אצבעות שחורות 12.11.10
צרות בכותרות
מאתמול ב-20:49 בערב, עד היום ב-12:30 בצהריים, לא הוחלפה כותרת ראשית ב-nrg.
הלו? HP editor?
בועז הרפז
שלשום התפרסמה ידיעה המתארת את ההתרחשויות במערכת ידיעות, בעניין כתבת בועז הרפז של רונן ברגמן, המתפרסמת השבוע בהמוסף לשבת של העיתון.
נכתב שם שברגמן (אחרי עבודת תחקיר של כמה שבועות - זה כתוב בכתבה שלו) העביר ביום ראשון 30 שאלות לדו"צ, וביקש לקבל תשובות עד יום שני, כדי להכינן לסגירת הכתבה ולהורדה לדפוס.
תוס', 21:06.
רונן ברגמן מוסר: "דו"צ קיבל די והותר זמן כדי לענות ואף לקיים שיחות רקע שהיו אמורות להישאר כאלה עד שהרמטכ"ל חשף את קיומן בראיון עם דן מרגלית".
1. בצה"ל טענו שהלו"ז והדד ליין שהוקצב להם לא הגיוני, ובצדק. למה צה"ל צריך לענות בחופזה על 30 שאלות שהכתב אסף בעמל רב במשך כמה שבועות? למה? למה לא לתת לגוף הנחקר את מלוא הכבוד המגיע לו בלי להתלונן על שצה"ל סירב לעמוד בדד ליין של העיתון?
2. שלושה כלי תקשורת עבדו על הכתבה במשך כמה שבועות, במקביל. אף אחד מהם (ברגמן, גידי וייץ, שלח ודרוקר), לא התעורר ביום ראשון האחרון בבוקר והחליט שעכשיו הוא מתחיל בגלל שההוא התחיל. השלושה הגיעו (כמעט) לקו הגמר ביחד, ולכן כל אחד רצה להקדים את האחר.
3. הארץ החליט להעביר את התחקיר לעיתון היומי. זמן השידור של המקור, וזמן הסגירה של 7 ימים הם לא נתונים שאפשר לשנות. אפשר לשדר פרומואים, אפשר להעלות ידיעה מקדימה בעיתון יומיים-שלושה קודם, אבל הקרב הטיפשי על מי ראשון, מיותר, כאמור לעיל.
4. חומר למחשבה: למי היה חשוב להדליף שברגמן איים להתפטר אם ייגנז תחקירו? ומי ידע על כך? והאם זה חלק מטנגו במסגרת היחסים עורך/כתב?
5. כמובן מאליו, רוב הסיכויים שרוב הקוראים ייחשף לחומרים המתפרסמים בידיעות. גם בגלל שמדובר בסו"ש, וגם בגלל כמויות הקוראים.
ההחלטה של הארץ לצאת עם הכל באמצע השבוע ברנז'אית גרידא.
6. ולשאלה המרכזית: אז מי אסף הכי הרבה חומרים על האניגמה המכונה בועז הרפז? נראה שהחיבור של השלושה נותן את התמונה המלאה-חלקית (נכון לעכשיו). אבל מי (חוץ מהכותבים, עורכיהם וכמה מבקרי תקשורת המומי מילים) יעשה את כל ההשוואות האלו?
7. מגיב עו"ד יחיאל וינרוט, המייצג את הרפז (בידיעות):
"קשה שלא לתמוה על כך שבאופן 'מקרי' מתפרסמות כתבות דומות בו זמנית במספר כלי תקשורת, כולן בעניינו של מר הרפז ובנושאים שכאמור לעיל מוצו זה מכבר. מקריות כזו מעלה תהיות באשר לקיומם של גורמים שלא רק חקר האמת עומד לנגד עיניהם, אם לנקוט בלשון עדינה".
האם באמת XYZ הם אלו שהציעו חומרים יקרים מהרפז למערכות התקשורתיות השונות, שששו ופתחו בחקירות? האם זה משנה והאם מוצו כל ההליכים עם הרפז?
חקירת מבקר המדינה בפרשה התרחבה. כך כותב ברגמן.
תוס': יואב יצחק על חומרים על אשכנזי,
הכותרת הראשית של הארץ בשישי: אמ"ן
רק הפסקה הראשונה של הידיעה עוסקת בחדשות. כל השאר הוא ניתוח ופרשנות וחזרה וחיזוק עובדות מהחודשים האחרונים.
הארץ מחבר בין החקירה לעצמו (בסוף הכותרת הראשית על חקירת אמ"ן):
"אתמול נחשפה בהארץ
טוקבק מהידיעה של עמוס הראל בהארץ:
צביקי
"לאף אחד אין טיפת מושג אם אשכנזי רמטכ"ל טוב או לא. אבל ברור שאשכנזי הוא הרמטכ"ל הראשון שבעודו במדים עורך מסע בחירות בשוק מחנה יהודה. זה אירוע מכונן שהופך אותנו למדינת עולם שלישי ואת רב אלוף אשכנזי לגנרליסימו אשכנזי. למען הדיוק גנרל אשכנזי לא צעד בשוק במדים. יפה מצדו. ריח של פוטש צבאי באוויר. איבדתי את שארית הכבוד שהייתה לי לצ"הל, ובוודאי לרמטכ"ל החדש שמשתולל במושב שהוא מתגורר בו ודורס את זכויות שכניו ומשתלט על קרקעות.
אני רוצה אזרחות זרה".
ארי שביט מתייחס לתחקירים של
אחד המשפטים החזקים:
"הציבור הרחב אינו יודע עדיין עד כמה עמוק הריקבון בממלכתו של רב-אלוף אשכנזי"
מאוד קשה לקבל את הדברים כשברור היכן נמצא לבו של ארי שביט מאז ומעולם.
אולי לא הוא זה שצריך לפשפש ברקבונות?
ומהצד השני, בן כספית ב
"השבוע מישהו נתן בלעדיות לשלושה גופי תקשורת שונים על "תיק הרפז". גם ידיעות, גם "המקור", גם "הארץ"... החומרים שהוצגו שם כמוסים, מהסוג ששוכן רק במחשבים הסודיים ביותר של משרד הביטחון. ההתקפה על הרמטכ"ל גבי אשכנזי ניתכה מכל עבר, באוויר, בים וביבשה. שאלתי את עצמי מה הם מנסים להוכיח, שאשכנזי זייף את המסמך? תהיתי אם אהוד ברק באמת מאמין בזה. שאשכנזי לקח מסמך שהוא יודע שהוא מזויף, והדליף אותו לתקשורת.
זה לא חדש שהתנהלותו של הרמטכ"ל בפרשה לא הייתה נכונה. הוא עשה לא מעט שגיאות, אבל ההתנהלות הזו הייתה אנושית. אפשר היה להבין אותה. גם הקרבה בינו ובין הרפז הייתה מיותרת, שלא להגיד מביכה, אבל הרפז, מתברר, היה קרוב לכולם".
והשאלה היא, כרגיל, ואם לכספית היו מגיעים החומרים, מה היה עושה?
'אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר ואור המנורה הינו השוטר היעיל ביותר"
כך אומרים שאמר השופט האמריקאי-יהודי לואיס ברנדיס, Sunlight is best disinfectant
(לא הצלחתי למצוא ברשת אישוש לכך, חוץ מהמון אנשים, כולל ברק אובמה, שאומרים שאמר. המומחים מוזמנים למצוא מראה מקום, הוכחה, יו טיוב, משהו).
אבל אין עיתונאי שלא משתמש בכך לפחות פעם בשבוע. זה אפילו הסלוגן שעיטר את עמוד התוכן של ידיעות תל אביב (אני מקווה שאני לא מתבלבלת עם זמן תל אביב) שנים רבות.
אף אחד לא מרגיש צורך לחדש? לא לחזור על כך?
זאת ועוד, בינתיים התברר שאור השמש גם מסרטן. לא לשכוח.
גם ישראל היום רצה הרפוז קטן משלו, ולכן השער של ישראל השבוע מוקדש להרפז. אם כי פה אין תחקיר.
דן מרגלית מקדיש לכך חלק ממדורו בכפ' 2-3:
הוא מספר שבתשובה לפנייתו, חזרו אליו מלשכת הרמטכ"ל, וטענו שאינו נותן ביטוי לעמדתו בפרשה.
מרגלית תקצר את השיחה לפיה אומר הרמטכ"ל (באמצעות אנשי לשכתו)
1. שאין סיבה שיבקש סליחה מיוני קורן, עוזר שהב"ט
2. הדלפת מסמך גלנט לא באה מלשכתו
3. אשכנזי לא המליץ להעניק להרפז פנסיה וגם לא דרגה
ועוד
מתי טוכפלד מסכם את כל ה
התרסקות
אז מה הסיבות לתצלום הזה, בשער הארץ, בו חוליית החיפוש תרה אחר חלקי גופות כדי להכניסם לשקיות הפלסטיק הלבנות?
