יש להציב רף הוכחה גבוה למעסיק הטוען שמסמכי העסקתו של עובד מסוים נעלמו לו בעקבות פריצה/שריפה/מחיקה ואין לו גיבוי או דרך אחרת לשחזר את הנתונים שהיו כלולים בהם

העובדות --------------- ממדוח בשיר עבד אלקאדר (להלן: "העובד") תבע בביה"ד לעבודה זכויות סוציאליות עם סיום עבודתו. ביום 27.6.09 ארעה שריפה במפעל סטאר נייט בע"מ ופז כהן בע"מ ( להלן: "המעסיקות 1 +2 "). לטענת המעסיקות, בעקבות שריפה ופריצה שארעו במפעל לא נשאר בידיהן מידע ותיעוד רלוונטי הנוגע לעובד. תיאור הפריצה בתצהיר המעסיקות היה סתמי ומעורפל, אין ציון של התאריך בו ארעה הפריצה, לא צורפו מסמכים משטרתיים הנוגעים לפריצה, המעסיקות לא הסבירו ולא פירטו מה היה חסר להן עקב הפריצה ומה היה חסר להן בעקבות השריפה וכו'. טענת המעסיקות, כי "כל המפעל נשרף" אינה מתיישבת עם הצהרתן, כי ימים בודדים לאחר השריפה חזר המפעל לעבוד. בנוסף לא ברור לביה"ד כיצד המעסיקות הצליחו לשחזר אותם מסמכים שהוגשו לביה"ד ומדוע אחרים נעלמו. בנוסף, המעסיקות לא הסבירו האם נשמרו גיבויים של מסמכי העסקה על מחשבים שמחוץ למפעל, למשל לצורכי הנהלת חשבונות. לא ברור גם האם נשמרו גיבויים של אותם מסמכים ברשת האינטרנט, או בכל פורמט אחר כמקובל בימינו, והאם לא ניתן היה לפנות למשל למס הכנסה ולביטוח הלאומי כפי שנעשה הדבר בתיקים רבים המתנהלים בביה"ד ולקבל מהם נתונים אודות תנאי העסקתו של העובד. המעסיקות אף יכלו לפנות לבנק לקבל צילום של ההמחאות באמצעותן שילמו לכאורה לעובד את שכרו לאורך כל תקופת עבודתו. פסק הדין ---------------- לדעת ביה"ד ראוי להציב גבוה את רף ההוכחה הנדרש ממעסיק הטוען, שמסמכי העסקתו של עובד מסוים נעלמו לו ואין לו גיבוי או דרך אחרת לשחזר את הנתונים שהיו כלולים בהם. ביה"ד צריך להיזהר מאוד ממתן חותמת הכשר לכך שבתיקים רבים מעבידים יוכלו לטעון טענה כללית בדבר פריצה/שריפה/מחיקה שתוביל אוטומטית למתן פטור לאותם מעסיקים מעמידה מן הנטל המוטל עליהם עפ"י חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 ועל פי חוקים נוספים, לבצע רישום מדוקדק של התשלומים המשולמים לכל עובד. כך ככלל ועוד יותר בתיקים כמו זה בו עסקינן בהם מועסקים פלסטינים ע"י ישראלים, ולכן קיימים בהם בדר"כ פערי כוחות גדולים במיוחד בין העובדים למעסיקיהם. לאור האמור לעיל, לעניין ההכרעה בכל העניינים השנויים במחלוקת בתיק זה, אין מקום לתת משקל כלשהו לטענת המעסיקות, כי מסמכים הנוגעים להעסקת העובד "נעלמו" להם ושוחזרו אך באופן חלקי ועל כן יש לצאת מנקודת הנחה שהמעסיקות לא עמדו בחובות הרישומיות המוטלות עליהן. זהות המעסיקה - טענת המעסיקות, כי העובד הועסק אך ורק ע"י המעסיקה 2 ולא ע"י המעסיקה 1 נדחית. מדובר בטענה כבושה שכלל לא הועלתה על ידן בכתב הגנתן ועל כן נקבע, כי מעסיקה 1 ומעסיקה 2 שתיהן מעסיקות את העובד