ההוצאה הממוצעת למשק בית היא כ-14 אלף שקל בחודש; רבע מושקע בדיור

כך עולה מסקר הוצאות משק הבית ל-2011. החמישון העליון של משקי הבית מוציא על סעיף הבריאות פי 3.3 מהחמישון התחתון
לירן סהר |

ההוצאה הממוצעת למשק בית על מצרכים ושירותים בשנת 2011 הייתה 13,967 שקל לחודש - ללא שינוי ריאלי בהשוואה ל-2010 (13,496 שקל לחודש), כך עולה מסקר הוצאות משק הבית 2011. השכר הממוצע למשרת שכיר לפי נתוני חודש יוני 2012 עמד על 9,447 שקל.

ההוצאה הכספית למשק בית, ללא אומדן ההוצאה על שירותי דיור ומכוניות בבעלות, הסתכמה ב- 10,543 שקל לחודש, גם כמעט ללא שינוי ריאלי בהשוואה ל- 2010 (10,179 שקל לחודש). מספר הנפשות הממוצע במשק בית הוא 3.3 ומספר המפרנסים הממוצע הוא 1.3.

סעיף ההוצאה הגדול של משק הבית היה סעיף הדיור שעמד על 3,501 שקל לחודש והיווה רבע ממשקל ההוצאה הכוללת. אחריו סעיף התחבורה והתקשורת שהסתכם ב- 2,810 שקל לחודש והיווה 20.1% מסך ההוצאה וסעיף המזון (כולל ירקות ופירות) שהיה 2,251 שקל לחודש והיווה 16.1% מסך ההוצאה.

בשלוש השנים האחרונות (2009-2011) ניתן לראות האטה יחסית בצריכת מוצרים ושירותים של משקי הבית בישראל. מרכיב הצריכה הינו חלק מרכזי בנוסחת התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג). השינוי בתמ"ג מצביע על שיעורי הצמיחה במשק.

בין 2010 ל-2011, העלייה הריאלית הגבוהה ביותר בהוצאות הייתה בסעיף ריהוט וציוד לבית (16.7%). סעיפים נוספים בהם הייתה עלייה ריאלית בהוצאות היו: בריאות ותחבורה ותקשורת. בין 2010 ל-2011, הירידה הריאלית הגבוהה ביותר בהוצאות הייתה בסעיף ההלבשה והנעלה (3.5%-). סעיפים נוספים בהם הייתה ירידה ריאלית מתונה יותר בהוצאות היו מזון, פירות וירקות, דיור, תחזוקת הדירה, חינוך תרבות ובידור ומוצרים ושירותים אחרים.

מהשוואת ההוצאה הממוצעת לתצרוכת בין החמישון העליון לחמישון התחתון בשנת 2011 נמצא שההוצאה למשק בית בחמישון העליון הייתה 20,866 שקל לחודש פי 2.5 מההוצאה בחמישון התחתון (8,484 שקל לחודש). פערים גדולים בין החמישון העליון לתחתון נמצאו בהוצאה על: תחבורה ותקשורת (פי 4.3), בריאות (פי 3.3) וחינוך, תרבות ובידור (פי 2.4).

פערים קטנים יחסית בהוצאות בין חמישונים אלה נמצאו בהוצאה על מוצרים בסיסיים כמו סעיפי המזון (פי 1.5) וההלבשה וההנעלה (פי 2.1). בחמישון העליון, 37.5% מההוצאה לתצרוכת מופנית למזון ולדיור בעוד שבחמישון התחתון 47.2% מההוצאה לתצרוכת מופנית לסעיפים אלו.

בשנת 2001 ל-49.8% ממשקי הבית היה מחשב, בהשוואה ל-78.2% ב-2011; ל-22.5% היה מנוי לאינטרנט ב-2001, בהשוואה ל- 70.3% ב-2011. אחוז הבעלות על טלפונים ניידים עלה מ-73.8% בשנת 2001 ל-93.5% ב-2011. ל-73.2% ממשקי הבית בשנת 2001 היה מנוי לכבלים או ללווין, בהשוואה ל-61.8% בשנת 2011 (תרשים 5). אחד ההסברים לכך הוא השימוש הגובר בצלחת לווין ובממיר דיגטלי. בשנת 2011 ל-17.3% ממשקי הבית יש צלחת לווין ול-22.0% יש ממיר דיגיטלי שלא כלול במנוי לטלויזיה בכבלים או בלווין.

בתחום המחשוב, ל-94.3% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מחשב בהשוואה ל-55.8% בעשירון התחתון. מנוי לאינטרנט יש ל-91.4% ממשקי הבית בעשירון העליון בהשוואה ל- 38.6% בעשירון התחתון. ל- 94.2% ממשקי הבית בעשירון העליון יש מכונית אחת לפחות ול-49.7% מהם יש שתי מכוניות לפחות בהשוואה לעשירון התחתון בו ל-20.9% ממשקי הבית יש מכונית אחת לפחות ול-1.9% יש שתי מכוניות ויותר.

פערים משמעותיים אלו בין העשירונים אינם באים לידי ביטוי בנוגע לבעלות על טלפונים ניידים שלגביהם הפער קטן יותר: ל-99.2% ממשקי הבית בעשירון העליון יש טלפון נייד אחד לפחות לעומת 87.2% ממשקי הבית בעשירון התחתון.

שלושת המוצרים בהם אחוז הבעלות גבוה יותר במשקי בית הנמצאים בעשירון התחתון לעומת העשירון העליון הם תנור משולב לבישול ואפיה (25.0% בעשירון העליון לעומת 59.8% בעשירון התחתון), ממיר דיגיטלי (11.5% בעשירון העליון לעומת %27.5 בעשירון התחתון) וצלחת לווין (2.9% בעשירון העליון לעומת %32.3 בעשירון התחתון). ל- 54.6% ממשקי הבית יש שתי טלוויזיות ויותר ול-31.9% ממשקי הבית יש שני מחשבים או יותר בביתם.

מבין כל מדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת באמצע עם 77% בעלות על מחשב ו-68% בעלות על מנוי לאינטרנט. איסלנד מדורגת במקום הגבוה מבין מדינות אלו הן באחוז בעלות על מחשבים והן באחוז בעלות על מנוי אינטרנט. לעומתה, מקסיקו מדורגת במקום הנמוך באחוזי הבעלות על מוצרים אלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.