פנסיה וגמל בעידן של תזוזות בשוק ההון
התנודתיות בשוקי ההון החל מ-2008 מטרידה (בנוסף לכולם) גם את החוסכים לטווח ארוך ועמיתי קופות הגמל והפנסיה. עליות וירידות של 1% ומעלה מידי חודש, הפכו להיות חזון נפוץ בין עמיתי הקופות גם אלה שטרם 2008 נחשבו כקופות סולידיות.
כפי שכבר הזכרנו לא פעם, עמיתי קופות הפנסיה נהנים מהבטחה של אגח מיועד מסוג ערד עם תשואה אפקטיבית של 4.86% על 30% מנכסיהן, בניגוד לעמיתי קופות הגמל וביטוחי המנהלים (מ-1992). על כן, מובן כי בתקופות של ירידות, סביר שנראה תשואה טובה יותר בקרנות הפנסיה מאשר בקופות הגמל וביטוחי המנהלים, אך האם התוצאות יהיו שונות בתקופה של עליות? והאם גם בתקופה של עליות וירידות ולאורך זמן קרנות הפנסיה עדיפות?
לצורך בדיקת הסוגיה, השוואנו את תשואות קופות הגמל וקרנות הפנסיה ב-4 תקופות שונות. החל משנת 1999, ב-5 השנים האחרונות, 3 השנים האחרונות ובשנה האחרונה.
החל מ-1999
אם אנו בודקים את תוצאות ההשקעות החל מ-1999, אנו רואים כי ההבדלים אינם גדולים. קרנות הפנסיה השיגו תשואה מצטברת של 148.88% במהלך התקופה, בעוד קופות הגמל השיגו תשואה מצטברת של 140.48%.
יחד עם זאת חשוב לזכור, כי במהלך תקופה זו עבר השוק שינוי משמעותי.
הן קופות הגמל והן קרנות הפנסיה שינו עלויותיהן. מבעלויות של בנקים וההסתדרות עברו הקרנות והקופות לניהול השקעות של בתי השקעות וחברות ביטוח. משוק לא תחרותי אשר כמעט לא נמדד על פי תשואות, לשוק תחרותי מאד אשר נמדד בתשואה חודשית ומטבע הדברים הופך להיות "מסוכן ונועז" יותר.
מה לגבי תקופה קצרה יותר?
מבדיקה ממוצעת של 5 השנים האחרונות ניתן לראות כי קרנות הפנסיה השיגו תשואה ממוצעת של 6.83% לעומת 4.89% בממוצע בקופות הגמל. ב-3 השנים האחרונות השיגו קרנות הפנסיה תשואה ממוצעת של 7.61% לעומת 5.2% בממוצע בקופות הגמל. גם בבחינה של 12 החודשים האחרונים, קרנות הפנסיה מובילות עם תשואה של 4.99% לעומת 1.49% בקופות הגמל.
אז מה המסקנה?
עוד לפני שדיברנו על סוגיית דמי הניהול, אנו רואים כי קרנות הפנסיה, בזכות האג"ח המיועד מסוג ערד על חלק מנכסיהן, מצליחות להשיג תשואה גבוהה יותר, הן לזמן ארוך והן בפרקי זמן קצרים יותר. כיום, כשתקנות הניוד מאפשרות ניוד בין המכשירים הפנסיונים בינם לבין עצמם, קיימת חשיבות רבה לעובדה זו.
למרות כך, מובן כי סוגיית התשואות אינה היחידה וחוקי המס השונים החלים על הכספים הישנים, סוגיית הביטוח וסוגיית דמי הניהול משפיעים גם כן על החלטת החסכון של הפרט.
*הערות:
- הבדיקה על פי נתוני גמל נט ופנסיה נט כפי שמופיעים באתר משרד האוצר. הממוצע הוא של כלל קופות התגמולים והפיצויים האישיות וממוצע קרנות הפנסיה המקיפות כפי שמופיע באתרי משרד האוצר.
- אין לראות בתשואות העבר כתחזית לתשואות העתיד
- 5.מר פנסיה גמל 23/10/2011 17:39הגב לתגובה זויש לזכור שבקרנות הפנסיה סכום הםנסיה בפועל אינו רק תלוי תשואה אלא גם תלוי במצבה האקטוארי של הקופה, בעוד שבגמל אין מצב של גרעון אקטוארי
- 4.לא כדאי להפריש !! 23/10/2011 16:05הגב לתגובה זותגמולי העובד (5% מהשכר) חייבים במס הכנסה *בעת ההפקדה* וממוסים פעם שנייה כאשר תמשכו קצבה (" פנסיה" ) - מס הכנסה כפול! הפטור קיים רק למרכיב הפיצויים (8.33%) בפנסיה ובתנאי שלא משכתם פיצויים פטורים 15 שנה לפני היציאה לפנסיה
- תגמולי העובד והפרשות המעביד, כולם פטורים ממס (ל"ת)רונן 23/10/2011 20:57הגב לתגובה זו
- תגמולי המעביד פטורים 23/10/2011 21:56רק תגמולי המעביד פטורים
- 3.על פרמיה בפנסיה 23/10/2011 11:16הגב לתגובה זולעומת קופות הגמל, והעלות הביטוחית (לטוב ולרע) כשמבצעים השוואה בין פנסיה לקופ" ג..
- 2.מורי 23/10/2011 11:03הגב לתגובה זומה הסיבה שקיימת אפלייה בין החוסכים במסלול הפנסיה וקופ" ג וביטוח מנהלים .
- ירון שמיר 23/10/2011 14:46הגב לתגובה זושאלה מצויינת. בעבר הוגש בגץ בנושא ונקבע כי אפליה הינה רק בין שווים. באותו פסק דין קבע בית המשפט כי קרן פנסיה וביטוח מנהלים דומים אך לא זהים. יכול להיות שהיום בעקבות תיקון 3 תשובתו היתה שונה. יחד עם זאת האקלים ההשקעתי (יציאת הממשלה מהשוק) לא תאפשר לדעתי מתן הטבה דומה
- 1.הפוך גוטה הפוך 23/10/2011 10:50הגב לתגובה זושים לב מה כתבת: " כפי שכבר הזכרנו לא פעם, עמיתי קופות הגמל וביטוחי המנהלים (מ-1992) נהנים מהבטחה של אגח מיועד מסוג ערד עם תשואה אפקטיבית של 4.86% על 30% מנכסיהן, בניגוד לעמיתי קופות הפנסיה"
- ירון שמיר 23/10/2011 11:05הגב לתגובה זונפלה טעות בהגהה של הכתבה, תוקן בודאי שקרנות הפנסיה נהנות....
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
