אצבעות שחורות 12.11.10

בועז הרפז בועז הרפז בועז הרפז בועז הרפז * מצבו של אריק שרון בהחלט ישתפר * איפה עורך ע' הבית של נרג'? * מי מציע מתכוני חמאה? * מה עם המודל המונוגמי? * מה עניינים עם דליה מזור * למה צריך לגייס את כולם? * מה קורה במצפה רמון * ומה הסיפור של שקיות הפלסטיק
דבורית שרגל |

צרות בכותרות

מאתמול ב-20:49 בערב, עד היום ב-12:30 בצהריים, לא הוחלפה כותרת ראשית ב-nrg.

הלו? HP editor?

בועז הרפז

שלשום התפרסמה ידיעה המתארת את ההתרחשויות במערכת ידיעות, בעניין כתבת בועז הרפז של רונן ברגמן, המתפרסמת השבוע בהמוסף לשבת של העיתון.

נכתב שם שברגמן (אחרי עבודת תחקיר של כמה שבועות - זה כתוב בכתבה שלו) העביר ביום ראשון 30 שאלות לדו"צ, וביקש לקבל תשובות עד יום שני, כדי להכינן לסגירת הכתבה ולהורדה לדפוס.

תוס', 21:06.

רונן ברגמן מוסר: "דו"צ קיבל די והותר זמן כדי לענות ואף לקיים שיחות רקע שהיו אמורות להישאר כאלה עד שהרמטכ"ל חשף את קיומן בראיון עם דן מרגלית".

1. בצה"ל טענו שהלו"ז והדד ליין שהוקצב להם לא הגיוני, ובצדק. למה צה"ל צריך לענות בחופזה על 30 שאלות שהכתב אסף בעמל רב במשך כמה שבועות? למה? למה לא לתת לגוף הנחקר את מלוא הכבוד המגיע לו בלי להתלונן על שצה"ל סירב לעמוד בדד ליין של העיתון?

2. שלושה כלי תקשורת עבדו על הכתבה במשך כמה שבועות, במקביל. אף אחד מהם (ברגמן, גידי וייץ, שלח ודרוקר), לא התעורר ביום ראשון האחרון בבוקר והחליט שעכשיו הוא מתחיל בגלל שההוא התחיל. השלושה הגיעו (כמעט) לקו הגמר ביחד, ולכן כל אחד רצה להקדים את האחר.

3. הארץ החליט להעביר את התחקיר לעיתון היומי. זמן השידור של המקור, וזמן הסגירה של 7 ימים הם לא נתונים שאפשר לשנות. אפשר לשדר פרומואים, אפשר להעלות ידיעה מקדימה בעיתון יומיים-שלושה קודם, אבל הקרב הטיפשי על מי ראשון, מיותר, כאמור לעיל.

4. חומר למחשבה: למי היה חשוב להדליף שברגמן איים להתפטר אם ייגנז תחקירו? ומי ידע על כך? והאם זה חלק מטנגו במסגרת היחסים עורך/כתב?

5. כמובן מאליו, רוב הסיכויים שרוב הקוראים ייחשף לחומרים המתפרסמים בידיעות. גם בגלל שמדובר בסו"ש, וגם בגלל כמויות הקוראים.

ההחלטה של הארץ לצאת עם הכל באמצע השבוע ברנז'אית גרידא.

6. ולשאלה המרכזית: אז מי אסף הכי הרבה חומרים על האניגמה המכונה בועז הרפז? נראה שהחיבור של השלושה נותן את התמונה המלאה-חלקית (נכון לעכשיו). אבל מי (חוץ מהכותבים, עורכיהם וכמה מבקרי תקשורת המומי מילים) יעשה את כל ההשוואות האלו?

7. מגיב עו"ד יחיאל וינרוט, המייצג את הרפז (בידיעות):

"קשה שלא לתמוה על כך שבאופן 'מקרי' מתפרסמות כתבות דומות בו זמנית במספר כלי תקשורת, כולן בעניינו של מר הרפז ובנושאים שכאמור לעיל מוצו זה מכבר. מקריות כזו מעלה תהיות באשר לקיומם של גורמים שלא רק חקר האמת עומד לנגד עיניהם, אם לנקוט בלשון עדינה".

