ייסורי המשכנתא: מדד משכן משקף הרעה במצב רוכשי הדירות

מדד משכן, העוקב אחר המצב השוטף של רוכשי הדירות בישראל, ירד בחודש ינואר ב-1.6% בעקבות המשך העלייה במחירי הדירות
לירן סהר |

הזינוק במחירי הדירות בשנתיים האחרונות מקשה על זוגות צעירים רבים השואפים לרכוש את דירתם הראשונה. לפי נתוני הלמ"ס, מחירה הממוצע של דירה בישראל עומד כיום על 925,500 שקל, מאה אלף יותר מאשר בשנה שעברה. מבנק פועלים נמסר כי מרבית הזוגות הצעירים לוקחים משכנתא בהיקף של כ-70% מעלות הדירה העומדת על כ-650 אלף שקל.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

מדד משכן בודק את מצב רוכשי הדירות הרוכשים את דירתם הראשונה. המדד בוחן את רמת הקושי של החזרי תשלומי המשכנתא החודשיים לפי רמת האבטלה במשק, הריבית בשוק- ככל שיותר נמוכה מצב הרוכש יותר טוב, מחירי הדירות והשכר הממוצע במשק.

בחודש ינואר ירד המדד ב-2.2 נקודות לרמה של 138.1 (המדד עמד על 100 בחודש ינואר 1996). מדד מחירי הדירות על פי סקר מחירי דירות בבעלות של הלמ"ס, עלה באחוז בינואר. מחירי הדירות עלו נומינלית ב-12 החודשים האחרונים בשיעור חד של 19.6% וריאלית ב-13.6%. הערך הנומינאלי ממחיש את עליית המחירים בפועל והריאלי משקלל את מדד המחירים לצרכן. ממחצית שנת 2007 עלו המחירים בישראל ב-37% נומינלית ו- 19% ריאלית. מדד משכן הגיע ביולי 2008 לשיא ברמה של 171 נקודות ומאז ירד ב-19%, ירידה המשקפת החמרה משמעותית במצב הכלכלי של רוכשי הדירות.

לדברי כלכלני בנק הפועלים, "הירידה במדד משכן מיוחסת בעיקר להתייקרות מחירי הדירות. הריבית הממוצעת על הלוואות לדיור ל-17-20 שנה (ריבית קבועה צמודת מדד) שמפרסם בנק ישראל, עלתה ב -0.08 נקודות אחוז מ-3.60% בחודש הקודם ל-3.68%. מנגד, נתון השכר במשק (ממוצע נע של 6 חודשים) רשם עליה קלה ומיתן במעט את הירידה במדד. עליית מחירי הדירות בשילוב עם העלייה בריבית הלוואות המשכנתה מגדילות את סך ההחזר החודשי לנוטלי הלוואות לדיור ומקשות על אוכלוסיה זו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.