דעה

תקשורת במתקפה? העיתונאים צריכים להבין למה הציבור זועם עליה

היועץ האסטרטגי רוני רימון טוען כי התקשורת הצליחה לרכוש "בכבוד" את היחס הצונן לה היא זוכה מהציבור הישראלי. אז מה צריך לעשות עכשיו?
רוני רימון | (5)

כנס העיתונות באילת בשבוע שעבר, הוקדש ברובו לדאגה של עיתונאים, שדרים, עורכים ומנהלי תקשורת, ל"סכנה למעמדה של העיתונות בישראל", לאור מהלכי החקיקה האחרונים בכנסת. אבל בואו נבחן פעם אחת את הציבור שניפגע מהתקשורת ואולי נבין למה כועסים עליה, וזאת כמובן בלי להצדיק בהכרח את העליהום על התקשורת.

הציבור לא באמת יודע איך מתנהלת התקשורת. הוא חושב שמטרתה לפעול בדרכים של צדק ויושר. במקרים לא מעטים - לא אלה פני הדברים בשטח. חשוב לזכור שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, והרי כמה דוגמאות מכך לפניכם:

עיתונאי פונה לאישיות מסוימת ומבקש ממנה לענות על מספר שאלות לכתבה העוסקת בו. המבוקר משוחח עם הכתב, עונה לשאלות ומניח שהצליח במידה מלאה או חלקית להפיס את דעתו של הכתב. לרוב, לא זו תהיה התוצאה. אתה פותח את העיתון ונדהם: כל הטענות נגדיך מופיעות בכותרת גדולה, דבריך, רק בחלקם כמובן, מופיעים בקטן בסוף הכתבה. גם עובדות שסתרת -מופיעות בכתבה.

התירוץ של התקשורת הוא תמיד: "תגובתך הייתה ארוכה מדי". שאלה: למה תמיד התגובה היא זו שארוכה מדי ולא הכתבה? שאלה נוספת: למה לכלי תקשורת שמקצץ תגובה, יש הזכות להסביר ש"תגובתך לא הייתה עניינית"? אני אומר: מי שמכם להביע דעה על התגובה ולתת לה ציון? בעיני זו חוצפה. המבוקר צריך למסור במינימום מילים, את התגובה הטובה ביותר שתגן עליו, בלי צנזורה (למעט כמובן התבטאויות גסות רוח וכו').

* בדיקת יפעת Social: כ-60% מהשיחות ברשת השבוע קראו לסגירתו של ערוץ 10

נעבור עכישו לנושא מאד חשוב - טעויות בשגגה או בזדון, של כלי תקשורת. התקשורת בארץ היא ישראלית במלוא מובן המילה, כלומר - לא רוצה להתנצל. כשאתם קוראים התנצלויות - זה לרוב משום שמישהו אנס את כלי התקשורת להתנצל.

לרוב, בקשה תמימה לתיקון של גורם שחש כי נגרם לו עוול - נענית בשלילה. אבל, נניח שבסוף הצלחת לשכנע את כלי התקשורת שאתה צודק ויש לפרסם תיקון או התנצלות (פעמים רבות רק בהתערבות של עורך הדין שלך), האם נדמה לך שתימצא צדק? טעות בידך. כלי התקשורת אינם מפרסמים ידיעה חדשה ובה כותרת המסדירה את העניין. לא. הם יפרסמו ידיעה תחת הכותרת הקטנה: 'תיקון' או 'הבהרה'. הכותרת 'התנצלות' מושגת רק במקרים חריגים ביותר אחרי התכתשויות קשות וממושכות עם כלי התקשורת.

כאשר אתה חש עוול אך העיתון מסרב לתקן, עומדות בפניך 2 אפשרויות: האחת יקרה וארוכה - הגשת תביעת לשון הרע, והשנייה שאמורה להיות קצרה ויעילה - פניה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. הבעיה היא שגם הטיפול בתלונה במועצת העיתונות נמשך זמן לא קצר משום שהבירור נעשה במתכונת של בית דין, השולח כתבי טענות, מקבל תגובות ורק אז מקיים דיון. ונניח שזכית בדין - האם תקבל חשיפה ההולמת את הפגיעה בך? שוב התשובה היא לא, וזאת בשל אופן הפרסום לפיו כלי התקשורת שייצא חייב בדין יפרסם את פרוטוקול הדיון אך לא ידיעה בעלת כותרת. הכותרת תמיד תמיד תהיה "החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות" והתוכן לא עיתונאי, אלא משפטי. כלומר, תיאור העובדות והדיונים. ורק בסוף בסוף - התוצאה.

כחבר חדש במליאת מועצת העיתונות, הצעתי להלחם לשינוי המצב כך שבתוך המועצה יפעל אומבודסמן שיוכל ברוב המוחלט של המקרים לתת למלינים שפנייתם מוצדקת, התייחסות מהירה מאד. לדעתי, 95% מהתלונות יכולות להתברר תוך 24-48 שעות כאשר לאומבודסמן תהיה הזכות הבלעדית להכתיב לכלי התקשורת את הכותרת, את הידיעה המתקנת, את גודל הידיעה ואת מיקומה. כך ייעשה צדק.

אז נכון, התקשורת נמצאת תחת מתקפה, ונכון שצריך לאפשר לה חופש עיתונאי, אבל כפי שהתבטא לפני זמן קצר אחד מבכירי בניה של התקשורת, בן כספית אותו אני מעריך מאד, במאמר (מ-22 בנובמבר 2011) בו תקף אף הוא את הכוונה להתאנות לתקשורת: "כן, צריך להודות, הרווחנו ביושר את הביקורת המוטחת בנו, את מעמדנו השוקע בציבור ואת כל השמחים לאידנו. אף פעם לא הבנתי מדוע קשה כל כך לחלץ התנצלות מכלי תקשורת ישראלי. מה כל כך נורא בלהודות בשגיאה, לתקן או להתנצל".

I REST MY CASE.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    15/12/2011 22:25
    הגב לתגובה זו
    אולי באמת צריך להשתיק את התקשורת. כמה קשקושים. כותרת כל כך מבטיחה, חשבתי שאולי מישהו סוף סוף הגיע עם זווית ראייה אחרת שתאיר את עייניי. פוליטית, חברתית, מדינית, פילוסופית, היסטורית. משהו. אך לא. רק אוסף של קטנוניות על התנצלויות שבטח מישהו חייב לך. מי שחייב למישהו התנצלות פה, זה אתה, ששעממת אותנו עד מוות.
  • 4.
    אל תקחו לי את התוכנ 15/12/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    התוכניות!!!ביבי,די !
  • 3.
    דנה 15/12/2011 14:15
    הגב לתגובה זו
    איזה טרחן. מי זה?
  • 2.
    15/12/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    ה"יועץ האסטרטגי" פשוט רוצה לעקוף את העורכים ולהחליט מה ישודר ומה יודפס
  • 1.
    איילת 15/12/2011 13:00
    הגב לתגובה זו
    לתת כמה דוגמאות על זה שלא ביקשו תגובה או לא נתנו מספיק מקום לתגובה, בכך שהציבור נגד התקשורת, זה פשוט מדי
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.