דחיית ערעור בנושא חישוב נפרד לבני זוג
תקציר עמה 545/09 משה מלכיאלי ואח' נ' פקיד שומה אשקלון
תקציר עמה 545/09
משה מלכיאלי ואח' נ' פקיד שומה אשקלון
בית המשפט בבאר שבע דחה את ערעורם של בני זוג העובדים בחברה שבשליטתו של הבעל, בנושא חישוב נפרד. בית המשפט פסק כי בני הזוג לא הרימו את הנטל להוכיח כי הכנסת בן הזוג האחד אינה תלויה בהכנסת האחר. יצוין כי ערעור בני הזוג בנוגע לשנות מס מוקדמות יותר תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בערעור על החלטת המשיב אשר דחה את בקשת בני הזוג כי תחושב הכנסת כל אחד מהם באופן נפרד, על פי הוראות סעיף 66 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בנוגע לשומות שהוצאו למערערים לשנות המס 2007-2006.
המערערים נשואים זה לזו. המערער 1 עובד סוציאלי במקצועו. בשנת 1988 הקים חברה ליישום כוח אדם שעיקר עיסוקה מתן שירותי סיעוד לקשישים, שבה הוא מחזיק ב-99.6% מהמניות. המערערת 2 מורה במקצועה. בשנת 1990 פרשה מתפקידה כמורה והחלה לעבוד בחברה, ובשנת 2001 נרשמה כדירקטורית. עניינם של בני הזוג בנוגע לשנות המס 2005-2003 נדון בעמ"ה 540/08 וערעורם נדחה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8114/09) והחלטה בעניין טרם ניתנה.
בפתח הדיון בערעור דנן הועלתה האפשרות לעכב את הדיון עד למתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור, שכן השאלה המשפטית-פרשנית בערעור זה ובזה העומד בפני בית המשפט העליון זהה. ואולם, בא כוחם של המערערים טען כי בכוונתו להציג תשתית עובדתית אשר לא הוצגה בהליך הקודם בעניינם של המערערים, ואשר לדידו יש בה כדי להפריך את החזקה לתלות בין מקורות הכנסתם של המערערים, ועל כן לא עוכב הדיון בערעור זה.
לעמדת המערערים, רישומו של המערער כבעל המניות בחברה הוא עניין פורמלי ונעשה מטעמי נוחות בלבד מאחר שלמערער הידע המקצועי הדרוש להקמת החברה, וכי המערערת הייתה ועודנה שותפה מלאה בחברה ובזכויותיו של המערער בה. לימים, כאשר התרחב היקף העבודה בחברה פרשה המערערת מעבודתה כמורה והחלה לעבוד כמנהלת בחברה. לטענתם הם הוכיחו כי שניהם עובדים הלכה למעשה כמנהלים בחברה, מאז הקמתה ומאז שהמערערת פרשה מעבודתה והחלה לעבוד במשרה מלאה בחברה בשנת 1990. בהתאם טענו כי הוכיחו שעבודתו של כל אחד מהם נחוצה לצורך הפעילות של החברה וכי השכר של כל אחד מהם ראוי בהתאם להיקף עבודתו ולאחריותו של כל אחד מהם בחברה.
המערערים טוענים כי בשנות המס הרלוונטיות התקיימה ביניהם חלוקת עבודה ברורה - המערער היה מופקד על העניינים המקצועיים בניהול החברה, ואילו המערערת הייתה מופקדת על ניהול החברה בפועל בכל הקשור לעובדים, לבנקים, למשכורות וכדומה. לטענתם שכרה של המערערת סביר, הן לאור התפקיד החשוב שמילאה והן לאור מחזוריה הכספיים של החברה.
מנגד טוען המשיב כי המערערים לא הרימו את הנטל הרובץ עליהם להוכחת הטענה שהכנסתה של המערערת אינה תלויה במקור הכנסתו של המערער. לטעמו, עצם תנאי העסקתה המופלגים לטובה של המערערת, כשאין לה כל ידע מקצועי הנדרש לביצוע עבודתה בחברה ושעות עבודתה מעטות אל מול שכרה הגבוה, מחזקות את הטענה כי אלמלא היה המערער בעל השליטה בחברה - לא הייתה היא זכאית לתנאי העסקה שכאלה.
דיון
אין חולק כי מקור ההכנסה של המערערת הוא הכנסות העבודה שלה מהחברה הנמצאת בבעלותו ובשליטתו המלאה של בעלה (המערער), ומכאן חלה הוראת סעיף 66(ד)(1) לפקודה או לחלופין הוראת סעיף 66(ד)(2) לפקודה בדבר חזקת תלות ההכנסה של המערערת בבעלה. נטל ההוכחה לסתור חזקה זו מוטל על המערערים, ובנטל זה הם לא עמדו. לא הונחה תשתית ראיתית חדשה או שונה מזו שהובאה על ידי המערערים בערעורם הקודם, אשר יש בה כדי לבסס את מעמדה של המערערת כמנהלת עצמאית שתרומתה לחברה הייתה עצמאית ומנותקת מבעלה. להיפך, מן הראיות בכלל ובפרט מהעובדה כי לאחר שהפסיקה המערערת את עבודתה בחברה בתום שנת 2007, לא החליף את מקומה "מנהל" אחר וכיום ממלאות את תפקידיה בחברה מזכירות העובדות בחברה, מתבקשת המסקנה כי אכן קיימת תלות במקורות ההכנסה.
בית המשפט לא שוכנע כי תרומתה בעבודתה בחברה הגיעה לכדי תפקיד ניהולי אשר הצדיק שכר של דירקטור, שכר גבוה מאוד בסך של כ-35,000 ש"ח לחודש. על קפיצות שכרה של המערערת מאז שנת 2001 ועד לשנות המס 2007-2006, משכר שנע בין 5,000 ש"ח ל-6,000 ש"ח לחודש וזינק לשכר חודשי שנע בין 30,000 ש"ח ל-35,000 ש"ח נטו, עמד כבוד השופט אלון בפסק דינו בערעור הקודם בעניינם של המערערים. שילוש שכרה בראשונה ושילושו פעם נוספת אינם תוצאה של שינוי בהיקף עבודתה או בתנאיה - הם בבחינת פועל יוצא לשיקול הדומיננטי - הלוא הוא תכנון המס המבקש למקסם את הכנסתם הפנויה המשותפת של בני הזוג מאותו מקור ההכנסה - קרי החברה שבבעלות המערער.
תרומתה של המערערת כעובדת בחברה במישור עבודתה המזכירותית אינו שנוי במחלוקת - המערערת הייתה מזכירה בכירה, וכאשת מנהל החברה הייתה אף אולי שותפה בקבלת החלטות אדמיניסטרטיביות, אך אין לומר כי תפקידה בחברה היה בבחינת תפקיד נחוץ ומנותק ממקור הכנסתו של בעלה.
תוצאה
הערעור נדחה.
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
לפני כב' השופטת רחל ברקאי
ניתן ב-20.7.2011

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון
רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.