מודיס
צילום: טוויטר

האם הורדת דירוג לבנקים אפשרית ובמידה וזה יתרחש, האם זו דרמה? לא בטוח

אחרי פיץ' גם מוד'יס מעבירה את הבנקים ל"רשימת מעקב שלילית"; זה כבר היה גלום במחירים, אבל האם הורדת דירוג עתידית מתמחרת?
איציק יצחקי | (1)

מודי'ס מעבירה כצפוי את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". היא עושה זאת אחרי שסוכנות הדירוג פיץ' העבירה בשבוע שעבר את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". השוק כבר תמחר את הודעה הזו וגם אם S&P תפעל באופן דומה, הכל מגולם במחירים. מניות הבנקים דווקא בעלייה. 

 

מודי'ס הכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי למעקב עם השלכות "שליליות". היא לא מורידה דירוג, היא עלולה להוריד דירוג בהמשך, בעקבות המלחמה. הדירוג הנוכחי הוא A2. 

התחזית להמשך על רקע המלחמה ירדה ל"שלילית" בעוד שבעבר היא היתה "יציבה". הבחינה מחדש והעברה לרשימת מעקב שלילית היא בדומה לבחינת אופק הדירוג של ממשלת ישראל. בחברות הדירוג רואים בצדק את הבנקים כתמונת ראי לכלכלת ישראל.  

מוד'יס לא סיפקה דדליין לבחינת הדירוגים של הבנקים, ונראה שהפעם אין דדליין (בדרך כלל מדובר בחודשיים עד שלושה) וזאת על רקע המלחמה שעלולה להימשך זמן רב יותר ולהשפיע באופן מתמשך על הדירוגים. מודי'ס מדגישה את איכות המאזנים של הבנקים ואת ההפרשה הנמוכה להפסדי אשראי - מתחת ל-1%, אבל  צופה כי "איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן על רקע המלחמה כשהגורם שישפיע יהיה בעיקר משך והיקף הלחימה".

גם פיץ' כאמור הכניסה את האג"ח של הבנקים בישראל לרשימת מעקב שלילית (RWN). הרקע הוא כמובן הסיכון הגיאו־פוליטי. "הסלמה משמעותית עלולה לגרום לפעולת דירוג שלילית על רקע קשיים פיסקאליים מתמשכים, הן מהוצאות גבוהות יותר וגביית מסים נמוכה יותר, כמו גם מאובדן הון אנושי וחומרי תוך הפרעה חמורה לפעילות הכלכלית השוטפת", נכתב בעדכון של פיץ' כשכלכלני הסוכנות מוסיפים: "דירוגי החוב הבכיר של הבנקים לאומי, פועלים, טפחות ודיסקונט משקפים סבירות גבוהה מאוד שישראל תתמוך בבנקים, במידת הצורך" .

המשמעות היא שבפיץ' רואים במצב קיצון, תמיכה של הממשלה בבנקים ועדיין העברת הדירוג למעקב שלילי מבטאת הסיכונים המוגברים ליכולת של המדינה לתמוך גם על רקע המלחמה. הדירוג הנוכחי ללאומי ופועלים הוא A. 

ההודעה על הדירוג לאגרות החוב של הבנקים מגיעה אחרי שפיץ העבירה את  דירוג האשראי של ישראל ל"מעקב שלילי" על רקע המלחמה. בשני המקרים, חשוב להדגיש כי לא מדובר בהורדת דירוג. עם זאת, קיימת הערכה להרעה בדירוג  שיתפרסם בעוד חצי שנה.

האם הורדת דירוג עתידית מתומחרת?

דירוג החוב של הבנקים צמוד לדירוג החוב של המדינה. ככלל, תרחיש הבסיס של חברות הדירוג שהמדינה תחלץ את הבנקים. זו הסיבה שהדירוגים של הבנקים גבוהים, אפילו גבוהים מאוד. אם הנחת הבסיס הזו תתערער, יש מצב להורדת 3 שלבים בדירוג, וזו כבר תהיה בעיה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

אבל, זה לא נראה באופק וקשה להאמין שאפילו מלחמה תשנה את הנחת הבסיס הזו, אם כי, הכל יכול להיות, ז רק נראה תרחיש בסבירות מאוד נמוכה. ואם כך, אז מה שעשוי להשפיע על הדירוג של אגרות החוב של הבנקים זה בעיקר המלחמה. קשה כמובן לחזות מה יקרה לרווחי הבנקים, למאזנים שלהם בעקבות מלחמה שאנחנו לא יודעים כמה זמן תימשך, עד כמה תהיה עמוקה ותשפיע על המשק. אנחנו כן יכולים להזכיר כי במצבי קיצון כמו בקורונה ומלחמת לבנון השנייה, הבנקים לא סבלו מדי. אז יכול להיות שיהיה להם רבעון-שניים חלשים, אולי שנה קשה. אבל היכולת של הבנקים לגלגל את החוב בחסות בנק ישראל ולא להגדירם כחובות אבודים הם סוד ההצלחה שידחה את הבעיה להמשך, אם וככל שתהיה בעיה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבנקים ירדו בכל מקרה לאור המצב (ל"ת)
    רמי 24/10/2023 19:35
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.