האם באמת XYZ הם אלו שהציעו חומרים יקרים מהרפז למערכות התקשורתיות השונות, שששו ופתחו בחקירות? האם זה משנה והאם מוצו כל ההליכים עם הרפז?

חקירת מבקר המדינה בפרשה התרחבה. כך כותב ברגמן.

תוס': יואב יצחק על חומרים על אשכנזי, שצונזרו בכתבה של ברגמן.

הכותרת הראשית של הארץ בשישי: אמ"ן חוקר מחדש את פרשת הרפז.

רק הפסקה הראשונה של הידיעה עוסקת בחדשות. כל השאר הוא ניתוח ופרשנות וחזרה וחיזוק עובדות מהחודשים האחרונים.

הארץ מחבר בין החקירה לעצמו (בסוף הכותרת הראשית על חקירת אמ"ן):

"אתמול נחשפה בהארץ שורת כשלים באשר להליך השחרור של הרפז משירות".

טוקבק מהידיעה של עמוס הראל בהארץ:

צביקי

"לאף אחד אין טיפת מושג אם אשכנזי רמטכ"ל טוב או לא. אבל ברור שאשכנזי הוא הרמטכ"ל הראשון שבעודו במדים עורך מסע בחירות בשוק מחנה יהודה. זה אירוע מכונן שהופך אותנו למדינת עולם שלישי ואת רב אלוף אשכנזי לגנרליסימו אשכנזי. למען הדיוק גנרל אשכנזי לא צעד בשוק במדים. יפה מצדו. ריח של פוטש צבאי באוויר. איבדתי את שארית הכבוד שהייתה לי לצ"הל, ובוודאי לרמטכ"ל החדש שמשתולל במושב שהוא מתגורר בו ודורס את זכויות שכניו ומשתלט על קרקעות.

אני רוצה אזרחות זרה".

ארי שביט מתייחס לתחקירים של שלושת העיתונים (עם או בלי לקרוא את ברגמן, שהרי המוסף לשבת מודפס בחמישי בלילה, המועד בו עלו דבריו של שביט לאתר הארץ)

אחד המשפטים החזקים:

"הציבור הרחב אינו יודע עדיין עד כמה עמוק הריקבון בממלכתו של רב-אלוף אשכנזי"

מאוד קשה לקבל את הדברים כשברור היכן נמצא לבו של ארי שביט מאז ומעולם.

אולי לא הוא זה שצריך לפשפש ברקבונות?

ומהצד השני, בן כספית במעריב:

"השבוע מישהו נתן בלעדיות לשלושה גופי תקשורת שונים על "תיק הרפז". גם ידיעות, גם "המקור", גם "הארץ"... החומרים שהוצגו שם כמוסים, מהסוג ששוכן רק במחשבים הסודיים ביותר של משרד הביטחון. ההתקפה על הרמטכ"ל גבי אשכנזי ניתכה מכל עבר, באוויר, בים וביבשה. שאלתי את עצמי מה הם מנסים להוכיח, שאשכנזי זייף את המסמך? תהיתי אם אהוד ברק באמת מאמין בזה. שאשכנזי לקח מסמך שהוא יודע שהוא מזויף, והדליף אותו לתקשורת.

זה לא חדש שהתנהלותו של הרמטכ"ל בפרשה לא הייתה נכונה. הוא עשה לא מעט שגיאות, אבל ההתנהלות הזו הייתה אנושית. אפשר היה להבין אותה. גם הקרבה בינו ובין הרפז הייתה מיותרת, שלא להגיד מביכה, אבל הרפז, מתברר, היה קרוב לכולם".

והשאלה היא, כרגיל, ואם לכספית היו מגיעים החומרים, מה היה עושה?

'אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ואור המנורה הינו השוטר היעיל ביותר"

כך אומרים שאמר השופט האמריקאי-יהודי לואיס ברנדיס, Sunlight is best disinfectant

(לא הצלחתי למצוא ברשת אישוש לכך, חוץ מהמון אנשים, כולל ברק אובמה, שאומרים שאמר. המומחים מוזמנים למצוא מראה מקום, הוכחה, יו טיוב, משהו).

אבל אין עיתונאי שלא משתמש בכך לפחות פעם בשבוע. זה אפילו הסלוגן שעיטר את עמוד התוכן של ידיעות תל אביב (אני מקווה שאני לא מתבלבלת עם זמן תל אביב) שנים רבות.

