עבודה מועדפת תכלול בהגדרת "ייצור" גם עבודות שאינן "מלכלכות ידיים", אלא נעשות באמצעות מחשב
העובדות
-------------
זהר המלי (להלן: "העובדת"), הייתה חיילת משוחררת, שביקשה לקבל מענק עבודה מועדפת. לשם כך פנתה לחברת כח אדם, אשר הפנתה אותה לעבוד ביורוקום תקשורת סלולארית בע"מ (להלן: "המעבידה"), זו הבהירה לה שאם תעבוד שם, תקבל את המענק. העובדת השלימה ששה חודשי עבודה אצל המעבידה ופנתה למוסד לבטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בבקשה לקבלת המענק. המל"ל דחה את בקשתה מאחר שלטענתו, העובדת לא עבדה בעבודה שהוכרה כנדרשת. העובדת לא השלימה 6 חודשי עבודה באותה עבודה.
העובדת הגישה תביעה לבית הדין בעקבות החלטת המל"ל, שלא לשלם לה מענק לעבודה נדרשת ומועדפת.
פסק הדין
-------------
עובדת הסבירה שעבודתה היתה להוציא מכשירי טלפון סלולרי מאריזתם, שהגיעו מחו"ל, ולהשמישם על ידי התקנת תוכנות, הכנסת כרטיסי זכרון, תיכנות המכשיר כך שיעבוד בארץ, התאמה לרשת המקומית, הכנסת חוברות לתוך המארז. לדבריה, הפכו את המכשיר "ממכשיר מת למכשיר פעיל".
עפ"י בית הדין, לא הוכח שהעובדת נדרשה לעבור הכשרה או לימוד לצורך ביצוע העבודה. משמע, העסקתה עונה על הגדרת "עבודה בלתי מקצועית" לעיל.
זאת ועוד, אין דומה עבודת ייצור שבוצעה בשנת 1995 וקודם לכן, לעבודה ייצור המבוצעת כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והכנסת תוכנות מחשב לשימוש יומיומי.
בעוד שבעבר, עבודת ייצור היתה בעלת קונוטציה של "צווארון כחול", של עבודות הדורשות שימוש בידיים, הרי שכיום, לא מן הנמנע שיש לכלול בתוך הגדרת "ייצור", גם עבודות שאינן "מלכלות ידיים" אלא נעשות באמצעות מחשב ומטרתן "להתקין" מכשירים על מנת לאפשר שימוש בהם.
העובדת בתצהירה, מתייחסת לשתי חיילות משוחררות שעבדו אצל המעבידה וקיבלו מענק בשנת 2008.
המל"ל טען, כי ככל שנפלה טעות ושולמו מענקים בעבר, אין בטעות כדי להצדיק תשלום מענק שאינו מגיע על פי החוק.
טענה זו של המל"ל עוררת תמיהה, נוכח העובדה שבתיק נוסף הועלתה טענה זהה, בדבר אחרים שקיבלו את המענק בשנת 2001 ואף שם טען המל"ל, שטעות אינה יכולה להיות עילת תביעה.
מדברים אלה מתברר שה"טעות" היתה ידועה למל"ל, לכל הפחות בשנת 2002, עת הוגשה תביעה בבית הדין לעבודה בירושלים והתבררה.
לא ברור כלל וכלל כיצד חזרה "הטעות" בשנת 2008 ושמא היו עוד "טעויות" מסוג זה במהלך השנים ואף בשנת 2008 או 2009.
על כך התבקש המל"ל לבדוק ולהגיב בתעודת עובד ציבור, אך הסתפק באמירה כללית, כי נעשו טעויות בעבר, ולא פירט.
המל"ל הלין על כך, שהעובדת לא פנתה אליו קודם לתחילת העבודה במעבידה לברר האם מדובר בעבודה העונה על הוראות החוק. אך יצוין, כי אין בחוק חובה על החייל המשוחרר, לקבל אישור מהמל"ל על העבודה שהוא הולך לבצע.
שנית, לאור האמור לעיל בדבר "הטעות" אשר כלל לא ברור אם הן אכן טעויות, לא מן הנמנע שלו היתה פונה, היתה מקבלת תשובה, כי קודמים לה קיבלו ומקבלים את המענק.
שעה שהמל"ל היה מודע לכך שהמעבידה או מי מטעמה, מבטיח הבטחות לחיילים משוחררים שאין מאחוריהם כיסוי, היה על המל"ל לפעול בעניין ולהבהיר למעבידה, או לגורמים אחרים המעורבים (שירות התעסוקה, חברות כח אדם וכיו"ב), שלא יאושר מענק למי שמועסק אצלה.
לו כך היה המל"ל פועל, היה נמנע המצב שבו שנה אחר שנה, חיילים עובדים במעבידה, חלקם מקבלים מענק וחלקם לא.
לפיכך, תביעת העובדת התקבלה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
