ומשכונות שיעיות בצור ובביירות (בעיקר משכונת הדאחייה הענקית בביירות, שם חי המעמד השיעי המבוסס, המקורב למנהיגות).

הנחה סבירה מאוד היא שמתוך אותם 1.3 מיליון פליטים, לפחות מיליון הם שיעים, כשהיתר הם בני עדות אחרות. מיליון פליטים זה מספר שמהווה שני שלישים מהאוכלוסייה השיעית בכללותה. העדה בלבנון מונה בסך הכל כ-1.5 מיליון בני אדם. רק כדי לסבר את האוזן, כאילו חס וחלילה, לא 100 אלף מתושבי הצפון והדרום אלא 6.5 מיליון מתושבי ישראל היו נהפכים לפליטים בתוך המדינה, בלי מחסה ראוי ומקום מגורים. אתם קולטים את התמונה?

מעבר לקטסטרופה הכלכלית, שכבר נאמדת בכ-20 מיליארדי דולר, עבור המדינה האומללה ופושטת הרגל הזו, כעת החורף גם מגיע. חורף לבנוני זה לא פיקניק. לבנון היא מדינה גבוהה טופוגרפית. יש בה שרשראות הרים גבוהים מאוד (החל מ-900 ועד 3,000 מטר) ואפילו בקעת הלבנון גבוהה מאוד (קרוב ל-800 מטר). לבנון היא גם מדינה גשומה מאוד, כשכמות המשקעים השנתית נעה בין ממוצע שנתי של 500 מ"מ בבקעת הלבנון ועד 1,500 מ"מ בהר הלבנון, כשברוב האזורים שמצפון לנהר הליטני יורד שלג בחורף. כשהאוכלוסייה שלו תתחיל לקפוא מקור, זה הולך להיות מנוף לחץ אדיר על חיזבאללה.

 

לחיזבאללה חשובים תומכיו

החמאס, ובדגש יחיא סינוואר, לא התענייננו ולא היה אכפת להם מהסבל של אוכלוסיית עזה. אף שלאוכלוסיית עזה נמאס לחלוטין מהמלחמה והאנשים שם כבר ממש לא רוצים או מוכנים לשלם את מחירה, לסינוואר והנהגת חמאס זה לא היה אכפת. מה עוד ששרידות הארגון עומדת על הכף, שלא כמו במקרה של חיזבאללה, שישראל מעולם לא הכריזה שתחסל אותו כארגון.

חשוב מכך, בניגוד לחמאס שהינו שליט יחיד, בקרב השיעים בלבנון ישנה תחרות עזה בין תנועת אמל בראשות יו"ר הפרלמנט הלבנוני מזה שנים רבות, נביה ברי, ותנועת חיזבאללה. בבחירות האחרונות הצליחה אמל להכניס יותר חברים מטעמה לפרלמנט.

קיראו עוד ב"בארץ"

השיעים בלבנון הם מיעוט שנוא צילום: Getty Images Israel

לא פחות חשוב מכל מה שנאמר, השיעים בלבנון הם מיעוט שנוא. הם מהווים רק כ-25% מן האוכלוסייה (בעוד בעזה האוכלוסייה הומוגנית לחלוטין - 100% ערבים סונים). לכן השיעים מרגישים מאוימים תמידית על ידי כוחות פנים וחוץ לבנוניים - מצב שכלל לא קיים מבחינת חמאס, שישראל מבחינתו היא אויבו היחיד. כל אלה הם שיקולים שחיזבאללה חייב לקחת בחשבון.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תודה, כתבה איכותית ומעודדת לשם שינוי (ל"ת)
    מנהל השקעות ותיק 07/11/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בועתי 07/11/2024 12:43
    הגב לתגובה זו
    של אזרחיה השיעים בלבנון -בטח כשזה קשור להחלשת ישראל ול80 אלף פליטים שלנו בצפון. המטרה שלהם מלחמת התשה שתשבור אותנו. איראן כבר השלימה עם אבדן החמאס כגוף צבאי ועם החלשות חיזבאללה ולכן תמשיך עם מלחמת ההתשה - גם אם זה כרוך בסבל של השיעים
  • 8.
    העורב 07/11/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    למה תמיד שוכחים את הפרטים הקטנים ?
  • 7.
    ישראל כץ יטפל 06/11/2024 20:18
    הגב לתגובה זו
    אין חשש - שר הבטחון ישראל כץ יפתור הכל
  • אלישיב 07/11/2024 14:24
    הגב לתגובה זו
    יחד נעשה ונצליח
  • יהוושוילי 06/11/2024 23:07
    הגב לתגובה זו
    רק שהם לא מוכנים להתגייס לצבא. עמלקים.
  • שכחת גם שרובם לא תורמים לכלה אלא מהווים נטל כבד עליה (ל"ת)
    גד 07/11/2024 18:44
  • 6.
    איל 06/11/2024 18:09
    הגב לתגובה זו
    שטויות במיץ - כל עוד יש כסף איראני לממן את הקיצוניות האיסלמסתית , סבל התושבים הוא בונוס שמייצר עוד לוחמים חדורי שנאה . תפנימו שהסבל והמלחמה מובנים בתרבות האיסלם - שם אף אחד לא מדבר על איכות חיים . אסור לשגות באשליות , חיזזבאלה ימשיך לפגע בישראל עוד הרבה שנים
  • 5.
    קארמה (ל"ת)
    איז אה ביץ' 06/11/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בא 05/11/2024 15:15
    הגב לתגובה זו
    האמיתית שלהם....אילו לא לבנונים יותר ברגע שהם עובדים על משכורת מאירן!! !
  • 3.
    הראל 05/11/2024 15:13
    הגב לתגובה זו
    הכבוד הלאומי של המנהיגים חשוב יותר מהסבל האיום של האוכלוסיה .לא נראה שהסבל הוא שיקול של מקבלי ההחלטות.
  • לתת מוצא של כבוד 06/11/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    לתת להם מוצא של כבוד אבל עם המגף שלנו על הצוואר שלהם כל הזמן ולא להגיב אלא לפעול פרואקטיבית ללא הפסק. נחייה על חרבינו עוד 200 שנה אבל נחייה
  • 2.
    שימותו מקור ומרעב !! (ל"ת)
    טראמפ 05/11/2024 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הטרוריסטים פועלים מתוך שנאה לישראל ולא מעניין אותם כלום (ל"ת)
    אין למחבלים הגיון 05/11/2024 14:21
    הגב לתגובה זו
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.