אף אחד לא מרגיש צורך לחדש? לא לחזור על כך?

זאת ועוד, בינתיים התברר שאור השמש גם מסרטן. לא לשכוח.

גם ישראל היום רצה הרפוז קטן משלו, ולכן השער של ישראל השבוע מוקדש להרפז. אם כי פה אין תחקיר.

דן מרגלית מקדיש לכך חלק ממדורו בכפ' 2-3:

הוא מספר שבתשובה לפנייתו, חזרו אליו מלשכת הרמטכ"ל, וטענו שאינו נותן ביטוי לעמדתו בפרשה.

מרגלית תקצר את השיחה לפיה אומר הרמטכ"ל (באמצעות אנשי לשכתו)

1. שאין סיבה שיבקש סליחה מיוני קורן, עוזר שהב"ט

2. הדלפת מסמך גלנט לא באה מלשכתו

3. אשכנזי לא המליץ להעניק להרפז פנסיה וגם לא דרגה

ועוד

מתי טוכפלד מסכם את כל החומרים שהיו ברשותו.

התרסקות

אז מה הסיבות לתצלום הזה, בשער הארץ, בו חוליית החיפוש תרה אחר חלקי גופות כדי להכניסם לשקיות הפלסטיק הלבנות?

אריק שרון חוזר לחווה

צרות בכותרות

"השיבה הביתה"

כמובן שזו הכותרת בשער מעריב להחזרת אריק שרון לחווה.

ואם לא מספיקה הכותרת הבלתי נסבלת הזו, הרי שכות' המש' טובה עוד יותר: "לא חל כל שיפור במצבו".

איזה שיפור בדיוק יכול לחול במצבו? איזה? לא באמת, תגידו.

עד כמה יהיו הדיווחים על אריק שרון אוויליים?

קחו למשל את כות' המש' ב-ynet:

ניסיתי להבין מאיפה לקוחה דעתם של ה"מאושפזים".

יגעתי ומצאתי:

"אחת הצעירות המאושפזות באגף סיפרה ל-ynet: "בכל השנה שאני נמצאת פה כמעט ולא הרגשנו שאחד המאושפזים הוא ראש הממשלה לשעבר. ראינו פה לפעמים את המאבטחים מסיירים ואת הבנים שלו באים לבקר, אבל חוץ מזה הוא לא כל-כך הורגש. לא נראה לי שיהיה הבדל גדול בין האגף איתו או בלעדיו, ובכל מקרה נקווה שזה רק יעשה לו טוב".

מוסף כלכליסט

מתברר שדחיינות היא הפרעה התנהגותית.

מי המציא את הוויברטור (ד"ר שרון מועלם)?

הסיפור מופיע בווריאציות שונות ברשת כבר לא מעט שנים, אבל הוא כתוב כאן נחמד מאוד.

מתברר שבקרוב הסרט.

תרבות מעריב

אילן וירצברג בכתבת השער (שגיא בן נון)

ראיונות עם אנשים שאני אוהבת מתקשים לאכזב אותי. הנה עוד מקרה כזה.

הכתבה לא מופיעה באתר.

עדכון: עלתה.

מנחם בן מתאהב ברן שריג.

מוסף הארץ

המודל המונוגמי אולי מיותר, או: מה, גם נשים רוצות סקס, וכמה שיותר, וכלל לא רוצות להתחבר לגבר העשיר והחזק בסביבה?

צווים חברתיים, ביולוגיים והתניות חברתיות.

(נעמי דרום).

למה, בזמן המחסור החמור בחמאה מוסף הארץ מציע ארבעה עמודים של בישול עם חמאה?

מה עם קצת סנכרון?

7 לילות

לא ממש הבנתי: דליה מזור גאה בזה שהיא תמיד רוכבת על קטנוע עם קסדה? כאילו, מה השלב הבא? מרואיין יתגאה בכך שהוא נוהג כשבכיסו רשיון נהיגה?

לא בטוח שאני כבר בשלה לעבור לצילום שלה עם מחוך, ג'קט עור שחור ושעון ספורט אדום.

ובעניין ההוא-ההוא: "אם אני הייתי צריכה להיות שם אחרי חיים? בשיא הצניעות - כן. הם החליטו שאני כבר מבוגרת. אמרו שהם רוצים להצעיר את המרקע. אבל זה לא רלוונטי לגברים".

