האם הורדת דירוג לבנקים אפשרית ובמידה וזה יתרחש, האם זו דרמה? לא בטוח
מודי'ס מעבירה כצפוי את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". היא עושה זאת אחרי שסוכנות הדירוג פיץ' העבירה בשבוע שעבר את דירוג הבנקים ל"מעקב שלילי". השוק כבר תמחר את הודעה הזו וגם אם S&P תפעל באופן דומה, הכל מגולם במחירים. מניות הבנקים דווקא בעלייה.
מודי'ס הכניסה את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי למעקב עם השלכות "שליליות". היא לא מורידה דירוג, היא עלולה להוריד דירוג בהמשך, בעקבות המלחמה. הדירוג הנוכחי הוא A2.
התחזית להמשך על רקע המלחמה ירדה ל"שלילית" בעוד שבעבר היא היתה "יציבה". הבחינה מחדש והעברה לרשימת מעקב שלילית היא בדומה לבחינת אופק הדירוג של ממשלת ישראל. בחברות הדירוג רואים בצדק את הבנקים כתמונת ראי לכלכלת ישראל.
מוד'יס לא סיפקה דדליין לבחינת הדירוגים של הבנקים, ונראה שהפעם אין דדליין (בדרך כלל מדובר בחודשיים עד שלושה) וזאת על רקע המלחמה שעלולה להימשך זמן רב יותר ולהשפיע באופן מתמשך על הדירוגים. מודי'ס מדגישה את איכות המאזנים של הבנקים ואת ההפרשה הנמוכה להפסדי אשראי - מתחת ל-1%, אבל צופה כי "איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן על רקע המלחמה כשהגורם שישפיע יהיה בעיקר משך והיקף הלחימה".
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם פיץ' כאמור הכניסה את האג"ח של הבנקים בישראל לרשימת מעקב שלילית (RWN). הרקע הוא כמובן הסיכון הגיאו־פוליטי. "הסלמה משמעותית עלולה לגרום לפעולת דירוג שלילית על רקע קשיים פיסקאליים מתמשכים, הן מהוצאות גבוהות יותר וגביית מסים נמוכה יותר, כמו גם מאובדן הון אנושי וחומרי תוך הפרעה חמורה לפעילות הכלכלית השוטפת", נכתב בעדכון של פיץ' כשכלכלני הסוכנות מוסיפים: "דירוגי החוב הבכיר של הבנקים לאומי, פועלים, טפחות ודיסקונט משקפים סבירות גבוהה מאוד שישראל תתמוך בבנקים, במידת הצורך" .
המשמעות היא שבפיץ' רואים במצב קיצון, תמיכה של הממשלה בבנקים ועדיין העברת הדירוג למעקב שלילי מבטאת הסיכונים המוגברים ליכולת של המדינה לתמוך גם על רקע המלחמה. הדירוג הנוכחי ללאומי ופועלים הוא A.
ההודעה על הדירוג לאגרות החוב של הבנקים מגיעה אחרי שפיץ העבירה את דירוג האשראי של ישראל ל"מעקב שלילי" על רקע המלחמה. בשני המקרים, חשוב להדגיש כי לא מדובר בהורדת דירוג. עם זאת, קיימת הערכה להרעה בדירוג שיתפרסם בעוד חצי שנה.
האם הורדת דירוג עתידית מתומחרת?
דירוג החוב של הבנקים צמוד לדירוג החוב של המדינה. ככלל, תרחיש הבסיס של חברות הדירוג שהמדינה תחלץ את הבנקים. זו הסיבה שהדירוגים של הבנקים גבוהים, אפילו גבוהים מאוד. אם הנחת הבסיס הזו תתערער, יש מצב להורדת 3 שלבים בדירוג, וזו כבר תהיה בעיה.- הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
אבל, זה לא נראה באופק וקשה להאמין שאפילו מלחמה תשנה את הנחת הבסיס הזו, אם כי, הכל יכול להיות, ז רק נראה תרחיש בסבירות מאוד נמוכה. ואם כך, אז מה שעשוי להשפיע על הדירוג של אגרות החוב של הבנקים זה בעיקר המלחמה. קשה כמובן לחזות מה יקרה לרווחי הבנקים, למאזנים שלהם בעקבות מלחמה שאנחנו לא יודעים כמה זמן תימשך, עד כמה תהיה עמוקה ותשפיע על המשק. אנחנו כן יכולים להזכיר כי במצבי קיצון כמו בקורונה ומלחמת לבנון השנייה, הבנקים לא סבלו מדי. אז יכול להיות שיהיה להם רבעון-שניים חלשים, אולי שנה קשה. אבל היכולת של הבנקים לגלגל את החוב בחסות בנק ישראל ולא להגדירם כחובות אבודים הם סוד ההצלחה שידחה את הבעיה להמשך, אם וככל שתהיה בעיה.
- 1.הבנקים ירדו בכל מקרה לאור המצב (ל"ת)רמי 24/10/2023 19:35הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
