קרפור Carrefour
צילום: יחצ

איפה הכי משתלם לקנות: האם קרפור זולה יותר מרמי לוי ואיפה שופרסל?

הרשת שמכרה את סל המוצרים הבסיסי במחיר היקר ביותר בחודש יוני היא סופר יודה, עם 1,158 שקל. הרשת הזולה ביותר הייתה קרפור היפר (3 סניפים בלבד), עם סל של 865 שקל. פער של 34% שהם 293 שקל. אבל האם הרוב הגדול של סניפי קרפור באמת יותר זולים מרמי לוי?
נחמן שפירא | (3)

משרד הכלכלה פרסם היום את נתוני הסקירה החודשית שהוא עושה אחת לחודש. ממוצע "סל המוצרים הבסיסי" שכולל 68 מוצרים, עמד בחודש יוני 2023 על 988 שקל, עלייה של 1% המחירים בהשוואה לחודש הקודם (10 שקלים). בהשוואה לסל של חודש יוני בשנה שעברה מדובר בעלייה של 4% (39 שקל).

הרשת שמכרה את סל המוצרים הבסיסי במחיר היקר ביותר בחודש יוני היא סופר יודה, עם 1,158 שקל. הרשת הזולה ביותר הייתה קרפור היפר, עם סל של 865 שקל. פער של 34% שהם 293 שקל.

בקרפור בטוח מרוצים  מאוד מכך שהצליחו להיות במבחן הסל זולים יותר מרשת רמי לוי, אך צריך לזכור כי מדובר רק ב-3 סניפים בכל רחבי הארץ של קרפור היפר. בסניפים האחרים של קרפור (47 סניפים) הם לא יותר זולים מרמי לוי.

משרד הכלכלה

נתונים: משרד הכלכלה.

פער המחירים בין הרשת היקרה לזולה ביותר ברשתות ה"דיסקאונט" על כ- 14% שהם 124 שקל.   מתוך רשימת חנויות האונליין שנבדקו, פער המחירים בין הרשת היקרה לזולה עומד על כ-12% שהם 103 שקל.

עלות הסל הממוצעת ברשתות נבחרות, המייצגות רשתות המאופיינות ברמת מחירים נמוכה יחסית ("דיסקאונט"), עומדת על 927 שקל. הרשתות שוק מהדרין, מגה בעיר ו-יינות ביתן בסיטי הן הרשתות המציגות את ירידת המחירים בעלות הסל. זאת, בשיעור של כ- 1.6% (16 שקל), 1.7% (17 שקל) ו-1.9% (19 שקל), בהתאמה. לעומתן, שופרסל דיל הציגה את עליית המחירים הגבוהה ביותר בשיעור של כ- 11% (99 שקל).

 

במשרד הכלכלה מסבירים כי בהשוואה לחודש הקודם, חלה עלייה במחיר סל המוצרים הבסיסי ב-72% מהרשתות. בהשוואה לחודש יוני בשנה שעברה, כל הרשתות הציגו עלייה במחיר הסל, פרט לשלוש רשתות שהציגו ירידה.

קיראו עוד ב"בארץ"

משרד הכלכלה

נתונים: משרד הכלכלה.

בהשוואה לחודש הקודם, חלה עלייה של 0.9% במחיר סל המוצרים הבסיסי. כל הקטגוריות הציגו עליית מחירים, חוץ מירקות ופירות שרשמו ירידה של כ-1.6%. קטגוריית "ביצים וחלב ומוצריו" וקטגוריית "מזון יבש" הציגו את העלייה הגבוהה ביותר בשיעור של 1.9% ו- 1.4%.

לפי נתוני מבחן הסל המלאים, עלות הסל בקרפור היפר  עמדה על  865 שקל, ברמי לוי  הסל עלה 871 שקל. ברמי לוי באינטרנט  885 שקל. בקרפור מרקט  889 שקל, ביוחננוף 911 שקל. ביינות ביתן 941 שקל, בויקטורי 943 שקל. בביתן מרקט 944 שקל, בשוק מהדרין 954 שקל. בויקטורי אונליין עלה הסל 959 שקל. במחסני השוק 963 שקל.