אריק שרון חוזר לחווה
צרות בכותרות
"השיבה הביתה"
כמובן שזו הכותרת בשער מעריב להחזרת אריק שרון לחווה.
ואם לא מספיקה הכותרת הבלתי נסבלת הזו, הרי שכות' המש' טובה עוד יותר: "לא חל כל שיפור במצבו".
איזה שיפור בדיוק יכול לחול במצבו? איזה? לא באמת, תגידו.
עד כמה יהיו הדיווחים על אריק שרון אוויליים?
קחו למשל את כות' המש' ב-ynet:
ניסיתי להבין מאיפה לקוחה דעתם של ה"
יגעתי ומצאתי:
"אחת הצעירות המאושפזות באגף סיפרה ל-ynet: "בכל השנה שאני נמצאת פה כמעט ולא הרגשנו שאחד המאושפזים הוא ראש הממשלה לשעבר. ראינו פה לפעמים את המאבטחים מסיירים ואת הבנים שלו באים לבקר, אבל חוץ מזה הוא לא כל-כך הורגש. לא נראה לי שיהיה הבדל גדול בין האגף איתו או בלעדיו, ובכל מקרה נקווה שזה רק יעשה לו טוב".
מוסף כלכליסט
מתברר ש
מי המציא את ה
הסיפור מופיע בווריאציות שונות ברשת כבר לא מעט שנים, אבל הוא כתוב כאן נחמד מאוד.
מתברר שבקרוב ה
תרבות מעריב
אילן וירצברג בכתבת השער (שגיא בן נון)
ראיונות עם אנשים שאני אוהבת מתקשים לאכזב אותי. הנה עוד מקרה כזה.
הכתבה לא מופיעה באתר.
עדכון:
מנחם בן מתאהב ב
מוסף הארץ
המודל המונוגמי אולי מיותר, או: מה,
צווים חברתיים, ביולוגיים והתניות חברתיות.
(נעמי דרום).
למה, בזמן המחסור החמור ב
מה עם קצת סנכרון?
7 לילות
לא ממש הבנתי: דליה מזור גאה בזה שהיא תמיד רוכבת על קטנוע עם קסדה? כאילו, מה השלב הבא? מרואיין יתגאה בכך שהוא נוהג כשבכיסו רשיון נהיגה?
לא בטוח שאני כבר בשלה לעבור לצילום שלה עם מחוך, ג'קט עור שחור ושעון ספורט אדום.
ובעניין ההוא-ההוא: "אם אני הייתי צריכה להיות שם אחרי חיים? בשיא הצניעות - כן. הם החליטו שאני כבר מבוגרת. אמרו שהם רוצים להצעיר את המרקע. אבל זה לא רלוונטי לגברים".
לחם עבודה
טינה בראון היא כעת
צבא העם? מיותר
עדיף צבא מקצועי.
"...
VTV
האולפן הדינמי. מה יש ל
האולפן החדש הוא באמת כזה חדשני או שמדובר בעוד גימיק?
"החדשנות העיקרית של האולפן מתבטאת במקום שהצופים לא רואים - בקונטרול. מעבר לזה שהאולפן חדש ויש בו אלמנטים ויזואליים שמאפשרים לו ורסטיליות, עיקר החדשנות הוא בטכנולוגיה. קשה להעביר את זה, בטח בשבוע הראשון, אבל גלומות בו אפשרויות אדירות להביא על המסך דברים שעוד לא נראו. מעבר לזה, זה היה עדכון שהתבקש אחרי שמונה שנים. היה צריך לחדש ומבחינתנו חידשנו. כל הנושא הוויזואלי חשוב אבל הוא לא העיקר, אנחנו ניבחן בתוכן ויש מאמץ עריכתי גדול גם בתחום הזה".
ביקורת שנשמעה השבוע טענה שהמראה מבלבל, שיש עומס ויזואלי רב מדי.
"אנחנו בעידן שבו חשופים להמון גירויים בעיניים. אנחנו וגם הצופים צריכים להתרגל. אנחנו לומדים את המינונים הנכונים, וזה ברור שזה נעשה תוך כדי תנועה. כך עובדת מערכת שמתפתחת".
עכשיו הכל ברור.
