
"במאבק להזרים דם חדש בשמאל": זהבה גלאון מתפטרת מהכנסת
לאחר כהונה ממושכת באופוזיציה ומעולם לא חברת ממשלה, זהבה גלאון מתפטרת מהכנסת; "אתרכז בקידום פריימריז פתוחים"
יו״ר מרצ, זהבה גלאון, הודיעה היום (ד') על התפטרותה מהכנסת אך תמשיך בתפקידה כיו"ר המפלגה. בכוונתה של גלאון לפעול למען הגדלת כוחה של מרצ באמצעות פתיחת השורות לקהלים חדשים, לשנות את שיטת הבחירות ולהנהיג פריימריז פתוחים. את מקומה בסיעת מרצ בכנסת ימלא מוסי רז, ומשמש היום כמזכ״ל המפלגה. במכתב לחברי וחברות המפלגה כתבה גלאון: ״מרצ לא יכולה להתקיים כמועדון סגור שמתעלם מכם – המצביעים והתומכים שלה – וחוסם את האפשרות של כוחות נוספים לקחת חלק במאבק שלנו להזרים דם חדש בשמאל״. ״אני אוהבת את הכנסת, אבל את מרצ אני אוהבת יותר, ואני יודעת שאם מרצ לא תיפתח - מרצ לא תהיה. לשמאל יש קהל רחב וגדול בהרבה ממספר האנשים שהצביעו למרצ. כדי לממש את הפוטנציאל הזה על מרצ להשתנות. אני משוכנעת שההתפטרות שלי מהכנסת תאפשר לי כיו״ר מרצ להתרכז בקידום ״פריימריז פתוחים״ והפיכת מרצ לבית גדול ומכיל לכל מי שמאמינים בערכים שלנו". עוד כתבה גלאון: "אני עוזבת את הכנסת בלב כבד. אני אוהבת את העבודה הזו, ולהיות נבחרת ציבור זו שליחות שאין כמוה וזכות שאני אסירת תודה עליה כל יום. אני גאה בהישגים שהיו לי ב-16 השנים שייצגתי אתכם במאבק לשוויון ולצדק; למען זכויות נשים והקהילה הגאה, לזכויות פלסטינים בישראל ובשטחים, נגד שחיתות כלכלית והריכוזיות במשק למען סגירת פערים חברתיים, לזכויות אדם ונגד ממשלות ימין הנחושות לחסל את המאפיינים הדמוקרטיים בישראל". בתגובה להחלטתה של גלאון, כתבה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) בחשבון הטוויטר כי זה "הפסד עצום לכנסת ולציבור, פרלמנטרית מדהימה ומנהיגה אמיצה, וברמה האישית אהובה ויקרה, זה מאוד מעציב אותי". לדבריו של ח"כ אילן גילאון (מרצ) מדובר בצעד תמוה. "זהבה גלאון הייתה חכי"ת מצויינת וחבל שהחליטה לפרוש. אני מודה לה על הכל ומצר על הצעד הזה. עבודתה בכנסת חשובה יותר משיטת הבחירות במרצ".
- 19.אם היא רוצה לחזק אז סימן שהיא נכשלה פפפחחחח (ל"ת)משה ראשל"צ 25/10/2017 10:40הגב לתגובה זו
- 18.אני רואה את הפרצוף שלה ונתקף בתחושת קבססססס (ל"ת)רון777 23/10/2017 11:08הגב לתגובה זו
- 17.אליל 23/10/2017 09:15הגב לתגובה זונפתליון פירסם פוסט שהוא לא פחות ולא יותר - שליח האל !!! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
- 16.יונתן 22/10/2017 21:03הגב לתגובה זואם נפטרתם מהערפדית הראשית?
- 15.האמא של הפלסטינאים הלכה הביתה יכולה ללכת לרשות הפלסטינא (ל"ת)מני נפתלי 21/10/2017 08:47הגב לתגובה זו
- 14.גל הון 20/10/2017 17:35הגב לתגובה זוכך אמרה זהבה ושלושת הדובים .