לפי הנתונים הסל שכלל 68 מוצרים עלה בשופרסל אונליין 967 שקל, בקרפור סיטי 967 שקל, ביינות ביתן בסיטי 969 שקל. בסאלח דבאח  973 שקל, בביתן מרקט בסיטי עלה הסל 976 שקל, בשופרסל דיל EXTRA עלה הסל 976 שקל.

במחסני השוק אונליין עלה הסל 988 שקל, בשופרסל דיל 989 שקל, במחסני השוק בסיטי  990 שקל, בשוק העיר 995 שקל, בחצי חינם 1,005 שקל, במחסני השוק בשבילך  1,005 שקל, בהיפר כהן  1,013 שקל, בסטופ מרקט  1,016 שקל.

במגה בעיר עלה הסל 1,018 שקל, בפוליצר 1,024 שקל, בסופר ברקת   1,028 שקל, בטיב טעם  1,032 שקל, בשופרסל שלי 1,041 שקל, בויקטורי סיטי  1,042 שקל, בפרש מרקט 1,051 שקל, במעיין 2000 1,062 שקל, בזול ובגדול  1,082 שקל, בשופרסל אקספרס  1,086 שקל, בסופר יודה  1,158 שקל.

סל המוצרים הבסיסי גובש על ידי משרד הכלכלה והתעשייה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוא מתבסס על דיווחי הרשתות לפי חוק השקיפות באתר פרייסז. הסל כולל 68 מוצרים מהקטגוריות חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון. סל המוצרים כולל את המוצרים הבסיסיים שהם הנמכרים ביותר ומהווים נתח משמעותי מהוצאות משקי הבית. 

לפי הנתונים המחיר הממוצע של בצל יבש במשקל עלה מ-3.95  שקל  ל- 5.5  שקל, זינוק של 39% בשנה האחרונה. מחיר סכיני גילוח מאך 3 ג'ילט 4 יחידות עלה מ-35.69 שקל ל-47.4 שקל, זינוק של  33%. המחיר של ביצים רגילות גודל גדול 12 יחידות עלה בשנה האחרונה מ-11.29 שקל ל-13.9 שקל, עלייה של  23%. גם במחיר בשר בקר / עגל טחון טרי במשקל נרשמה עלייה של 21%. מ-38.39   שקל ל-46.4 שקל.

  עליית מחירים

משרד הכלכלה

נתונים: משרד הכלכלה

יש גם מוצרים בהם נרשמה ירידת מחירם בהשוואה לשנה שעברה. לדוגמא במשקה קל בטעם תפוזים תפוזינה 1.5 ליטר  נרשמה ירידה ממחיר של 7.92 שקל , ל-6.2  שקל, ירידה של 22%. אבל צריך לזכור שהיה גם שינוי בחוק שגרם לירידת המחיר. פלפל אדום במשקל ירד ממחיר של  11.28 שקל  ל-8.8 שקל. ירידה של 22%. שמן קנולה מזוכך 1 ליטר ירד ממחיר של 10.72 שקל ל-9.1 שקל, ירידה של 15%.        

ירידת מחירים

משרד הכלכלה

נתונים: משרד הכלכלה

         

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    האמיתי 14/07/2023 11:46
    הגב לתגובה זו
    איזו זולה ואיזה בטיח עכשיו חזרתי מקניות יותר יקרה מרוב הרשתות לשם אני לא נכנס יותר
  • 2.
    למה אין נתונים מרשת אושר עד? (ל"ת)
    קונה 11/07/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א.ל 10/07/2023 18:35
    הגב לתגובה זו
    משום שהרשת הצרפתיתי האנטישמית הזאת מיתגה את עצמה כרשת שלא תפתח סניפים ביהודה ושומרון מה שאומר שכל השמאלנים מוזמנים ללכת לעשות שם את הקניות שלהם. אנחנו בימין והדתיים והחרדים - מדירים את רגלינו מרשת שמחרימה את האחים שלנו ביהודה ושומרון !!!
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה

הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024 התמקד באוריינות פיננסית - רק מחצית מהישראלים יודעים לחשב ריבית דריבית, הרבה לא מבינים את השפעת האינפלציה על ערך הכסף ונחשפים פערי ידע בין המגזרים: אקדמאיים ענו נכון כשחרדים לצד מבוגרים התקשו - מתי נבין שחוסר בהשכלה פיננסית עולה לנו בכיס?

