פיתוח מחלף השלום
צילום: ארקאפקט עדי בואנו

החלו העבודות לפיתוח המרחב העירוני במחלף השלום בת"א

העבודת מתקיימות מדרך מנחם בגין ועד רמפת איילון דרום; השדרוג יכלול פיתוח של המרחב העירוני לטובת הולכי הרגל, משתמשי התחבורה הציבורית ורוכבי האופניים והקורקינטים

דור עצמון | (11)

עיריית תל-אביב-יפו, משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון החלו בעבודות לשדרוג המקטע המערבי של מחלף השלום - מדרך מנחם בגין ועד רמפת איילון דרום. העבודות תבוצענה בימים ראשון עד חמישי, משעה 07:00 עד השעה 18:00 ותמשכנה כ-8 חודשים. בין היתר יושם דגש על הצללה, הרחבת מדרכות, סימון נת"צים וסלילת שבילי אופניים.

במסגרת השלב הראשון של עבודות שדרוג מחלף השלום, יסללו נתיבי תחבורה ציבורית לשני הכיוונים לצד פיתוח מרחב תחנות אוטובוס; יסללו שבילי אופניים בטיחותיים, מופרדים ומוצלים לשני הכיוונים; מרחב עירוני מחודש שיכלול מדרכות רחבות ומונגשות, ספסלים, פחי אשפה, מתקני עגינה לאופניים ולקורקינטים, לצד עשרות עצים חדשים שיינטעו לאורך התוואי; וכן יתווספו סככות הצללה בגשר חיים לנדאו (מזוהה כ"גשר השלום") לרווחת משתמשי הדרך. צפי סיום עבודות השלב הראשון באפריל 2023.

מחלף השלום הוא בין המחלפים העמוסים בישראל ומהווה שער כניסה לאלפים רבים המגיעים לת"א מדי יום דרך תחנת רכבת השלום והכבישים המחברים. השדרוג מתבצע כחלק ממדיניות להיפוך הפירמידה - לפיה במקום הראשון מוצבים הולכי הרגל, אחריהם נמצאים משתמשי התחבורה הציבורית ורוכבי הכלים הדו גלגליים ובתחתיתה הנוהגים ברכב הפרטי. באזור זה מקודמים פרויקטי תחבורה נוספים רבים, בהם: "דרך בגין המתחדשת" (שדרת הקריה), מהיר לעיר, נתיבים מהירים בנתיבי איילון, רשת אופנידן והרכבת הקלה.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "דרך השלום היא אחד מצירי התנועה הראשיים שמובילים לתוך תל אביב-יפו וממנה, כך ששדרוג המרחבי התחבורתי בה ישרת לא רק את תושבות ותושבי העיר אלא גם את האנשים הרבים שמגיעים לעירנו מדי יום. על ידי פיתוח מקטע זה אנו הופכים ציר תנועה עמוס נוסף למרחב עירוני מזמין, ששם את הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות".

מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: "מחלף השלום משרת עשרות אלפי הולכי רגל, רוכבי אופניים, נוסעי רכבת ישראל ואוטובוסים, ונהגי הרכב הפרטי. העבודות משקפות את סדרי העדיפויות של המשרד לעודד הליכתיות באמצעות מרחב מזמין, מוצל, וקישוריות לאמצעי תחבורה משלימים ובני קיימא - אופניים ותחבורה ציבורית".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שרגא קטן 10/08/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    איך נפלו גיבורים
  • 6.
    אנונימי 24/07/2022 21:51
    הגב לתגובה זו
    אז כן אני עברתי את ה-60. קורקינט ואופניים אינם פיתרון לבני גילי וזאת בגלל הסיכון לפגיעה בלתי הפיכה. וראיתי אנשים שנפגעו ונשארו מוגבלים להמשך חייהם.מצד שני מצב התחבורה הציבורית הפך להיות ירוד ובלתי סביר.אז נותרנו עם מוניות ומי ישלם?העירייה רואה אותנו שקופים. ואם צריך להגיע לבניין הממשלה שסמוך לצומת, שאמור לשרת את כולם ואיך נגיע.
  • 5.
    אלמוג 24/07/2022 13:53
    הגב לתגובה זו
    למה לסתום את העיר גם את דיזינדוף וגם בוגרשוב נהיו חד סטריים.בעיות גם בארלוזרוב.זה רק יגביר את העומסים בשלום, אסור להם לפשל גם שם כי זה יהיה אסון!
  • 4.
    עמי 12/07/2022 23:06
    הגב לתגובה זו
    שביל האופניים צריכים להיסלל כך שיהיו רצופים יאפשרו רכיבה רצופה לתוך תל אביב שבילי אופניים על חשבון חניות ועל חשבון מתי רכב פרטי
  • בחו"ל מסמנים נתיב אחד על הכביש כנתיב משותף גם לאופניים זה הרבה יותר הגיוני במקום לבטל נתיבים. (ל"ת)
    אלמוג 24/07/2022 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מהנדס 06/07/2022 08:45
    הגב לתגובה זו
    רק לא ס- פ-י כי זה יקח 10 שנים כמו הרכבת הקלה בבן יהודה שהורסת לנו את החיים...!!
  • 2.
    ברנולי 05/07/2022 21:51
    הגב לתגובה זו
    של התוצאה הצפויה
  • 1.
    123Gil 05/07/2022 17:20
    הגב לתגובה זו
    מגלה שהכל הפוך. עושים מדרכות רחבות שלא בשימוש כי חם/קר וצובעים עוד נתיבי תחבורה ציבורית שמחמירה את הפקקים כי עם כל הכבוד לתחבורה הציבורית בארץ, רכבת תחתית עדיין אין ורוב האנשים לא יכולים להשתמש בתחבורה ציבורית.
  • 8 06/07/2022 19:22
    הגב לתגובה זו
    אוטובוסים כמעט ריקים לגמרי שועטים ברחובות הערים וממלאים אותנו בזיהום אוויר. כל אוטובוס מזהם יותר מ13 מכוניות.
  • אם התחבורה הציבורית היתה מתחת לאדמה אז היא לא היתה מפריעה לתנועה. (ל"ת)
    אלמוג 24/07/2022 13:55
  • אדם כנה 06/07/2022 11:04
    הגב לתגובה זו
    הכי קל לשבת בבית ולפסול. חוכמה קטנה מאוד. אתה הרי לא מבין כלום בנושא אז למה לקשקש?
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".