- 13.אישה רעה ובוגדנית (ל"ת)יוסף 20/10/2017 17:21הגב לתגובה זו
- 12.רוני 20/10/2017 10:03הגב לתגובה זולאחר שמפלגת העבודה עברה מהמרכז לימין נותרנו ללא מפלגת מרכז.זו ההזדמנות של מרץ (כל מי שאינו רוצה להצביע לימין או שיצביע שמאלה למרץ או שישארו בבית).מרץ בשנים האחרונות לא הצליחה לממש את הפוטנציאל שלה הקלפי.לפתוח את השורות לקלוט גם פעילים שאינם שמאל קיצוני, וכל מי שאינו רוצה או יכול להצביע לימין יוכל להצביע למרץ.זהבה צודקת.
- 11.מדדים 20/10/2017 08:59הגב לתגובה זוהסמול דוברים עברית אך שונאים יהודים ימנים. הסמול בז למנהגי השבת של היהודים. הסמול שכחו מה זה להיות יהודים. אילו מרצ שלטה 1948 לא היתה קמה מדינה ליהודים. הסמול צבוע וגרוע מאויבי היהודים
- 10.זו הבשורה הכי טובה השבוע (ל"ת)ריקי 20/10/2017 07:24הגב לתגובה זו
- 9.במרוקאית אומרים: שתלך ולא תבוא אמן (עוכרת ישראל) (ל"ת)אריאל 20/10/2017 07:20הגב לתגובה זו
- יוסף 20/10/2017 17:23הגב לתגובה זוהבוגדניים שלה אצל מישעל מהחמאס זהבה מגעילון
- 8.ספן 19/10/2017 17:33הגב לתגובה זו16X4= 72% .72%X 41462= 29852 ש"ח לחודש וחופשיה מכנסת על חשבון האזרח משלם המסים. יחיה הדמוקרטיה.
- 7.דניאל 19/10/2017 17:22הגב לתגובה זואני מרכז וימין מתון בהשקפותי אבל מה שהכי חשוב לי בניגוד להרבה אנשים במדינה אלו ערכים יושר אמינות.וכשאני רואה מי החברה שמנהלים את המדינה הזאת שמתדרדרת לתהום... ביבי.כץ.הבבון.רקב.הסרסור.ועוד חבורה של טינופות אז אני חושב שהמדינה נגמרת לאט אבל בטוח.
- 6.יהודי 18/10/2017 23:53הגב לתגובה זוכנראה שיש סיבה אחרת לעזיבה...
- 5.מוסי=משה, רז=מזרחי ,=זיוף וצביעות (ל"ת)מרצ 18/10/2017 23:41הגב לתגובה זו
- 4.אבשלום 18/10/2017 21:17הגב לתגובה זומרץ מסמול למפלגה הערבית המשותפת. אם זה היה תלוי בסמול לא היו יהודים בארץ ישראל. באיזו זכות כבשו היהודים את ארצם? בזכות התורה שבנו הביתה לנצח ולמורת זעם הסמול הצבוע
- 3.יוספה ל1 18/10/2017 17:05הגב לתגובה זוזהבה גלאון דאגה דואגת ותדאג לפת"ח.יוסי שריד הצטיין כשר חינוך של כולם והיה אדם פה גדול ועוקצני אך עם דאגה לכל האוכלוסיה במדינת ישראל.
- 2.ל1 18/10/2017 16:58הגב לתגובה זויוסי שריד עשה רבות למען מדינת ישראל. זהבה גלאון היא טפוס נוראי מלא שנאה עצמית והגבעונים מימין והגלאונים משמאל מסוכנים למדינת ישראל.
- שריד וגלאון - זה נבלה וזה טריפה.. ברוך שפטרנו! (ל"ת)השמאל נכחד!! 22/10/2017 11:34הגב לתגובה זו
- 1.שמאלני 18/10/2017 15:12הגב לתגובה זובעצם על כל מה שמרץ עשתה. לצערי. חוץ מלתת פרנסה ליוסי פה גדול שריד וליוסי פודל ביילין..
- נתי 18/10/2017 16:27הגב לתגובה זולמרות שאני לא שמאלני אי אפשר לקחת מזהבה גלאון, יוסי שריד ויוסי ביילין שהם אנשים ישרים ובעלי עקרונות ! לא כמו הסמרטוטים בליכוד ! שיהיה לה בהצלחה (:
- אבשלום 18/10/2017 21:20הסמול,כבוגדים ערמומים, צבועים. באיזו זכות כבשו היהודים את ארצם בשנת 1948? והאם הערבים הכירו בזכותנו על ארצנו בגבולות 1948??
- העקרון היחיד שהינחה אותם היה שנאת הדת נקודה (ל"ת)משה ראשל"צ 18/10/2017 16:50

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.