לפני שנה התרענו; היום אנגלמן מבקר קשות את בנק ישראל והאוצר
מבקר המדינה פרסם היום דוח חריף בעניין יוקר המחייה בישראל. הדוח נכתב לפני מלחמת "חרבות ברזל" והוא מבקר את חוסר המוכנות של בנק ישראל ומשרד האוצר לעליית האינפלציה, וכן את יוקר רמת המחירים בישראל. אבל מה שהיום אומר המבקר כבר היה גלוי וידוע, כבר במחצית הראשונה של השנה דיווחנו כאן בביזפורטל על בור תקציבי של 5 מיליארד שקל שמשרד האוצר "שכח". הסברנו במספר כתבות אז כי העובדה שבמשרד האוצר האמינו שהמדינה תרשום את אותו סכום כסף שהיא הכניסה ב-2022 היא הזויה, כי לא היה סיכוי שזה יקרה.
המדינה הכניסה אז 468.4 מיליארד שקל והצפי של האוצר לשנה שעברה היה להכניס אותו סכום. האם זה היה ריאלי? לא. והסברנו זאת.
מתוך הכתבה ב-9 לחודש מאי 2023
התרחיש של האוצר נבנה על בסיס ההכנסות של השנה הקודמת, למרות שהמדינה ידעה מצוין שההכנסות בשנתיים הקודמות של חברת צים למשל שהסתכמו ב-17 מיליארד שקל היו חריגות מאוד כלפי מעלה ויש חזרה לכיוון קו המגמה ארוך הטווח, כלומר פחות הכנסות ממסים. המינה קיבלה מהסכום הזה 5 מיליארד שקל למסים, כסף שהיא ידעה שלא ייכנס שוב ולמרות זאת נפלה בתחזית.
ביקורת חריפה. מתניהו אנגלמן (יחצ)
לא הייתה תוכניתמבקר המדינה מסביר בדוח כי למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה להתפרצות אינפלציה; לאחר עליית ריבית בנק ישראל הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא "גלגלו" באופן מלא את הריבית לפיקדונות האזרחים ואלה נאנקים תחת העול הכלכלי.
התרענו, באוצר ובבנק ישראל לא הקשיבו
בכתבה שעשינו בחודש אפריל התרענו על כך שבממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. אך סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותי מאוד.
הסברנו כי כשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
מתוך הכתבה ב-18 לחודש אפריל 2023
בחודש פברואר התרענו כי הממשלה מבזבזת כסף ולא שומרת ליום צרה. החשב הכללי, יהלי רוטנברג ציין אז כי "שנת 2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ- 459 מיליארדי שקל (כולל קורונה) השנה הסתימה בעודף. התרענו כי בשנת 2022 היה לממשלה 'קל יותר' לא להיות בגירעון כי נכנסו מחו"ל השקעות עצומות שלא היה להן לאן ללכת (הריבית בעולם הייתה אפסית) וחיפשו השקעות 'מסוכנות' יותר.
מתוך הכתבה ב-7 לחודש פברואר 2023
המבקר: האוצר עבד ללא תכנית מגירהלגבי היערכות להתפרצות אינפלציה כתב המבקר כי למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, שחרגה ב-2022 מהיעד שקבעה הממשלה (1%-3%) והגיעה ל-5.3%. העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פקדונות הציבור הייתה חלקית ועמדה על כ-60% - וכך הגדילו הבנקים את רווחיהם.
בנוסף כתב המבקר בדוח כי "שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים שלפניה ובסיומה שיעור האינפלציה בישראל עמד על 5.3%, דבר שהוביל לחריגה ניכרת מטווח יעד האינפלציה שקבעה הממשלה שהוגדר על 1% עד 3%. אינפלציה גבוהה, המלֻווה באי-ודאות ובתנודתיות גדולה מן הרגיל של שינויי המחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית ובצמיחה וכן בכוח הקנייה של הציבור", ציין המבקר.
הביקורת העלתה ליקויים בתחומים שונים ובהם: היעדר תוכנית מגירה במשרד האוצר לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, היעדר סקירה מעודכנת של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לניתוח רגישות הכנסות המדינה וכן מידע חסר באגף החשב הכללי במשרד האוצר באשר להתקשרויות המדינה הצמודות למדד.
"בהשוואה בינלאומית, צעדי המדיניות הפיסקלית שננקטו במדינות שנסקרו (צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד וגרמניה) נחלקים לשלושה", נכתב. "(א) צעדים שמטרתם להפחית את מחיריהם של מוצרים או של שירותים מסוימים; (ב) צעדים שמטרתם להגדיל את ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות; (ג) צעדים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה כדי לממן את הצעדים האמורים. המבקר מצא כי בעוד שבישראל נקטו רק צעד של הפחתת עלויות האנרגיה והדלק, ביתר המדינות הנסקרות נקטו שלושה סוגי צעדים כמפורט לעיל, וכי עיקרי הצעדים אותם פרסם משרד האוצר בינואר 2023 שהתמקדו בהפחתת עלויות האנרגיה והדלק לא לוו בהתייעצות מקדימה עם אגף הכלכלנית הראשית ועם בנק ישראל".
שר האוצר ונגיד בנק ישראל צילום דוברות בנק ישראל, יחצ
עוד הצביעה הביקורת על החשיפה הקיימת של הוצאות הממשלה למדד המחירים לצרכן כך שב-31% ממשרדי הממשלה (11 משרדים) המנהלים כ-41% מתקציב המדינה (כ-187 מיליארד ש"ח) התקציב החשוף למדד עומד על כ-51%-80% מתקציב המשרד. כמו כן, יותר מ-50% מהחוב הממשלתי צמוד למדד המחירים לצרכן.
בעיני האזרח, בחנה הביקורת את שיעור עליית ריבית בנק ישראל "המגולגל" אל הציבור באמצעות "גלגול" הריבית על ההלוואות אותן נוטל הציבור ועל הפקדונות אותם מחזיק הציבור ("התמסורת").
הביקורת העלתה כי לעומת שיעור עליית ריבית בנק ישראל שהועבר במלואו על ידי הבנקים לריבית עבור האשראי הבנקאי הניתן לציבור, העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פקדונות הציבור היתה חלקית ועמדה על כ-60% בלבד, נכון לאוגוסט 2022. "תמסורת" חלקית זו תרמה לגידול המשמעותי ברווחי הבנקים.
- 2.אלישמע 08/01/2024 23:48הגב לתגובה זועל חשבונינו
- 1.חירטוטי ביזפורטל 08/01/2024 19:13הגב לתגובה זומה אתם מחרטיים על "נאנקים"??? מי שלקח משכנתא על דירות 4-5 חדרים שיאנק.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
