האם השלום עם מצרים מתורגם גם לכלכלה?
השלום עם מצרים הוא כמובן חשוב מאין כמותו. השלום הזה יכל להיות גם קרקע לשיתוף פעולה עסקי. זה קורה, אבל בשוליים. אולי זה ישתפר בהמשך לישיבת ועדת הקוויז, (QIZ (Qualified Industrial Zone) המשותפת לממשלות מצרים וישראל שהיתה בשבוע החולף. מדובר למעשה בפיתוח האזור דרך אזורי סחר עם תנאים מועדפים בייצוא לארה"ב.
יניב טסל, יו"ר משותף של וועדת הקוויז מטעם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה הישראלי לצד שגרירת ישראל לקהיר, אמירה אורון, מנהל תחום בכיר במכס (רשות המסים) דוד חורי ומנכ"ל סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דני קטריבס, ייצגו את ישראל בוועידה.
חברי הוועדה גם לקחו חלק בכנס www.qizconference.com שאורגן ע"י חברת GTM - Global Trade Matters. בכנס, בו השתתפו כמה נציגי חברות ישראליות ועשרות אנשי עסקים מצריים המגלים עניין בעשיית עסקים עם ישראל, אמר טסל כי: "פגישות כאלה הן סימן להתחממות היחסים בין ישראל למצרים בהקשר של ההתפתחויות האזוריות האחרונות. בשנת 2020, איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו הסכימו לנרמל את היחסים עם ישראל. איחוד האמירויות וישראל גם סיימו את המשא ומתן בחודש שעבר להסכם סחר חופשי, שאמור להיחתם בשבוע הבא.
"השינוי בנוף הכלכלי האזורי, שהשתנה לחלוטין ממה שהייתה בתחילת 2020, וודאי ישפיע לחיוב לא רק על כלכלת ישראל אל גם על היחסים הכלכליים החיוניים ורבי הפוטנציאל בין מצרים לישראל".
- הייצוא מסין בשיא - מה זה אומר על מלחמת המכסים?
- הפוגת המכסים לא עזרה: הייצוא של סין לארה"ב נחתך במאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במנהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מציינים כי היצוא הישראלי למצרים שבר שיאים בשנת 2021 וכן כי שרת הכלכלה והתעשייה אף ביקרה במצרים לפני מספר חודשים, במטרה לחזק ולהעמיק את קשרי המסחר וההשקעות בין שתי המדינות השכנות. הסכם ה- QIZ (Qualified Industrial Zone), שנחתם בין ישראל ומצרים ב-2004, מעניק פטור ממכס בכניסה לשוק בארה"ב על מוצרים מצריים שיוצרו באזורי התעשייה מוגדרים בשיתוף חברות תעשייה ישראליות.
- 2.אלון הכפר 28/05/2022 23:00הגב לתגובה זוכאשר השינאה אל ישראל במצרים כה עזה, שכל מי שרק מעז לשוחח עם ישראלי, מקבל איומים על חייו, נתבע ע"י האגודות המקצועיות, אז בחיים לא ישתנה כלום.שימותו בגיהינום המדברי שלהם. לא זקוקים להם. גם כך אין להם גרוש על התחת...
- 1.כל העבוד 28/05/2022 15:58הגב לתגובה זוכל הכבוד לכל היושים במלאכה. תמשיכו ותגדילו ותייצבו את הכלכלה והשלום איתם. יאלה ,ליויתן יגדל...יאלה רציו????????
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