מנדי הניג |

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מציג תמונה עגומה של רמת הידע הפיננסי בישראל: כמחצית מהאוכלוסייה מתקשה לחשב ריבית, רבים לא מבינים את השפעת האינפלציה על הכסף שלהם, וחלק משמעותי לא מכיר כלים בסיסיים כדי לנהל השקעות. הנתונים, שנאספו בקרב כ-6,900 ישראלים בני 20 ומעלה, ממחישים כי למרות הבנה תיאורטית מסוימת של מושגים פיננסיים, יש עדיין 'בורות' גדולה בקרב הציבור כשזה מגיע ליישום מעשי, והמחיר של חוסר השכלה פיננסית בסופו של יום יכול להיות מתורגם להפסדים משמעותיים של אלפי שקלים לכל משפחה.


ריבית ואינפלציה: מבינים את התיאוריה מתקשים לחשב

הסקר חושף כי 87% מהנשאלים מבינים את המושג הבסיסי של ריבית. הרבה הצליחו להסביר בצורה תיאורתית מה ההבדל בין הלוואה עם תשלום נוסף ללא תשלום, או במילים אחרות הם הבינו שעל כל שקל שהם מלווים הם צריכים לשלם יותר. את זה שיש "מחיר" לכסף. אבל כשביקשו מהם לחשב כמה יסתכם חיסכון של 100 שקלים אחרי שנה בריבית של 4%, רק 56% ענו נכון (104 שקלים). כן זה קצת יותר ממחצית מהנשאלים. המצב החמיר כשהשאלה התקדמה לריבית דריבית: רק 48% ידעו שבצורה כזאת של חיסכון הסכום יגדל ליותר מ-120 שקלים אחרי חמש שנים. במילים אחרות, יותר ממחצית הישראלים לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח של חיסכון או הלוואה. זה ידע קריטי במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה.

במאמר המוסגר זה כנראה גם מסביר את מליארדי השקלים שהישראלים משכיבים בעו"ש. כשחסרה ההבנה לכח העוצמתי של ריבית דריבית, תופעה אותה אפשר לנצל ולמנף בעיקר דרך שוק ההון, הבורות מובילה להיענות נמוכה ביותר להשקיע את הכסף ולהרוויח עליו - ולבנקים בתורם, לנצל את אותו חוסר הידע בשביל לגרוף רווחים ממרווחי ההלוואות.

גם בנושא האינפלציה התמונה בכלל לא מעודדת. 78% יודעים שאינפלציה גבוהה פירושה עליית מחירים מהירה, אבל כשהם נשאלו על ההשפעה של אינפלציה של 2% בשנה על כוח הקנייה של 1,000 שקלים, רק 60% השיבו נכון שערך הכסף יישחק. כ-40% מהציבור, אם כן, לא מבינים שהכסף ש"שוכב בצד" מאבד מערכו עם הזמן. זה אולי קושי בחשבון אבל הוא מתורגם לחוסר הבנה של מה קורה לכסף כשהוא שוכב בלי תשואה.


פערים מגדריים, גילאיים והשכלתיים

הסקר חושף פערים מובהקים בין קבוצות באוכלוסייה. גברים מפגינים ידע גבוה יותר מנשים: 66% מהגברים חישבו נכונה ריבית שנתית לעומת 46% מהנשים, ו-57% מהגברים הבינו ריבית דריבית לעומת 39% מהנשים. נשים גם נטו יותר להימנע מלהשיב על שאלות, מה שמעיד על חוסר ביטחון בידע הפיננסי שלהן.