נתניהו: "צה"ל הנחית על החמאס את המכה הקשה ביותר מאז צוק איתן"
"במהלך השבת פגענו בחמאס באופן משמעותי וקשה. המדיניות שלנו ברורה - מי שפוגע בנו אנו פוגעים בו ובעוצמה רבה. זה מה שעשינו אתמול. צה"ל הנחית על החמאס את המכה הקשה ביותר מאז צוק איתן. אני מקווה שהם קלטו את המסר, אם לא, הם יקלטו אותו בהמשך", כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה היום.
עוד אמר נתניהו: "שמעתי שאומרים שישראל הסכימה להפסקת אש שתאפשר את המשך טרור האש של העפיפונים והבלונים - זה לא נכון. איננו מוכנים לקבל שום התקפות נגדנו ונגיב בהתאם".
- 5.איבט 15/07/2018 16:41הגב לתגובה זובהוראת בנט. איך קראנו אותם. עם חוק לאום קטלני.
- 4.חיים 15/07/2018 16:09הגב לתגובה זוביבי אינו מתביש ללעוג לציבור המצבעים לבןאדם אין בושה חופרים בונקרים לחמאס והורסים בתים המיועדים להריסה בושה וחרפה גונב דעת
- 3.חרטטן (ל"ת)תנו לצהל לנצח 15/07/2018 12:55הגב לתגובה זו
- 2.דניאל 15/07/2018 12:34הגב לתגובה זואיזה ראש ממשלה עלוב חסר עמוד שידרה...אירגון טרור קקיוני קובע את סדר היום של אזרחים במדינה וראש הממשלה וממשלתו המושחתת והעלובה רק מתרצים כל היום.כך יהיה בצפון וכך יהיה בזמן רעידת אדמה.פשוט לא עושים כלום במהלך הקדנציה שלהם.אז מה קמים בבוקר אוכלים שותים מטיילים בעולם מחפשים איך אפשר לגנוב עוד ולא מקדישים שעה ביום לאזרחי המדינה.
- 1.גדול זייני השכל שיש בעולם (ל"ת)תום 15/07/2018 12:28הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
