לקנות אג"ח אמפל כאשר מצרים סוערת? לבעלי לב חזק בלבד

אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר, מסתכל על תשואות האג"ח הממשלתיות, על קרדן אן. וי ועל אמפל של יוסי מימן שנמצאת בעין הסערה
אריק פרץ | (19)

אג"ח ממשלתי

במהלך החודשים האחרונים זוחלות תשואות האג"ח הממשלתיות מעלה תוך יצירת הפסדי הון למשקיעים. בממש"ק 120 (איגרת שקלית ל-10 שנים) עלתה התשואה, תוך ארבעה חודשים, מרמה של כ-4.2% לרמה הנושקת לכמעט 5% כיום, כלומר הפסדי הון של למעלה מחמישה אחוזים.

בגליל 5903 (איגרת צמודה לכ-10 שנים) עלתה התשואה מרמה של כ-1.6% בתחילת נובמבר לכ-2.25% כיום תוך הפסדי הון של כ-6%. לאור הירידות הללו ולאור הפרש התשואה שנפתח מול המקבילה האמריקאית, מ-1.2% בסוף דצמבר ל-1.6% היום, עולה להערכתי שוב האטרקטיביות של האפיק הממשלתי ובמיוחד לצד הראלי האחרון במניות, שמגדיל את סיכון האפיק המנייתי.

לדעתי בהחלט ניתן לשקול פתיחת פוזיציה או לפחות לקבוע יעד תשואה בו מחליטים לבצע רכישות. יעד התשואה מבחינתי הוא כ-5.1% בממש"ק השקלי וכ-2.35% בגליל 5903 הצמוד.

למשקיעים נטואיסטים שלא מעוניינים להגיש דוחות על הפסדי הון למס הכנסה מומלץ לבחון איגרות בהם הנטו גבוה יותר כגון ממש"ק 816 וממש"ק 913 בהם התשואה נטו עומדת על כ- 3.8% ו-3% בהתאמה.

קרדן אן. וי:

חברת קרדן אן.וי ביצעה מספר מימושים בהיקף עצום (מעל 2 מיליארד שח) בתקופה האחרונה אשר שינתה את מבנה האחזקות של החברה. העסקה המהותית ביותר היא מכירת 16% ממניות GTC פולין לפי שווי של כ-1.22 מיליארד יורו אשר הכניסו לקופת החברה סכום של כמיליארד ש"ח. GTC פולין הינה אחת מחברות הנדל"ן המניב המובילות בתחום הפיתוח במרכז ומזרח אירופה והיא האחזקה בעלת השווי הגדול ביותר לקרדן.

מימוש גדול נוסף הוא מכירת אחזקת החברה בבנק האוקראיני VAB אשר הייתה בין האחזקות המסוכנות ביותר בפורטפוליו הנכסים של קרדן. התמורה בגין המכירה תעמוד על כ-53 מ' יורו אולם עקב החזר הלוואות, החברה לא תראה תזרים בגין המכירה ותרשום הפסד בספרים בסך של כ-30 מ' יורו. למרות זאת מנקודת המבט של בעלי אגרות החוב מדובר על הודעה חיובית היות והיה חשש כי החברה תצטרך להמשיך ולתמוך בבנק המפסיד.

שני מימושים אלו מצטרפים למימוש של אחזקת החברה (50%) בפרויקט נדל"ן בסין ומכירת אחזקת קרדן תקשורת בחברת סינטק מדיה. מימושים אלו גם גרמו לחברת הדירוג מעלות לשנות את תחזית הדירוג משלילית ליציבה אולם הדירוג (BBB+) עדיין נשאר ללא שינוי.

בסיכום הודעות החברה מדובר בסה"כ על חדשות חיוביות, החברה מקטינה סיכון ומגדילה מזומנים. בנוסף, הודיעה החברה כי בכוונתה להפחית את מינופה ביותר מ- 100 מליון אירו במהלך שנת 2011.

היות ולחברה חוב זניח של כ-50 מליון יורו לבנקים בסולו, לא אתפלא אם היא תצא בהודעה על ביצוע רכישה חוזרת של האיגרות שלה כחלק מהרצון להקטין את המינוף. בתשואות הנוכחיות (מצ"ב טבלה) נראה כי האיגרות מעניינות להשקעה.

איגרות אמפל לבעלי לב חזק

היום הוא היום השלישי ברציפות בו איגרות חברת אמפל אמריקן מתרסקות, אמפל מחזיקה 12.5% מחברת EMG שהינה בעלת רישיון ליצוא גז ממצרים לישראל בהיקף של 7 BCM לשנה. כלומר החברה אינה בעלת הגז אלא רק "צינור" תרתי משמע להעברת גז ממשלת מצרים לשוק הגז הישראלי. EMG נהנית ממרווח בין מחיר הרכישה של הגז במצרים למחיר המכירה בשוק הישראלי.

בעלי המניות ב-EMG הינם: ממשלת מצרים (10%), PTT - תאגיד האנרגיה של ממשלת תאילנד (25%), חוסיין סאלם (שעל פי הדיווחים נמלט ממצרים למפרץ הפרסי) - (28%), אמפל (12.5%), קבוצת מרחב (8%) ומשקיעים אמריקאיים נוספים (כ-12%).

