עבודה מועדפת תכלול בהגדרת "ייצור" גם עבודות שאינן "מלכלכות ידיים", אלא נעשות באמצעות מחשב
העובדות
-------------
זהר המלי (להלן: "העובדת"), הייתה חיילת משוחררת, שביקשה לקבל מענק עבודה מועדפת. לשם כך פנתה לחברת כח אדם, אשר הפנתה אותה לעבוד ביורוקום תקשורת סלולארית בע"מ (להלן: "המעבידה"), זו הבהירה לה שאם תעבוד שם, תקבל את המענק. העובדת השלימה ששה חודשי עבודה אצל המעבידה ופנתה למוסד לבטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בבקשה לקבלת המענק. המל"ל דחה את בקשתה מאחר שלטענתו, העובדת לא עבדה בעבודה שהוכרה כנדרשת. העובדת לא השלימה 6 חודשי עבודה באותה עבודה.
העובדת הגישה תביעה לבית הדין בעקבות החלטת המל"ל, שלא לשלם לה מענק לעבודה נדרשת ומועדפת.
פסק הדין
-------------
עובדת הסבירה שעבודתה היתה להוציא מכשירי טלפון סלולרי מאריזתם, שהגיעו מחו"ל, ולהשמישם על ידי התקנת תוכנות, הכנסת כרטיסי זכרון, תיכנות המכשיר כך שיעבוד בארץ, התאמה לרשת המקומית, הכנסת חוברות לתוך המארז. לדבריה, הפכו את המכשיר "ממכשיר מת למכשיר פעיל".
עפ"י בית הדין, לא הוכח שהעובדת נדרשה לעבור הכשרה או לימוד לצורך ביצוע העבודה. משמע, העסקתה עונה על הגדרת "עבודה בלתי מקצועית" לעיל.
זאת ועוד, אין דומה עבודת ייצור שבוצעה בשנת 1995 וקודם לכן, לעבודה ייצור המבוצעת כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והכנסת תוכנות מחשב לשימוש יומיומי.
בעוד שבעבר, עבודת ייצור היתה בעלת קונוטציה של "צווארון כחול", של עבודות הדורשות שימוש בידיים, הרי שכיום, לא מן הנמנע שיש לכלול בתוך הגדרת "ייצור", גם עבודות שאינן "מלכלות ידיים" אלא נעשות באמצעות מחשב ומטרתן "להתקין" מכשירים על מנת לאפשר שימוש בהם.
העובדת בתצהירה, מתייחסת לשתי חיילות משוחררות שעבדו אצל המעבידה וקיבלו מענק בשנת 2008.
המל"ל טען, כי ככל שנפלה טעות ושולמו מענקים בעבר, אין בטעות כדי להצדיק תשלום מענק שאינו מגיע על פי החוק.
טענה זו של המל"ל עוררת תמיהה, נוכח העובדה שבתיק נוסף הועלתה טענה זהה, בדבר אחרים שקיבלו את המענק בשנת 2001 ואף שם טען המל"ל, שטעות אינה יכולה להיות עילת תביעה.
מדברים אלה מתברר שה"טעות" היתה ידועה למל"ל, לכל הפחות בשנת 2002, עת הוגשה תביעה בבית הדין לעבודה בירושלים והתבררה.
לא ברור כלל וכלל כיצד חזרה "הטעות" בשנת 2008 ושמא היו עוד "טעויות" מסוג זה במהלך השנים ואף בשנת 2008 או 2009.
על כך התבקש המל"ל לבדוק ולהגיב בתעודת עובד ציבור, אך הסתפק באמירה כללית, כי נעשו טעויות בעבר, ולא פירט.
המל"ל הלין על כך, שהעובדת לא פנתה אליו קודם לתחילת העבודה במעבידה לברר האם מדובר בעבודה העונה על הוראות החוק. אך יצוין, כי אין בחוק חובה על החייל המשוחרר, לקבל אישור מהמל"ל על העבודה שהוא הולך לבצע.
שנית, לאור האמור לעיל בדבר "הטעות" אשר כלל לא ברור אם הן אכן טעויות, לא מן הנמנע שלו היתה פונה, היתה מקבלת תשובה, כי קודמים לה קיבלו ומקבלים את המענק.
שעה שהמל"ל היה מודע לכך שהמעבידה או מי מטעמה, מבטיח הבטחות לחיילים משוחררים שאין מאחוריהם כיסוי, היה על המל"ל לפעול בעניין ולהבהיר למעבידה, או לגורמים אחרים המעורבים (שירות התעסוקה, חברות כח אדם וכיו"ב), שלא יאושר מענק למי שמועסק אצלה.
לו כך היה המל"ל פועל, היה נמנע המצב שבו שנה אחר שנה, חיילים עובדים במעבידה, חלקם מקבלים מענק וחלקם לא.
לפיכך, תביעת העובדת התקבלה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
