מודיעין - התיקון נגמר

למניה סיכוי להגיע לפסגה הקודמת
אייל גורביץ | (1)

ישנם כאלה המשננים את המנטרה ולפיה בלתי אפשרי לנתח את מניות הנפט חזור ושנון. ישנם כאלה המאמינים שלא מדובר אלא בקזינו שכל הודעה מקפיצה את המניה בתזזיתיות בלתי ניתנת להבנה. אני סבור שלו נשמיט את שם המניה, הרי שנקלף לא מעט מהדעות הקדומות שאוחזות בנו כל אימת ששמה של מנית נפט צץ ועולה. בסופו של דבר מדובר במניה. סליחה, יחידת השתתפות. והניתוח, אמור להיות ככל ניתוח אחר, בתנאי שההתנהגות עומדת בקריטריונים טכניים.

המגמה בגרף השבועי

1. מגמת עלייה נבדקת לאורם של מספר מרכיבים. הבדיקה חייבת להית אחידה ושיטתית שכן היא יוצרת בסיס להשוואה ומקנה הרגלי עבודה. כמו כן, הקריטריונים חייבים להיות אובייקטיביים שכן ללא מאפיין זה, מאבדת השיטה הטכנית מיכולותיה.

2. מבט על גרף העמודות השבועי של מודיעין מלמד על מגמת עלייה. ממחיר של 2.9 אגורות ליחידה שנרשם באמצע יוני, מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה עולה כעדות לקונצנזוס המתקיים לגבי המניה.

3. פרמטר נוסף הם הממוצעים הנעים ההופכים את התמונה לאובייקטיבית יותר ומסייעים להבין את התנופה הקיימת.

4. הפרמטר השלישי והחשוב לא פחות הוא יכולתן של רמות ההתנגדות שנשברות מעלה, להחליף תפקיד ולשמש כרמות תמיכה. אפשר לראות שרמת 5 אגורות ליחידה ששימשה באפריל ולאחר מכן בספטמבר השנה כרמת התנגדות, הפכה תפקיד מיד לאחר פריצתה מעלה ולא נשברה שוב מטה.

5. גם למחזורי המסחר תפקיד לא מבוטל וכפי שאפשר לראות על גרף הנרות השבועי, נטייתם להתרחב על הגעת המניה לשיא ולהתכווץ במהלך התיקונים הטכניים.

מכירות יתר בגרף היומי

בגרף היומי אפשר לראות את המרכיבים הבאים :

1. במהלך התיקון האחרון חצתה מודיעין כלפי מטה את רצועת בולינגר התחתונה, שבמגמת עלייה מצביעה על מצב של "מכירות יתר".

2. המדד הסטוקסטי נסוג לאזור 20% - פרמטר נוסף שמטרתו להצביע על תנועת המטוטלת וקריאתו הנמוכה מעידה אף היא על מצב של "מכירות יתר".

3. מודיעין נתמכה על רמת התמיכה שסביב 5 אגורות ליחידה.

הסימן למפנה

הסימן למפנה ניתן אתמול יחד עם הנר הירוק והחצייה של המדד הסטוקסטי כלפי מעלה. יעד המחירים המינימאלי ימוקם סביב הפסגה האחרונה, 7.2 אגורות ליחידה (25%) בעוד שההוראה לקטיעת הפסד תמוקם מתחת למחירו הנמוך ביותר של התיקון, 5 אגורות ליחידה (14%). כלומר יחס סיכוי סיכון חיובי.

סיכום

הדינאמיקה של מודיעין יהש כוללת את מלוא המרכיבים הדרושים כדי לייצר מהלך עליות נוסף. התשתית קיימת והטריגר ניתן.

גרף יומי

גרף שבועי

** הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

    פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

    גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


    הדס ברטל |


    פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

    בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

    כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


    בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


    בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

    בית ספר
    צילום: Pixbay

    בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

    עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

    הדס ברטל |

    למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

    ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

    בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


    קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

    חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.