בשנת 2010 סיפקה החברה גז בהיקף של כ-2.5 BCM לשוק הישראלי, בעיקר לחברת חשמל. כמות הגז צפויה לעלות לכ-3 BCM השנה בעקבות החוזה עם קבוצת החברה לישראל ולהגיע בהדרגה לכמות של 7 BCM בשנת 2014 או 2015.

EMG רשומה בספרי אמפל בשווי נטו של כ-266 M דולר (גוזר שווי ל-EMG של כ-2.2 מיליארד דולר). שזהו שווי ההשקעה המקורית של אמפל. ההון העצמי של אמפל נכון ל-30/9/10 עמד על כ- 187.4 M דולר ובמידה ותצא לפועל עיסקת מכירת סמייל (מותנה באישור הרשות להגבלים וההערכות הינן כי המיזוג יאושר) הוא צפוי לגדול בעוד כ-58 M דולר. גם בהנחת הרווח מעיסקת סמייל ניתן לראות את המהותיות של האחזקה ב-EMG אשר במידה ותיפגע עלולה אף למחוק את כל ההון העצמי של החברה.

לחברה יש שלוש סדרות בהיקף של כמליארד שקל.

למי שחושב כי המהומות במצרים לא יפגעו בהסכמי הולכת הגז הקיימים בין המדינות וכי החברה לא תיפגע באופן מהותי, מומלץ להצטייד באיגרות החוב שלה. המומלצת ביותר מבחינתי היא סדרה 1 (אמפל אמרי אגח א) הקצרה עם תשואה של כ-7.5% צמוד לשנתיים וחצי.

מאת: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח בכלל פיננסים אגף נכסים ומחקר

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    המתמחה 03/02/2011 10:01
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף כתבה לעניין. מישהו שלא מתבייש לתת עמדה
  • 16.
    משקיען 02/02/2011 16:34
    הגב לתגובה זו
    לליברפול שמכרו את טורס. סוס מת. אבל יצאו פראיירים שלא קנו אמפל א. חבל לי על קני ד.
  • 15.
    משקיען 02/02/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    אמפל א עולה 2.2% - לא חבל? :-)
  • 14.
    ניר 02/02/2011 15:04
    הגב לתגובה זו
    :-)
  • 13.
    dmitri 02/02/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
    toda
  • 12.
    ילד 02/02/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    למדתי
  • 11.
    דן1 02/02/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    איזה תמונה יא אריק
  • 10.
    r 02/02/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד, במצב אי הוודאות לקורה במצרים והסיכון בחברה ובאג" ח התשואה הקיימת באג" חי אמפל נמוכה. ברמת הסיכון הנוכחי תשואה נמוכה מ 15% לא כדאית. בתשואה הקיימת יש איגרות עם רמת סיכון , לדעתי, נמוכה יותר, ובתשואה גבוהה יותר. די אם נחשוב על אפשרות מימוש האולטימטום למובארק עד יום שישי ולאפשרות של מה שיכול להתרחש באותו יום. אם חלילה יקרה אמפל תצלול ברמות שלא הכרנו, המניה והאג" חים כאחד.
  • 9.
    חיים חי 02/02/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להביא לנו אגחים מעניינים לקנות !!!
  • 8.
    שמעון 02/02/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    יישר כח!
  • 7.
    כל מילה בסלע לבעלי שכל ישר סיכוי סיכון כדאי ! (ל"ת)
    יוסי דעדוש 01/02/2011 23:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חיים בראל(פקיזגי) 01/02/2011 22:33
    הגב לתגובה זו
    מאוד נהניתי לקרוא את הכתבה כתבה מקיפה ,תרחישים מגוונים. גם מי שלא עוקב מקבל תמונה ברורה לגבי אפשרויות ההשקעה לדעתי,אמפל,עד שלא תהיה רגיעה כלשהיא במיצריים ושנראה לאן הרוחות נושבות קצת מסוכנת,אפילו שמדובר באג" חים שלה. כל בכבוד על ההשקעה
  • 5.
    תותחי 01/02/2011 22:18
    הגב לתגובה זו
    מנסה לדחוף לכם סחורה קחו 2 אופציות יותר רגועות : בי קומיוניקיישנס - 6.5 אחוז שקלי משביר לצרכן - 5.8 אחוז צמוד
  • אתה ממש לא תותח... (ל"ת)
    לתותחי 03/02/2011 18:36
    הגב לתגובה זו
  • iamyouare 02/02/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    בינתיים אג" ח אמפל עלתה ב- 3%. יש לך כנראה עוד דבר אחד או שניים ללמוד...
  • 4.
    קוקי 01/02/2011 21:48
    הגב לתגובה זו
    מתחרה מפרגן
  • 3.
    סיון 01/02/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה מאוד!! ניתן לגדר השקעה באג" ח של אמפל ע" י קניה של אג" ח דלק אנרגיה-במקרה והמצב יחמיר מי שיהנה מכך יהיו חברות הגז המקומיות
  • 2.
    תומר 01/02/2011 19:09
    הגב לתגובה זו
    הסדרה הקצרה של אמפל אכן נשמעת מעניינת באזורים שהיא נסחרת עכשיו
  • 1.
    אריה 01/02/2011 18:24
    הגב לתגובה זו
    נראה לי הגיוני שאם שווקי המניות יתממשו קצת , התשואות באג" ח הממשלתי ירדו יופי של כתבה אריה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי