דחיית ערעור בנושא חישוב נפרד לבני זוג
תקציר עמה 545/09 משה מלכיאלי ואח' נ' פקיד שומה אשקלון
תקציר עמה 545/09
משה מלכיאלי ואח' נ' פקיד שומה אשקלון
בית המשפט בבאר שבע דחה את ערעורם של בני זוג העובדים בחברה שבשליטתו של הבעל, בנושא חישוב נפרד. בית המשפט פסק כי בני הזוג לא הרימו את הנטל להוכיח כי הכנסת בן הזוג האחד אינה תלויה בהכנסת האחר. יצוין כי ערעור בני הזוג בנוגע לשנות מס מוקדמות יותר תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בערעור על החלטת המשיב אשר דחה את בקשת בני הזוג כי תחושב הכנסת כל אחד מהם באופן נפרד, על פי הוראות סעיף 66 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בנוגע לשומות שהוצאו למערערים לשנות המס 2007-2006.
המערערים נשואים זה לזו. המערער 1 עובד סוציאלי במקצועו. בשנת 1988 הקים חברה ליישום כוח אדם שעיקר עיסוקה מתן שירותי סיעוד לקשישים, שבה הוא מחזיק ב-99.6% מהמניות. המערערת 2 מורה במקצועה. בשנת 1990 פרשה מתפקידה כמורה והחלה לעבוד בחברה, ובשנת 2001 נרשמה כדירקטורית. עניינם של בני הזוג בנוגע לשנות המס 2005-2003 נדון בעמ"ה 540/08 וערעורם נדחה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8114/09) והחלטה בעניין טרם ניתנה.
בפתח הדיון בערעור דנן הועלתה האפשרות לעכב את הדיון עד למתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור, שכן השאלה המשפטית-פרשנית בערעור זה ובזה העומד בפני בית המשפט העליון זהה. ואולם, בא כוחם של המערערים טען כי בכוונתו להציג תשתית עובדתית אשר לא הוצגה בהליך הקודם בעניינם של המערערים, ואשר לדידו יש בה כדי להפריך את החזקה לתלות בין מקורות הכנסתם של המערערים, ועל כן לא עוכב הדיון בערעור זה.
לעמדת המערערים, רישומו של המערער כבעל המניות בחברה הוא עניין פורמלי ונעשה מטעמי נוחות בלבד מאחר שלמערער הידע המקצועי הדרוש להקמת החברה, וכי המערערת הייתה ועודנה שותפה מלאה בחברה ובזכויותיו של המערער בה. לימים, כאשר התרחב היקף העבודה בחברה פרשה המערערת מעבודתה כמורה והחלה לעבוד כמנהלת בחברה. לטענתם הם הוכיחו כי שניהם עובדים הלכה למעשה כמנהלים בחברה, מאז הקמתה ומאז שהמערערת פרשה מעבודתה והחלה לעבוד במשרה מלאה בחברה בשנת 1990. בהתאם טענו כי הוכיחו שעבודתו של כל אחד מהם נחוצה לצורך הפעילות של החברה וכי השכר של כל אחד מהם ראוי בהתאם להיקף עבודתו ולאחריותו של כל אחד מהם בחברה.
המערערים טוענים כי בשנות המס הרלוונטיות התקיימה ביניהם חלוקת עבודה ברורה - המערער היה מופקד על העניינים המקצועיים בניהול החברה, ואילו המערערת הייתה מופקדת על ניהול החברה בפועל בכל הקשור לעובדים, לבנקים, למשכורות וכדומה. לטענתם שכרה של המערערת סביר, הן לאור התפקיד החשוב שמילאה והן לאור מחזוריה הכספיים של החברה.
מנגד טוען המשיב כי המערערים לא הרימו את הנטל הרובץ עליהם להוכחת הטענה שהכנסתה של המערערת אינה תלויה במקור הכנסתו של המערער. לטעמו, עצם תנאי העסקתה המופלגים לטובה של המערערת, כשאין לה כל ידע מקצועי הנדרש לביצוע עבודתה בחברה ושעות עבודתה מעטות אל מול שכרה הגבוה, מחזקות את הטענה כי אלמלא היה המערער בעל השליטה בחברה - לא הייתה היא זכאית לתנאי העסקה שכאלה.
דיון
אין חולק כי מקור ההכנסה של המערערת הוא הכנסות העבודה שלה מהחברה הנמצאת בבעלותו ובשליטתו המלאה של בעלה (המערער), ומכאן חלה הוראת סעיף 66(ד)(1) לפקודה או לחלופין הוראת סעיף 66(ד)(2) לפקודה בדבר חזקת תלות ההכנסה של המערערת בבעלה. נטל ההוכחה לסתור חזקה זו מוטל על המערערים, ובנטל זה הם לא עמדו. לא הונחה תשתית ראיתית חדשה או שונה מזו שהובאה על ידי המערערים בערעורם הקודם, אשר יש בה כדי לבסס את מעמדה של המערערת כמנהלת עצמאית שתרומתה לחברה הייתה עצמאית ומנותקת מבעלה. להיפך, מן הראיות בכלל ובפרט מהעובדה כי לאחר שהפסיקה המערערת את עבודתה בחברה בתום שנת 2007, לא החליף את מקומה "מנהל" אחר וכיום ממלאות את תפקידיה בחברה מזכירות העובדות בחברה, מתבקשת המסקנה כי אכן קיימת תלות במקורות ההכנסה.
בית המשפט לא שוכנע כי תרומתה בעבודתה בחברה הגיעה לכדי תפקיד ניהולי אשר הצדיק שכר של דירקטור, שכר גבוה מאוד בסך של כ-35,000 ש"ח לחודש. על קפיצות שכרה של המערערת מאז שנת 2001 ועד לשנות המס 2007-2006, משכר שנע בין 5,000 ש"ח ל-6,000 ש"ח לחודש וזינק לשכר חודשי שנע בין 30,000 ש"ח ל-35,000 ש"ח נטו, עמד כבוד השופט אלון בפסק דינו בערעור הקודם בעניינם של המערערים. שילוש שכרה בראשונה ושילושו פעם נוספת אינם תוצאה של שינוי בהיקף עבודתה או בתנאיה - הם בבחינת פועל יוצא לשיקול הדומיננטי - הלוא הוא תכנון המס המבקש למקסם את הכנסתם הפנויה המשותפת של בני הזוג מאותו מקור ההכנסה - קרי החברה שבבעלות המערער.
תרומתה של המערערת כעובדת בחברה במישור עבודתה המזכירותית אינו שנוי במחלוקת - המערערת הייתה מזכירה בכירה, וכאשת מנהל החברה הייתה אף אולי שותפה בקבלת החלטות אדמיניסטרטיביות, אך אין לומר כי תפקידה בחברה היה בבחינת תפקיד נחוץ ומנותק ממקור הכנסתו של בעלה.
תוצאה
הערעור נדחה.
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
לפני כב' השופטת רחל ברקאי
ניתן ב-20.7.2011

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