בלוגלנד
טל שניידר, לשעבר כתבת מעריב בוושינגטון פתחה
הנוכחות חובה.
חלי גולדנברג כותבת עוד על דבריה של עו"ד גליל שפיגל על הילדה
טוקבק/ לידיעת הרמטכ"ל (כלשהו)/ מפקד ח"א/מבקר המדינה
שאול חנוכה ממצפה רמון כתב אתמול את הטוקבק הבא:
"באוגוסט שעבר היה אחד השיאים של פעולות חיל האוויר מעל היישוב. כולל תעלולי אקרובטיקה והדמיית קרבות א"א. התחלנו, חבריי ואני, לכתוב מכתבים לקצינת פניות הציבור של צה"ל.
התשובה היחידה שקיבלנו בינתיים היא שהנוהלים, שכמובן לא פורטו, יחודדו.
אין שבוע שבו לא טסים מטוסי אימון של חצרים או מטוסי קרב או מסוקים מכל הסוגים מעל מצפה רמון. לפעמים אפילו מתרגלים קרבות אוויר. ולפעמים מסוקים חוזרים במבנה מעל היישוב בשעות החשיכה, בניגוד למסקנות שלאחר אסון המסוקים בשאר יישוב.
משיחה שערכתי עם טייס בחיל האוויר הבנתי שההנחיות הן לא לטוס מעל יישוב אלא אם כן יש צורך מבצעי.
מצפה רמון הוא יישוב פצפון ואין בעיה לעקוף אותו.
זאת לא ההתרסקות הראשונה של אף 16 בתוך המכתש. טייסים אוהבים לטוס במכתש רמון. ומשום מה הם מתעקשים לעבור דרך מצפה רמון.
התחלתי את מסכת המכתבים לקצינת פניות הציבור בגלל שיום אחד, בעודי עומד בתחנת אוטובוס ירדו שני מטוסי קרב למכתש, לא יותר מ- 50 מטר ממני ולא יותר ממאה מטר מהבית שלי.
אני וחבריי התקשרנו לחמ"ל החירום של מחנה חיל האוויר רמון וביקשנו שיפסיקו לטוס מעל מצפה רמון.
תאונות תמיד יקרו בטיסות אימון אבל יש שני דברים שבגללם אני וחבריי ממשיכים לבקש תשובות מהקפ"צית.
חוסר ההקפדה על הנהלים הוא מערכתי: מקורס טייס המטיס מטוסי פוגה מעל היישוב ועד מטוסי קרב. שמירה על הנהלים עשויה להוריד את מספר התאונות...
הסיבה השניה היא שאם טיסות האימון ימשיכו להתנהל מעל יישובים כמו מצפה רמון, ערד ועוד בסופו של דבר תגיע התאונה שתכלול גם אזרחים".
שאול חנוכה
מח' הגהה
מעניין אם הטעות של רשות השידור או של
בחדשות 10 אמש שודרה כתבה של חיים אתגר על שוגר דדיז ונערותיהם. יותר נכון על הנערות.
שתיים מנשות המערכת נשלחו למועדון בו אפשר למצוא קבלנים מגורמטים שיפניקו לכן את הנשמה עם עדיים, טיסות ושכ"דים. מסוג הקשקושים שאי אפשר להבין למה באו לעולם.
לא הייתי מתייחסת לכך אלמלא כונו הדדיז "בגירים". לא מבוגרים, לא קשישים, לא קמוטים, לא כלום. אף אחת מההתייחסויות שהיו זוכות נשים בנות גילם לקבל. פשוט בגירים. כן, זו ההגדרה לגברים בני 50-70 שמרעננים את המלתחה עם בנות 25-30.
מאחר שהיועצים הלשוניים של ערוץ 10 כנראה היו עסוקים אתמול בלימודים באולפן החדש, אני רוצה להביא את לשון החוק בעניין:
''בגיר'' - מי שמלאו לו 18 שנה.
רזי או נחמן?
הסכנה בתיקון תיקונים היא לטעות בתיקון.
אני מקווה שפה אין טעות (העין).
לוגוגל
יומולדת 160 לרוברט לואיס סטיבנסון.
לפני פיזור
אתמול העליתי
שמחתי מאוד למקרא הטוקבקים, שהיו (כמעט) בלי יוצא מן הכלל מצוינים שבמצוינים, ענייניים ומתייחסים לגופו של עניין. ממש מערך טוקבקים לדוגמה, וכל אחד מהם שווה ציון לשבח.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות -0.06% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.