האם עובדת שהתפטרה בשל מצבה הבריאותי של אמה זכאית לדמי אבטלה באופן מיידי ?

תקציר בל 2439/10 אופירה כוחאי נגד המוסד לביטוח לאומי, בבית הדין אזורי לעבודה תל אביב, ניתן ביום 30/07/2013 תקציר פסק הדין מאת עו"ד מורן טימן-גוגול

העובדות

-----------

אופירה כוחאי (להלן: "העובדת") הועסקה בתפקיד של מתאמת פגישות ואשת טלמרקטינג בחברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "המעסיקה"). שעות עבודתה היו מהשעה 8:00 בבוקר ועד 17:30 לפנות ערב. במהלך ששת החודשים האחרונים לעבודתה, הופחתו שעות עבודתה של העובדת על פי בקשתה ובהסכמת המעסיקה, נוכח מצבה הבריאותי של אמה של העובדת. האם הייתה אלמנה וסבלה במועדים הרלוונטיים לתביעה ממחלות שונות.

כמו כן, העובדת הייתה הבת היחידה מבין אחיה, שעדיין עמדה ברווקותה והייתה ללא ילדים ומשכך היא נטלה על עצמה לדבריה, את עיקר הטיפול באם. לדברי העובדת, שלא נסתרו, מרבית הטיפול והעזרה לאם, לרבות ליווי למוסדות רפואיים שונים, התבצע בשעות הבוקר.

מאחר והמעסיקה לא אפשרה לעובדת גמישות בשעות העבודה בבוקר, הרי שהיא נאלצה להתפטר לרגל מצב בריאותי לקוי של אמה ולתור אחר עבודה אחרת שתאפשר לה לטפל באמה בשעות אלה. העובדת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל) לקבלת דמי אבטלה.

המל"ל דחה את תביעת העובדת בגין התקופה של 90 הימים שלאחר מועד התפטרותה מאחר וסבר, כי לא הייתה הצדקה להתפטרות העובדת מן המעסיקה. על רקע זאת הוגשה התביעה שבפנינו.

פסק הדין

------------

ראשית, בית הדין נדרש לשאלה: האם הייתה התפטרותה של העובדת לצורך הטיפול באמה- בגדר התפטרות "ללא הצדקה" ובאופן השולל את זכאותה לתשלום דמי אבטלה בגין התקופה של 90 הימים שלאחר מועד ההתפטרות.

כמו כן, המסגרת הנורמטיבית לאורה יש להכריע בכל הנוגע לזכאות העובדת לתשלום דמי אבטלה מעוגנת בסעיף 166 (ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). בהתאם לסמכות המעוגנת בסעיף זה התקין המחוקק תקנות לביצוע, במסגרתן נקבע כי יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים ) או 11א לחוק פיצויי פיטורים כהצדקה להפסקת העבודה מרצונו של המבוטח. מכאן שהנתיב הראשוני לאורו יש לבחון את תביעתה של העובדת הותווה למעשה בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים הקובע לאמור: "התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים". לפי ס' 11 לחוק פיצויי פיטורים, יש לראות הורה כבן משפחה לעניין סעיף 6 הנ"ל.

המעסיק מצידו, לא חלק כאמור על העובדה שהעובדת טיפלה באמה, כפי טענתה, ולמעשה אף לא על כך שהעובדת הפסיקה את עבודתה על מנת להקדיש את שעות הבוקר לטיפול באם. זאת, היות ומקום עבודתה אצל המעסיקה לא אפשר לה גמישות תעסוקתית בשעות אלה.

יש לציין כי ב"כ המל"ל בהגינותו, אף ציין את ההערכה שרכש המל"ל למאמציה של העובדת ולמסירותה לאמה, אלא שלשיטתו מצב האם בתקופה הרלוונטית, כפי שהדבר עולה לטענתו גם מחוות דעת המומחה שמינה בית הדין- "לא חייב השגחה צמודה" ואפשר לאם לשהות לבד מספר שעות ביום, מכאן שהוא אפשר לעובדת להמשיך בעבודתה אצל המעסיקה.

בנוסף בית הדין איננו רואה עין בעין את הפרשנות הצרה שמייחס המל"ל לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים ולסעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי, נוכח המשמעות הרחבה שניתנה להוראות הרלוונטיות בפסיקה: כך למשל ,נפסק, כי אין לפרש את הדיבר "התפטרות לרגל מצב בריאות" כדרישה שיוכח, כי ההתפטרות הייתה לשם טיפול בבן המשפחה החולה או לטובת החולה, וכי די בכך שיהיה קשר סיבתי בין מצב הבריאות ובין ההתפטרות. קשר סיבתי אשר צריך שיהא המניע להתפטרות, או אחד המניעים לה.

בעניין אחר קבע בית הדין, כי לצורך "הסיבה המספקת" המצדיקה את ההתפטרות יש אומנם להתחשב בממצאים רפואיים אובייקטיבים, אך יש להביא בחשבון גם את השפעתם הסובייקטיבית על העובד המתפטר וליתן לה משקל, בהתאם למדיניות החברתית המשפטית הראויה לדעת בית הדין.

יתר על כן, בית הדין קבע, כי במקרה זה העובדת הוכיחה, כי המשך עבודתה אצל המעסיקה לא אפשר לה להגיש לאמה את העזרה לה נזקקה לאור מצבה הבריאותי, גם משך מספר שעות ביום ובמיוחד בגלל שעזרה זו (בלבישה, הכנת אוכל וליווי רפואי) נדרשה מטבע הדברים, בעיקר בשעות הבוקר ובשים לב לשעות עבודתה של העובדת ולאופי תפקידה.

בית הדין התייחס ליתר הנסיבות הנוגעות כאמור לשיקולי המדיניות החברתית וציין, כי בנסיבות שבפנינו, שעה שעולה, כי המניע העיקרי, להפסקת העבודה של העובדת ולוויתור שויתרה על מקום העבודה בו הועסקה כחמש שנים בתנאי העסקה מספקים, היה נעוץ במסירותה לאמה, קרי ברצון ובתחושת החובה כאחד לטפל בה- יש להוות טעם ערכי להצדקת ההתפטרות. כמו כן, ציין בית הדין, כי על אחת כמה וכמה נכונים הדברים שעה שהם נבחנים דרך הפריזמה של המדיניות החברתית הראויה הנוגעת לתחום הביטחון הסוציאלי. לאור האמור לעיל, נקבע, כי יש לקבל את תביעתה של העובדת במובן שעל המל"ל לשלם לה דמי אבטלה על פי הדין בגין התקופה שבמחלוקת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.