לחם עבודה

טינה בראון היא כעת העורכת המשותפת של ניוזוויק והדיילי ביסט.

צבא העם? מיותר

עדיף צבא מקצועי.

מכון ירושלים לחקר שווקים מציג נייר עמדה המסביר למה לא צריך לגייס את כו-לם:

"...נייר זה ילמד שבחינה אמפירית של הנתונים הגלויים ביחס ל"צבא העם" מגלה כי הרעיון אינו מומש בפועל. יתר על כן, הניסיונות לממשו מקשים על המשק והחברה הישראלית, מצד אחד, ופוגעים ביעילות המקצועית של הצבא עצמו, מצד שני. מיעוט קטן נושא בנטל מקצועות הליבה הצבאיים ותחזוקת כשירות כוחות המילואים, בעוד הנטל הנובע ממודל הגיוס הצבאי מגיע עד כדי אובדן 9 מיליארד ש"ח בשנה..."

VTV

האולפן הדינמי. מה יש למיקי חיימוביץ להגיד עליו:

האולפן החדש הוא באמת כזה חדשני או שמדובר בעוד גימיק?

"החדשנות העיקרית של האולפן מתבטאת במקום שהצופים לא רואים - בקונטרול. מעבר לזה שהאולפן חדש ויש בו אלמנטים ויזואליים שמאפשרים לו ורסטיליות, עיקר החדשנות הוא בטכנולוגיה. קשה להעביר את זה, בטח בשבוע הראשון, אבל גלומות בו אפשרויות אדירות להביא על המסך דברים שעוד לא נראו. מעבר לזה, זה היה עדכון שהתבקש אחרי שמונה שנים. היה צריך לחדש ומבחינתנו חידשנו. כל הנושא הוויזואלי חשוב אבל הוא לא העיקר, אנחנו ניבחן בתוכן ויש מאמץ עריכתי גדול גם בתחום הזה".

ביקורת שנשמעה השבוע טענה שהמראה מבלבל, שיש עומס ויזואלי רב מדי.

"אנחנו בעידן שבו חשופים להמון גירויים בעיניים. אנחנו וגם הצופים צריכים להתרגל. אנחנו לומדים את המינונים הנכונים, וזה ברור שזה נעשה תוך כדי תנועה. כך עובדת מערכת שמתפתחת".

עכשיו הכל ברור.

בלוגלנד

טל שניידר, לשעבר כתבת מעריב בוושינגטון פתחה בלוג פוליטי.

הנוכחות חובה.

חלי גולדנברג כותבת עוד על דבריה של עו"ד גליל שפיגל על הילדה נאנסת בת ה-12.

טוקבק/ לידיעת הרמטכ"ל (כלשהו)/ מפקד ח"א/מבקר המדינה

שאול חנוכה ממצפה רמון כתב אתמול את הטוקבק הבא:

"באוגוסט שעבר היה אחד השיאים של פעולות חיל האוויר מעל היישוב. כולל תעלולי אקרובטיקה והדמיית קרבות א"א. התחלנו, חבריי ואני, לכתוב מכתבים לקצינת פניות הציבור של צה"ל.

התשובה היחידה שקיבלנו בינתיים היא שהנוהלים, שכמובן לא פורטו, יחודדו.

אין שבוע שבו לא טסים מטוסי אימון של חצרים או מטוסי קרב או מסוקים מכל הסוגים מעל מצפה רמון. לפעמים אפילו מתרגלים קרבות אוויר. ולפעמים מסוקים חוזרים במבנה מעל היישוב בשעות החשיכה, בניגוד למסקנות שלאחר אסון המסוקים בשאר יישוב.

משיחה שערכתי עם טייס בחיל האוויר הבנתי שההנחיות הן לא לטוס מעל יישוב אלא אם כן יש צורך מבצעי.

מצפה רמון הוא יישוב פצפון ואין בעיה לעקוף אותו.

זאת לא ההתרסקות הראשונה של אף 16 בתוך המכתש. טייסים אוהבים לטוס במכתש רמון. ומשום מה הם מתעקשים לעבור דרך מצפה רמון.

התחלתי את מסכת המכתבים לקצינת פניות הציבור בגלל שיום אחד, בעודי עומד בתחנת אוטובוס ירדו שני מטוסי קרב למכתש, לא יותר מ- 50 מטר ממני ולא יותר ממאה מטר מהבית שלי.

