מבקר המדינה פרסם היום דוח חריף בעניין יוקר המחייה בישראל. הדוח נכתב לפני מלחמת "חרבות ברזל" והוא מבקר את חוסר המוכנות של בנק ישראל ומשרד האוצר לעליית האינפלציה, וכן את יוקר רמת המחירים בישראל. אבל מה שהיום אומר המבקר כבר היה גלוי וידוע, כבר במחצית הראשונה של השנה דיווחנו כאן בביזפורטל על בור תקציבי של 5 מיליארד שקל שמשרד האוצר "שכח". הסברנו במספר כתבות אז כי העובדה שבמשרד האוצר האמינו שהמדינה תרשום  את אותו סכום כסף שהיא הכניסה ב-2022 היא הזויה,  כי לא היה סיכוי שזה יקרה.

המדינה הכניסה אז 468.4 מיליארד שקל והצפי של האוצר לשנה שעברה היה להכניס אותו סכום. האם זה היה ריאלי? לא. והסברנו זאת. 

                     מתוך הכתבה ב-9 לחודש מאי 2023

התרחיש של האוצר נבנה על בסיס ההכנסות של השנה הקודמת, למרות שהמדינה ידעה מצוין שההכנסות בשנתיים הקודמות של חברת צים למשל שהסתכמו ב-17 מיליארד שקל היו חריגות מאוד כלפי מעלה ויש חזרה לכיוון קו המגמה ארוך הטווח, כלומר פחות הכנסות ממסים. המינה קיבלה מהסכום הזה 5 מיליארד שקל למסים, כסף שהיא ידעה שלא ייכנס שוב ולמרות זאת נפלה בתחזית.

ביקורת חריפה. מתניהו אנגלמן (יחצ)

• חמישה חודשים אחרי המלחמה: קבלנים מסרבים לשפץ בתים שנפגעו
• חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא הייתה תוכנית

מבקר המדינה מסביר בדוח כי  למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה להתפרצות אינפלציה; לאחר עליית ריבית בנק ישראל הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא "גלגלו" באופן מלא את הריבית לפיקדונות האזרחים ואלה נאנקים תחת העול הכלכלי.

 

התרענו, באוצר ובבנק ישראל לא הקשיבו

בכתבה שעשינו בחודש אפריל התרענו על כך שבממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. אך סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותי מאוד.

הסברנו כי כשיש 'עודף תקציבי' זה לא אומר שצריך לבזבז אותו. צריך לשמור אותו להמשך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים והפוליטיקאים רוצים להביא הישגים לבוחרים. זה נקרא חוסר אחריות כלכלית. הבעיה היא שהחשבון יוגש לאזרחי ישראל בדמות החזרי חובות של מיליארדי שקלים בשנה

• הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
• 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

                            מתוך הכתבה ב-18 לחודש אפריל 2023

בחודש פברואר התרענו כי הממשלה מבזבזת כסף ולא שומרת ליום צרה. החשב הכללי, יהלי רוטנברג ציין אז כי "שנת 2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ- 459 מיליארדי שקל (כולל קורונה) השנה הסתימה בעודף. התרענו כי בשנת 2022 היה לממשלה 'קל יותר' לא להיות בגירעון כי נכנסו מחו"ל השקעות עצומות שלא היה להן לאן ללכת (הריבית בעולם הייתה אפסית) וחיפשו השקעות 'מסוכנות' יותר.

                            מתוך הכתבה ב-7 לחודש פברואר 2023

המבקר: האוצר עבד ללא תכנית מגירה

לגבי היערכות להתפרצות אינפלציה כתב המבקר כי למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, שחרגה ב-2022 מהיעד שקבעה הממשלה (1%-3%) והגיעה ל-5.3%. העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פקדונות הציבור הייתה חלקית ועמדה על כ-60% - וכך הגדילו הבנקים את רווחיהם.

בנוסף כתב המבקר בדוח כי "שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים שלפניה ובסיומה שיעור האינפלציה בישראל עמד על 5.3%, דבר שהוביל לחריגה ניכרת מטווח יעד האינפלציה שקבעה הממשלה שהוגדר על 1% עד 3%. אינפלציה גבוהה, המלֻווה באי-ודאות ובתנודתיות גדולה מן הרגיל של שינויי המחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית ובצמיחה וכן בכוח הקנייה של הציבור", ציין המבקר.

הביקורת העלתה ליקויים בתחומים שונים ובהם: היעדר תוכנית מגירה במשרד האוצר לצעדים פיסקליים נדרשים בעת התפרצות אינפלציה, היעדר סקירה מעודכנת של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר לניתוח רגישות הכנסות המדינה וכן מידע חסר באגף החשב הכללי במשרד האוצר באשר להתקשרויות המדינה הצמודות למדד.

"בהשוואה בינלאומית, צעדי המדיניות הפיסקלית שננקטו במדינות שנסקרו (צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד וגרמניה) נחלקים לשלושה", נכתב. "(א) צעדים שמטרתם להפחית את מחיריהם של מוצרים או של שירותים מסוימים; (ב) צעדים שמטרתם להגדיל את ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות; (ג) צעדים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה כדי לממן את הצעדים האמורים. המבקר מצא כי בעוד שבישראל נקטו רק צעד של הפחתת עלויות האנרגיה והדלק, ביתר המדינות הנסקרות נקטו שלושה סוגי צעדים כמפורט לעיל, וכי עיקרי הצעדים אותם פרסם משרד האוצר בינואר 2023 שהתמקדו בהפחתת עלויות האנרגיה והדלק לא לוו בהתייעצות מקדימה עם אגף הכלכלנית הראשית ועם בנק ישראל".

   שר האוצר ונגיד בנק ישראל צילום דוברות בנק ישראל, יחצ 

עוד הצביעה הביקורת על החשיפה הקיימת של הוצאות הממשלה למדד המחירים לצרכן כך שב-31% ממשרדי הממשלה (11 משרדים) המנהלים כ-41% מתקציב המדינה (כ-187 מיליארד ש"ח) התקציב החשוף למדד עומד על כ-51%-80% מתקציב המשרד. כמו כן, יותר מ-50% מהחוב הממשלתי צמוד למדד המחירים לצרכן.

בעיני האזרח, בחנה הביקורת את שיעור עליית ריבית בנק ישראל "המגולגל" אל הציבור באמצעות "גלגול" הריבית על ההלוואות אותן נוטל הציבור ועל הפקדונות אותם מחזיק הציבור ("התמסורת").

הביקורת העלתה כי לעומת שיעור עליית ריבית בנק ישראל שהועבר במלואו על ידי הבנקים לריבית עבור האשראי הבנקאי הניתן לציבור, העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פקדונות הציבור היתה חלקית ועמדה על כ-60% בלבד, נכון לאוגוסט 2022. "תמסורת" חלקית זו תרמה לגידול המשמעותי ברווחי הבנקים.