"מצב המשק טוב, אך בשל רמת האינפלציה ולאור הסיכונים בסביבה הבינ"ל והמקומית, חשוב לשמור על תקציב אחראי, כפי שהוצג היום, וכן על זהירות נדרשת בביצוע שינויי מדיניות" כך אמר היום נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לשרי הממשלה בדיון על התקציב הבא של מדינת ישראל. הוא ציין כי הוא מאמין שהתקציב המוצע עשוי לסייע למדינה לשמור על גירעון של 1% - כפי שאמר מוקדם יותר ראש הממשלה נתניהו.

אבל בהחלט יכול להיות שירון קצת ניסה לשמור על יחסים טובים עם הפוליטיקאים. האם הוא שלם עם הצעת התקציב? לא בדיוק. ברמז די עבה לממשלה הוא אומר "​לצערי הרב חלק מההצעות הכלולות בטיוטת חוק ההסדרים עלולות להשיג בדיוק את המטרה ההפוכה, ועל כך אנהל שיח משותף ופתוח עם שר האוצר" - ירון לא פירט על אלו הצעות מדובר מעבר לכך שמדובר על "הצעות החלטה וחקיקה בתחום הפיננסי".

הנה כמה נושאים שבנק ישראל פחות מתחבר אליהם בתוכניות הממשלה:

אבל סביר להניח שהנגיד גם לא מרוצה מהתוכנית לתת חינוך חינם מגיל אפס עד 3 ללא התניה של מיצוי כושר השתכרות, כלומר ששני בני הזוג יעבדו. הרעיון של מיצוי כושר השתכרות הוא להכניס עוד אנשים למעגל העבודה, אבל למה בעצם לממן אנשים שלא רוצים או מתכננים לעבוד? אין בזה היגיון כלכלי (שלא לדבר על כך שמי שיממן את זה יהיו האנשים העובדים שמלשמים את המסים). רק לפני חודשיים הוא הסביר את דעתו בנושא בהרחבה - הנה כאן. 

הקואליציה מתכננת לתת את החינוך חינם מגיל אפס לכולם, ללא כל קשר למיצוי כושר השתכרות.

מעבר לכך, ירון בעד אגרות גודש כדי לצמצם את העומסים הבלתי נסבלים בכבישים. כדי לצמצם את הפקקים כלכלנים תומכים באגרות גודש, כלומר שהנהגים בכביש ישלמו על הפגיעה שלהם בכל שאר הנוסעים - כשאתם נוסעים ברכב הפרטי ומסייעים לפקק להיווצר או להתארך אתם פוגעים בכל שאר האנשים (גם הם פוגעים בכם כמובן) ולכן מיסוי של הנסיעה בכבישים פקוקים יוריד את מספר המכוניות ויגרום לאנשים או לעבור לתחבורה ציבורית (שתהיה ממילא יעילה יותר) אבל גם לנסוע ביחד באותה מכונית, ובכך יהיו פחות מכוניות על הכבישים. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים החליטה הקואליציה לבטל את אגרות הגודש - ובכך למעשה היא תעודד את הפקקים ותפגע בציבור (הנה הסיבות למה גם אתם צריכים לתמוך באגרות גודש, למרות שאתם חושבים שזה יפגע בכם).

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בכל מקרה, ירון גם הוסיף והתייחס לרפורמה המשפטית וביקר אותה בעדינות: "תקציב המדינה לשנתיים הקרובות מחייב זהירות רבה" אמר, "השווקים הפיננסיים מאופיינים בתקופה האחרונה בתנודתיות ניכרת, ולאחרונה אף בפיחות משמעותי בשקל. התפתחויות אלה מחייבות אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, שבאופיים מתנהגים לפעמים בצורה לא ליניארית. יש להימנע ממדיניות פיסקלית שתרחיב עוד יותר את הביקושים במשק ותגדיל בכך את הלחצים האינפלציוניים באופן שיעכב את חזרת האינפלציה לתחום היעד ויעלה את הריביות במשק."

ירון גם רמז לכך שהוא לא מרוצה מההסכם לתוספת תקציבית של מיליארדי שקלים למערכת הביטחון וגם לא מהעלויות התקציביות האדירות הצפויות בהסכמי השכר הקרובים במגזר הציבורי (שר האוצר הקודם אביגדור ליברמן העריך אותן ב-40 מיליארדשקל) ואמר כי "הכלת הסכמי השכר במגזר הציבורי וצרכי המשרדים ומערכת הביטחון במסגרת התקציב המוצעת היא מאתגרת".

עם זאת, ירון מעריך שמסגרת התקציב "מבטאת אחריות פיסקלית שמביאה בחשבון את אי הוודאות הניכרת בעת בניית תחזית ההכנסות ובכך מחזקת את האמינות הפיסקלית של ממשלת ישראל". ההתפתחויות בבריטניה בשנה האחרונה הזכירו לנו את ההשלכות של תכניות פיסקליות שנתפסות כלא אחראיות ואת העלות של תיקון הנזק כאשר נפגע אמון השווקים.

• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

ירון גם חזר ואמר שבגלל כל הסיכונים שממילא קיימים "יש להיזהר בעת הזאת מהגדלת ההוצאות מעבר לתקציב המוצע, ו/או מהפחתות מסים, על בסיס המצב הפיסקאלי הנוח המבטא השפעות שעלולות להיות זמניות".