אני וחבריי התקשרנו לחמ"ל החירום של מחנה חיל האוויר רמון וביקשנו שיפסיקו לטוס מעל מצפה רמון.

תאונות תמיד יקרו בטיסות אימון אבל יש שני דברים שבגללם אני וחבריי ממשיכים לבקש תשובות מהקפ"צית.

חוסר ההקפדה על הנהלים הוא מערכתי: מקורס טייס המטיס מטוסי פוגה מעל היישוב ועד מטוסי קרב. שמירה על הנהלים עשויה להוריד את מספר התאונות...

הסיבה השניה היא שאם טיסות האימון ימשיכו להתנהל מעל יישובים כמו מצפה רמון, ערד ועוד בסופו של דבר תגיע התאונה שתכלול גם אזרחים".

שאול חנוכה

מח' הגהה

מעניין אם הטעות של רשות השידור או של גלובס.

בחדשות 10 אמש שודרה כתבה של חיים אתגר על שוגר דדיז ונערותיהם. יותר נכון על הנערות.

שתיים מנשות המערכת נשלחו למועדון בו אפשר למצוא קבלנים מגורמטים שיפניקו לכן את הנשמה עם עדיים, טיסות ושכ"דים. מסוג הקשקושים שאי אפשר להבין למה באו לעולם.

לא הייתי מתייחסת לכך אלמלא כונו הדדיז "בגירים". לא מבוגרים, לא קשישים, לא קמוטים, לא כלום. אף אחת מההתייחסויות שהיו זוכות נשים בנות גילם לקבל. פשוט בגירים. כן, זו ההגדרה לגברים בני 50-70 שמרעננים את המלתחה עם בנות 25-30.

מאחר שהיועצים הלשוניים של ערוץ 10 כנראה היו עסוקים אתמול בלימודים באולפן החדש, אני רוצה להביא את לשון החוק בעניין:

''בגיר'' - מי שמלאו לו 18 שנה.

רזי או נחמן?

הסכנה בתיקון תיקונים היא לטעות בתיקון.

אני מקווה שפה אין טעות (העין).

לוגוגל

יומולדת 160 לרוברט לואיס סטיבנסון.

לפני פיזור

אתמול העליתי פוסט אורח על בוגרי גל"צ מול בוגרי בתיה"ס לתקשורת.

שמחתי מאוד למקרא הטוקבקים, שהיו (כמעט) בלי יוצא מן הכלל מצוינים שבמצוינים, ענייניים ומתייחסים לגופו של עניין. ממש מערך טוקבקים לדוגמה, וכל אחד מהם שווה ציון לשבח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

משפחה בדרך לרילוקיישן קרדיט: גרוקמשפחה בדרך לרילוקיישן קרדיט: גרוק

אם כבר רילוקיישן אז לעשות את זה חכם: 10 המדינות הכי כדאיות להגירה

מי שרוצה לעשות רילוקיישן צריך לבדוק יותר לעומק מאשר מה המזג אוויר: ריכזנו עבורכם את 10 המדינות הטובות ביותר להגירה שמציעות הליך הגירה פשוט, שוק תעסוקה פתוח ויוקר מחיה שפוי

הדס ברטל |
נושאים בכתבה רילוקשיין

מעל ל-80 אלף ישראלים ירדו מהארץ בשנה האחרונה. בלי להיכנס לפן הרגשי שקיים תמיד כשמדברים על רילוקיישן וירידה מהארץ, יש ציבור לא מבוטל ששוקל רילוקיישן מסיבות שונות, בין אם כלכליות, הזדמנויות תעסוקה שונות או הרצון לגדל ילדים בסביבה פחות לחוצה. מי שהחל לבחון את האפשרויות מבין שלמצוא יעד מדויק לרילוקיישן זו משימה מורכבת. יש הרבה פקטורים שכל אחד מהם קריטי לבניית חיים בארץ זרה: משוק עבודה פתוח וביקוש לעובדים מיומנים, ממשיך ברמת פשיעה נמוכה ובתחושת ביטחון יומיומית, ומסתיים במדיניות מקלה ופשוטה למתן ויזות עבודה שאינה כוללת בירוקרטיה אינסופית. ריכזנו את עשר המדינות שמסמנות וי על רוב הסעיפים, אם כי לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. הנתונים נשענים על מדדי שלום ובטיחות עדכניים, מדדי פיתוח של האו״ם ומסלולי ויזה רשמיים.


