תקשורת במתקפה? העיתונאים צריכים להבין למה הציבור זועם עליה
כנס העיתונות באילת בשבוע שעבר, הוקדש ברובו לדאגה של עיתונאים, שדרים, עורכים ומנהלי תקשורת, ל"סכנה למעמדה של העיתונות בישראל", לאור מהלכי החקיקה האחרונים בכנסת. אבל בואו נבחן פעם אחת את הציבור שניפגע מהתקשורת ואולי נבין למה כועסים עליה, וזאת כמובן בלי להצדיק בהכרח את העליהום על התקשורת.
הציבור לא באמת יודע איך מתנהלת התקשורת. הוא חושב שמטרתה לפעול בדרכים של צדק ויושר. במקרים לא מעטים - לא אלה פני הדברים בשטח. חשוב לזכור שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, והרי כמה דוגמאות מכך לפניכם:
עיתונאי פונה לאישיות מסוימת ומבקש ממנה לענות על מספר שאלות לכתבה העוסקת בו. המבוקר משוחח עם הכתב, עונה לשאלות ומניח שהצליח במידה מלאה או חלקית להפיס את דעתו של הכתב. לרוב, לא זו תהיה התוצאה. אתה פותח את העיתון ונדהם: כל הטענות נגדיך מופיעות בכותרת גדולה, דבריך, רק בחלקם כמובן, מופיעים בקטן בסוף הכתבה. גם עובדות שסתרת -מופיעות בכתבה.
התירוץ של התקשורת הוא תמיד: "תגובתך הייתה ארוכה מדי". שאלה: למה תמיד התגובה היא זו שארוכה מדי ולא הכתבה? שאלה נוספת: למה לכלי תקשורת שמקצץ תגובה, יש הזכות להסביר ש"תגובתך לא הייתה עניינית"? אני אומר: מי שמכם להביע דעה על התגובה ולתת לה ציון? בעיני זו חוצפה. המבוקר צריך למסור במינימום מילים, את התגובה הטובה ביותר שתגן עליו, בלי צנזורה (למעט כמובן התבטאויות גסות רוח וכו').
נעבור עכישו לנושא מאד חשוב - טעויות בשגגה או בזדון, של כלי תקשורת. התקשורת בארץ היא ישראלית במלוא מובן המילה, כלומר - לא רוצה להתנצל. כשאתם קוראים התנצלויות - זה לרוב משום שמישהו אנס את כלי התקשורת להתנצל.
לרוב, בקשה תמימה לתיקון של גורם שחש כי נגרם לו עוול - נענית בשלילה. אבל, נניח שבסוף הצלחת לשכנע את כלי התקשורת שאתה צודק ויש לפרסם תיקון או התנצלות (פעמים רבות רק בהתערבות של עורך הדין שלך), האם נדמה לך שתימצא צדק? טעות בידך. כלי התקשורת אינם מפרסמים ידיעה חדשה ובה כותרת המסדירה את העניין. לא. הם יפרסמו ידיעה תחת הכותרת הקטנה: 'תיקון' או 'הבהרה'. הכותרת 'התנצלות' מושגת רק במקרים חריגים ביותר אחרי התכתשויות קשות וממושכות עם כלי התקשורת.
כאשר אתה חש עוול אך העיתון מסרב לתקן, עומדות בפניך 2 אפשרויות: האחת יקרה וארוכה - הגשת תביעת לשון הרע, והשנייה שאמורה להיות קצרה ויעילה - פניה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. הבעיה היא שגם הטיפול בתלונה במועצת העיתונות נמשך זמן לא קצר משום שהבירור נעשה במתכונת של בית דין, השולח כתבי טענות, מקבל תגובות ורק אז מקיים דיון. ונניח שזכית בדין - האם תקבל חשיפה ההולמת את הפגיעה בך? שוב התשובה היא לא, וזאת בשל אופן הפרסום לפיו כלי התקשורת שייצא חייב בדין יפרסם את פרוטוקול הדיון אך לא ידיעה בעלת כותרת. הכותרת תמיד תמיד תהיה "החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות" והתוכן לא עיתונאי, אלא משפטי. כלומר, תיאור העובדות והדיונים. ורק בסוף בסוף - התוצאה.
כחבר חדש במליאת מועצת העיתונות, הצעתי להלחם לשינוי המצב כך שבתוך המועצה יפעל אומבודסמן שיוכל ברוב המוחלט של המקרים לתת למלינים שפנייתם מוצדקת, התייחסות מהירה מאד. לדעתי, 95% מהתלונות יכולות להתברר תוך 24-48 שעות כאשר לאומבודסמן תהיה הזכות הבלעדית להכתיב לכלי התקשורת את הכותרת, את הידיעה המתקנת, את גודל הידיעה ואת מיקומה. כך ייעשה צדק.
אז נכון, התקשורת נמצאת תחת מתקפה, ונכון שצריך לאפשר לה חופש עיתונאי, אבל כפי שהתבטא לפני זמן קצר אחד מבכירי בניה של התקשורת, בן כספית אותו אני מעריך מאד, במאמר (מ-22 בנובמבר 2011) בו תקף אף הוא את הכוונה להתאנות לתקשורת: "כן, צריך להודות, הרווחנו ביושר את הביקורת המוטחת בנו, את מעמדנו השוקע בציבור ואת כל השמחים לאידנו. אף פעם לא הבנתי מדוע קשה כל כך לחלץ התנצלות מכלי תקשורת ישראלי. מה כל כך נורא בלהודות בשגיאה, לתקן או להתנצל".
I REST MY CASE.
- 5.15/12/2011 22:25הגב לתגובה זואולי באמת צריך להשתיק את התקשורת. כמה קשקושים. כותרת כל כך מבטיחה, חשבתי שאולי מישהו סוף סוף הגיע עם זווית ראייה אחרת שתאיר את עייניי. פוליטית, חברתית, מדינית, פילוסופית, היסטורית. משהו. אך לא. רק אוסף של קטנוניות על התנצלויות שבטח מישהו חייב לך. מי שחייב למישהו התנצלות פה, זה אתה, ששעממת אותנו עד מוות.
- 4.אל תקחו לי את התוכנ 15/12/2011 15:28הגב לתגובה זוהתוכניות!!!ביבי,די !
- 3.דנה 15/12/2011 14:15הגב לתגובה זואיזה טרחן. מי זה?
- 2.15/12/2011 13:22הגב לתגובה זוה"יועץ האסטרטגי" פשוט רוצה לעקוף את העורכים ולהחליט מה ישודר ומה יודפס
- 1.איילת 15/12/2011 13:00הגב לתגובה זולתת כמה דוגמאות על זה שלא ביקשו תגובה או לא נתנו מספיק מקום לתגובה, בכך שהציבור נגד התקשורת, זה פשוט מדי
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (הבנקים נמצאים ברמה הזו). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופ]ה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה.
הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות
הצוות מצביע על הייחודיות של המערכת הבנקאית הישראלית: ריכוזיות גבוהה (מדד HHI של 0.22, הרבה מעל הסף הבינלאומי של 0.18 המגדיר שוק כ"מרוכז מאוד"), חסמי כניסה משמעותיים, וסביבה רגולטורית מיטיבה. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים בנתחי שוק יציבים כמעט ללא שינוי בעשור האחרון.
