נגיד בנק ישראל: חינוך חינם מגיל אפס - כן, אבל רק לממצי כושר השתכרות
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר כי "בנק ישראל הצביע מספר פעמים בעבר על כך שישראל נמצאת בפער פריון מהמדינות המפותחות הנגזר בעיקר מהון אנושי נמוך ומהשקעה שאינה מספקת בתשתיות. למרות ששיעור בעלי ההשכלה בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, הישגי התלמידים במערכת החינוך נמוכים ביחס לעולם ורמת מיומנויות יסוד של העובדים במשק נמוכה גם כן מהממוצע ב-OECD". מדובר בנושא שעלה לאחרונה לכותרות על רקע הקמת הממשלה החדשה שהצהירה מספר פעמים כי תעניק חינוך חינם מגיל אפס.
את הדברים אמר הבוקר בכנס השנתי של חטיבת המחקר בבנק ישראל תחת הכותרת "הון אנושי ושוק העבודה". לדבריו, "פערי המיומנויות מתחילים בגיל צעיר, כך שטיפול בבעיה חייב להתחיל כבר בגיל צעיר כדי למנוע את ההתמדה והגידול בפער בגילאים מאוחרים יותר. כיום, חוק חינוך חינם מגיל 3 מאפשר לרוב המוחלט של הילדים להשתלב במסגרות חינוכיות ונעשות פעולות שונות לקידום איכות החינוך והטיפול במעונות. כפי שציינתי, מאחר ששנים אלו הן המשמעותיות ביותר ברכישה אפקטיבית של ידע ומיומנויות יש משמעות קריטית להמשיך לקדם תכניות אלו. למרות זאת, ההוצאה בישראל על מסגרות לפעוטות עד גיל שנתיים נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית. למרות המאמצים הרבים שנעשים על ידי הגורמים האמונים בתחום זה, הוצאה נמוכה מגבילה מאוד את האפשרות לספק שירות חינוכי איכותי לילדים במסגרות אלה".
הוא מוסיף כי "המלצנו בעבר לשקול להרחיב את מימון מסגרות החינוך גם לגילים נמוכים יותר. בד בבד, הספרות מראה כי תרומה של מסגרות חינוך בגיל הרך מתבטאת בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות ולכן, בחשיבה במונחי "עלות – תועלת" חשוב למקד את פעילות הממשלה בגיל הרך בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, להתנות זאת במיצוי כושר עבודה ולהימנע מסבסוד גורף".
הנגיד גם מתייחס לאיכות ההוראה ואומר כי "ההוראה בישראל. נדרש לבנות תשתית להערכת מורים אפקטיבית המבוססת הן על הצלחתם לשפר ציונים ומיומנויות בקרב התלמידים והן על הצלחתם בקידום יעדים חינוכיים אחרים. בנוסף, עלינו לוודא שדור העתיד של שוק העבודה הישראלי, אשר נמצא כבר בינינו ועושה את צעדיו הראשונים בבתי הספר ברחבי ישראל, יקבל בעת לימודיו בשנים חשובות אלו את הכלים הלימודיים והמיומנויות הבסיסיות הנדרשות להצלחה בשוק העבודה. יש לכך חשיבות עצומה, על מנת שיוכלו להוביל את הכלכלה הישראלית להמשך צמיחה ושגשוג".
- 13.מבין2 27/12/2022 08:29הגב לתגובה זושישאר עם הריביות שלו
- 12.ש 21/12/2022 17:20הגב לתגובה זומי שמך? באיזו סמכות בדיוק אתה תקבע זאת?
- 11.אורח 21/12/2022 10:31הגב לתגובה זומספיק להתנגד לכל דבר טוב לעם ישראל. הנגיד אלוף בהעלאת ריבית. רק בחודשים האחרונים הכניס לבנק ישראל מעל 100 מיליארד כתוצאה מכך אז תחלק אותם לחינוך חינם מגיל 0 כי ככה הובטח כבר עשרות שנים ע"י כל הממשלות.
- 10.@ 20/12/2022 16:25הגב לתגובה זויש המון חרדים שכן עובדים אבל בשחור
- 9.@ 20/12/2022 16:23הגב לתגובה זואם הנגיד לא יכול לעשות כלום נגד הבנקים שלא נותנים ריבית גבוהה על הכספים של הציבור עדיף שלא יעלה את הריבית כי הבנקים החזירים גם ככה מאד עשירים לא צריך לתת להם להיות יותר עשירים יש לחוקק חוק ולקבוע כמה אחוזים הבנקים יתנו להעלאת הריבית
- 8.אבי 20/12/2022 10:12הגב לתגובה זומעדיפים להשאר עניים, ולקבל את כל השירותים מהמדינה בחינם,בעיקר רפואה בתור אנשים שמנים,ומלאי סוכר. הפתרון הראשון ליצור רפואה לבעלי יכולת כספית. ולעם העני. כך אולי יהיה להם סיבה להתחיל לעבוד.
- 7.אסף 19/12/2022 22:14הגב לתגובה זועדיף ענבים שעלו 30 שח לקילו מאשר שהפסדנו פה ושם נגיד ששם את כספו בבנק בכיף שלו העלה לעצמו ריבית כי יש לו ולא מסתכל על רבבות אנשים עם הלוואות ומשכנתאות שגרם להם לעלייה של 1000 שח לפחות בהחזר החודשי תתבייש ירון
- 6.היהודי הניצחי 19/12/2022 20:56הגב לתגובה זומי בכלל שואל אותו?. שיתפקד למרץ וישפיע משם. בנק ישראל איננו סניף מפלגה. ביבי איפשר לכל זה חוטם להביע עמדה.
- 5.להגיד ברור חחרדים: תתנו תקבלו (ל"ת)דור 19/12/2022 14:57הגב לתגובה זו
- 4.עכשיו הכל ברור 19/12/2022 14:14הגב לתגובה זורק תבדוק אדוני כמה תרומות אתם מקלים בעקבות לומדי התורה וכמה אתם נותנים ללו די התורה , כמעט בטוח שאתם חייבים מיליארדים
- תרומות בעקבות לומדי התורה... פחחחח (ל"ת)דור 19/12/2022 14:58הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 19/12/2022 12:34הגב לתגובה זולא שמת לב איזה ממשלה עומדת לקום? מדיניות רציונאלית כבר מזמן עפה מהחלון.
- 2.גולדפינגר 19/12/2022 12:18הגב לתגובה זוהאם במדינת ישראל שבה מקדשים את הבטלה (סליחה "תורתו אומנותו") יש אפשרות אמיתית לבדוק מיצוי כושר השתכרות?
- 1.החינוך במדינה הוא גרוע, עדיף שהילדים ילמדו בבית אם אפשר (ל"ת)רבקה 19/12/2022 12:05הגב לתגובה זו
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
