תקשורת במתקפה? העיתונאים צריכים להבין למה הציבור זועם עליה
כנס העיתונות באילת בשבוע שעבר, הוקדש ברובו לדאגה של עיתונאים, שדרים, עורכים ומנהלי תקשורת, ל"סכנה למעמדה של העיתונות בישראל", לאור מהלכי החקיקה האחרונים בכנסת. אבל בואו נבחן פעם אחת את הציבור שניפגע מהתקשורת ואולי נבין למה כועסים עליה, וזאת כמובן בלי להצדיק בהכרח את העליהום על התקשורת.
הציבור לא באמת יודע איך מתנהלת התקשורת. הוא חושב שמטרתה לפעול בדרכים של צדק ויושר. במקרים לא מעטים - לא אלה פני הדברים בשטח. חשוב לזכור שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, והרי כמה דוגמאות מכך לפניכם:
עיתונאי פונה לאישיות מסוימת ומבקש ממנה לענות על מספר שאלות לכתבה העוסקת בו. המבוקר משוחח עם הכתב, עונה לשאלות ומניח שהצליח במידה מלאה או חלקית להפיס את דעתו של הכתב. לרוב, לא זו תהיה התוצאה. אתה פותח את העיתון ונדהם: כל הטענות נגדיך מופיעות בכותרת גדולה, דבריך, רק בחלקם כמובן, מופיעים בקטן בסוף הכתבה. גם עובדות שסתרת -מופיעות בכתבה.
התירוץ של התקשורת הוא תמיד: "תגובתך הייתה ארוכה מדי". שאלה: למה תמיד התגובה היא זו שארוכה מדי ולא הכתבה? שאלה נוספת: למה לכלי תקשורת שמקצץ תגובה, יש הזכות להסביר ש"תגובתך לא הייתה עניינית"? אני אומר: מי שמכם להביע דעה על התגובה ולתת לה ציון? בעיני זו חוצפה. המבוקר צריך למסור במינימום מילים, את התגובה הטובה ביותר שתגן עליו, בלי צנזורה (למעט כמובן התבטאויות גסות רוח וכו').
נעבור עכישו לנושא מאד חשוב - טעויות בשגגה או בזדון, של כלי תקשורת. התקשורת בארץ היא ישראלית במלוא מובן המילה, כלומר - לא רוצה להתנצל. כשאתם קוראים התנצלויות - זה לרוב משום שמישהו אנס את כלי התקשורת להתנצל.
לרוב, בקשה תמימה לתיקון של גורם שחש כי נגרם לו עוול - נענית בשלילה. אבל, נניח שבסוף הצלחת לשכנע את כלי התקשורת שאתה צודק ויש לפרסם תיקון או התנצלות (פעמים רבות רק בהתערבות של עורך הדין שלך), האם נדמה לך שתימצא צדק? טעות בידך. כלי התקשורת אינם מפרסמים ידיעה חדשה ובה כותרת המסדירה את העניין. לא. הם יפרסמו ידיעה תחת הכותרת הקטנה: 'תיקון' או 'הבהרה'. הכותרת 'התנצלות' מושגת רק במקרים חריגים ביותר אחרי התכתשויות קשות וממושכות עם כלי התקשורת.
כאשר אתה חש עוול אך העיתון מסרב לתקן, עומדות בפניך 2 אפשרויות: האחת יקרה וארוכה - הגשת תביעת לשון הרע, והשנייה שאמורה להיות קצרה ויעילה - פניה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. הבעיה היא שגם הטיפול בתלונה במועצת העיתונות נמשך זמן לא קצר משום שהבירור נעשה במתכונת של בית דין, השולח כתבי טענות, מקבל תגובות ורק אז מקיים דיון. ונניח שזכית בדין - האם תקבל חשיפה ההולמת את הפגיעה בך? שוב התשובה היא לא, וזאת בשל אופן הפרסום לפיו כלי התקשורת שייצא חייב בדין יפרסם את פרוטוקול הדיון אך לא ידיעה בעלת כותרת. הכותרת תמיד תמיד תהיה "החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות" והתוכן לא עיתונאי, אלא משפטי. כלומר, תיאור העובדות והדיונים. ורק בסוף בסוף - התוצאה.
כחבר חדש במליאת מועצת העיתונות, הצעתי להלחם לשינוי המצב כך שבתוך המועצה יפעל אומבודסמן שיוכל ברוב המוחלט של המקרים לתת למלינים שפנייתם מוצדקת, התייחסות מהירה מאד. לדעתי, 95% מהתלונות יכולות להתברר תוך 24-48 שעות כאשר לאומבודסמן תהיה הזכות הבלעדית להכתיב לכלי התקשורת את הכותרת, את הידיעה המתקנת, את גודל הידיעה ואת מיקומה. כך ייעשה צדק.
אז נכון, התקשורת נמצאת תחת מתקפה, ונכון שצריך לאפשר לה חופש עיתונאי, אבל כפי שהתבטא לפני זמן קצר אחד מבכירי בניה של התקשורת, בן כספית אותו אני מעריך מאד, במאמר (מ-22 בנובמבר 2011) בו תקף אף הוא את הכוונה להתאנות לתקשורת: "כן, צריך להודות, הרווחנו ביושר את הביקורת המוטחת בנו, את מעמדנו השוקע בציבור ואת כל השמחים לאידנו. אף פעם לא הבנתי מדוע קשה כל כך לחלץ התנצלות מכלי תקשורת ישראלי. מה כל כך נורא בלהודות בשגיאה, לתקן או להתנצל".
I REST MY CASE.
- 5.15/12/2011 22:25הגב לתגובה זואולי באמת צריך להשתיק את התקשורת. כמה קשקושים. כותרת כל כך מבטיחה, חשבתי שאולי מישהו סוף סוף הגיע עם זווית ראייה אחרת שתאיר את עייניי. פוליטית, חברתית, מדינית, פילוסופית, היסטורית. משהו. אך לא. רק אוסף של קטנוניות על התנצלויות שבטח מישהו חייב לך. מי שחייב למישהו התנצלות פה, זה אתה, ששעממת אותנו עד מוות.
- 4.אל תקחו לי את התוכנ 15/12/2011 15:28הגב לתגובה זוהתוכניות!!!ביבי,די !
- 3.דנה 15/12/2011 14:15הגב לתגובה זואיזה טרחן. מי זה?
- 2.15/12/2011 13:22הגב לתגובה זוה"יועץ האסטרטגי" פשוט רוצה לעקוף את העורכים ולהחליט מה ישודר ומה יודפס
- 1.איילת 15/12/2011 13:00הגב לתגובה זולתת כמה דוגמאות על זה שלא ביקשו תגובה או לא נתנו מספיק מקום לתגובה, בכך שהציבור נגד התקשורת, זה פשוט מדי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות
לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?
המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא
בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה
להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא תיאוריה, אלא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כלבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה.
היקף המחאות המדויק אינו ברור, אך עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזעם הציבורי אינו נובע רק מהכיס. המלחמה בקיץ מול ישראל חשפה לעיני הציבור האיראני פערים מטרידים ביכולת ההגנה של המדינה, חדירה
עמוקה של גורמי מודיעין זרים ופגיעה במתקנים אסטרטגיים, תחומים שנתפסו במשך שנים כקו אדום של המשטר. עבור רבים, תחושת הפגיעוּת הביטחונית הצטרפה לאכזבה מהניהול הכלכלי ומהקודים החברתיים הנוקשים, ויצרה תערובת נפיצה של חוסר אמון.