במשותף. תקופת ההעסקה והיקף ההעסקה - עפ"י חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב- 2002 נדרש מהמעסיק למסור לעובד בין היתר מועד תחילת עבודתו. ככל שלא עשה כן עליו הנטל להוכיח את העניין השנוי במחלוקת. לאור האמור לעיל, התקבלה טענתו של העובד, לפיה עבד במשרה מלאה בשירות המעסיקות מינואר 2007 ועד ליום 27/6/09. השכר השעתי- הנטל להוכיח ששכרו של עובד שולם מוטל על המעסיק. בכל מקרה שבו המעסיק אינו יכול להוכיח באופן פוזיטיבי ששילם לעובדו שכר מינימום, יתכבד וישלם לעובדו את הפרשי השכר המגיעים עפ"י טענת העובד. גם כאן עפ"י חוק הודעה לעובד נדרש המעסיק למסור לעובד בין היתר את גובה השכר המוסכם. ככל שלא עשה כן, עליו הנטל להוכיח ת העניין השנוי במחלוקת. לאור האמור לעיל, התקבלה טענת העובד, כי לאורך כל תקופת עבודתו השתכר 8 ש"ח לשעה. פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת- בחקירתו הנגדית ציין העובד, שהפסיק לבוא לעבודה כיוון שלא התקשרו אליו מהמפעל לאחר השריפה. אמירה זו מתיישבת יותר עם התפטרות מאשר עם פיטורים. נוכח האמור, נדחתה תביעתו של העובד לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת. הפרשי שכר מינימום- משנקבע, כי תקופת העבודה, היקף העבודה ושכר העבודה היו כפי שנטען בכתב התביעה התקבלה במלואה התביעה להפרשי שכר. הבראה- עפ"י תלושי השכר שצורפו לתצהיר ניתן לראות, כי שולמו לעובד דמי הבראה כדין אולם כמה שולם? מתי שולם? ולפי איזה תחשיב שולם? אין פירוט. בתלושים אין ציון כלשהו בדבר תשלום דמי הבראה ועל כן התקבלה התביעה לדמי הבראה עפ"י תחשיבו של העובד שלא נסתר. חופשה- הלכה פסוקה היא, כי על המעביד מוטלת חובה לנהל פנקס חופשה ולהוכיח שעובדיו קיבלו חופשה. המעסיקה לא הציגה פנקס חופשות ובתלושי השכר הבודדים שהוגשו המשבצות בהם היו אמורות להירשם ניצול ויתרת ימי חופש היו ריקות. כמו כן אין בתלושים כל ציון של תשלום ימי חופשה ועל כן תביעתו של העובד לחופשה התקבלה במלואה. חגים- הנטל להוכיח, כי העובד נעדר בימים הסמוכים לחג מוטל על המעסיק. משלא הוכח דבר היעדרותו התביעה בגין רכיב זה התקבלה. נסיעות- בתלושי השכר המעטים שצורפו נמצאה שורת נסיעות של 10 ש"ח ליום, אך מדובר בתלושים חלקיים שלא ניתן ללמוד מהם לאורך כל התקופה ומה גם שהמעסיקות מודות שאין בידיהן הוכחה פוזיטיבית שהעובד אכן קיבל את הסכומים הנקובים בתלושים ועל כן תביעתו של העובד ברכיב זה התקבלה. סיכום- המעסיקות תשלמנה לעובד את הרכיבים הבאים: 10,152 ש"ח בגין הפרשי שכר מינימום, 27,963 ש"ח בגין התקופה שמחודש 6/07 ל 6/08, 27,432 ש"ח בגין התקופה שמחודש 7/08 ל 6/09, 6,000 ש"ח בגין דמי נסיעות, 3,972 ש"ח בגין דמי הבראה, 5,589 ש"ח בגין דמי חופשה ו- 4,185 ש"ח בגין דמי חגים.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"