קנדה

לקנדה יש שוק עבודה מגוון בהיי טק, בהנדסה, בבריאות ובחינוך, יחד עם מערכת הגירה כלכלית שקופה יחסית. במדינה יש את תוכנית Express entry שהחלה השנה והיא מערכת פדרלית לסינון אנשי מקצוע שהגישו מועמדות למגורי קבע בקנדה. התכנית מתמקדת במקצועות בהם יש מחסור בכוח אדם, מה שמסייע לתעדף מקצועות מבוקשים, אם כי הרף לקבלת אשרה משתנה לפי צרכי שוק.
מבחינת ביטחון אישי, קנדה מדורגת גבוה במדד השלום העולמי. רמת הפיתוח הכללית גבוהה מאוד לפי מדד ה־HDI של האו״ם, שהוא מדד הבוחן את רמת הפיתוח של מדינות על ידי שקלול של תוחלת חיים, רמת השכלה וגובה הכנסה לנפש. עם זאת, יוקר מחיה בערים הגדולות עלול להכביד, ובעיקר באזורי טורונטו וונקובר.

גרמניה

לגרמניה יש כלכלה גדולה עם מחסור מובנה במהנדסים, אנשי תוכנה וטכנאים. ב- 2025 עודכנו ספי השכר לכרטיס כחול EU, שהוא אישור עבודה ושהייה לאנשי מקצוע מיומנים שהם אינם אזרחי האיחוד, לעבוד ולגור במדינות האיחוד בהינתן ויש חוזה עבודה או הסכם עבודה מחייב. השנה נכנסו מסלולים משלימים כמו כרטיס הזדמנויות שמאפשר שהייה במדינה בלי עבודה המאפשרת חיפוש עבודה בתנאים מסוימים. זה יוצר כנראה מסלול יחסית ישיר למי שעומד בדרישות.
גרמניה נחשבת למדינה עם רמת ביטחון טובה יחסית ובעלת כלכלה חזקה. אומנם הכלכלה האטה בשנים האחרונות, אבל רמת השירותים והביטחון הסוציאלי עדיין גבוהה, והיא נמצאת בצמרת העולמית בדירוג ה־HDI של האו"ם.

הולנד

מסלול ה- Highly skilled worker מיועד למהגרים בעלי השכלה גבוהה וכישורים ייחודיים המאפשר אשרת עבודה ורישיון שהייה במדינה. למסלול יש קריטריונים שקופים לשכר מינימום המאפשר הגירה והקריטריונים הללו המתעדכנים מדי שנה. רשות ההגירה ולאזרחות ההולנדית מפרסמת סכומי סף מדויקים לשכר המינימלי הנדרש כדי לקבל אשרת הגירה בהולנד, האחרונה היא לתקופה שבין יולי לדצמבר 2025. עם זאת, מי שבוחר בהולנד כיעד הגירה צריך להיערך ליוקר מחיה גבוה ולשוק שכירות הדוק.
לטובתה של הולנד נרשמת רמת פשע נמוכה יחסית , תחבורה ציבורית מצטיינת, ואיזון אידיאלי בין שעות עבודה לשעות פנאי. ברמת פיתוח כוללת, הולנד היא בין המובילות, אך יצויין כי הייטקיסטים המחפשים להגר למדינה ייתקלו בתחרות ערה בתעשייה.

בריטניה

ויזת Skilled Worker בבריטניה עודכנה משמעותית בשנתיים האחרונות, כאשר מקצועות שבעבר היו מזכות בויזה, הוסרו מהרשימה ביולי האחרון. הועלה גם סף השכר המאפשר קבלת ויזה וכך גם רשימת שכר למהגרים לפי מקצוע. זה עשוי להקשות בחלק מהענפים, אבל במקצועות בכירים או בתחומי בריאות והטכנולוגיה המסלול עדיין ישים.
ברמה הסוציו אקונומית בריטניה עדיין חזקה ומגוונת מבחינה תעסוקתית. עם זאת, האינפלציה ויוקר המחיה בשנים האחרונות מאתגרים משקי בית צעירים, לכן בחירה מושכלת באזור מגורים וקבלת עבודה בשכר גבוה היא קריטית.