מחדל בהתנהלות המנהל: ניהול זכויות דיירים בקרקעות מוטל על הקבלנים
משרד הבינוי והשיכון ומנהל מקרקעי ישראל המציאו את המושג 'חברה משכנת' כדרך להעברת האחריות על ניהול זכויות בעלי דירות במקרקעי מנהל שטרם נרשמו במרשם המקרקעין לידי הקבלן הרוכש את הקרקע. כתוצאה מכך, כל רוכש קרקע, נהפך בניגוד לרצונו לחברה משכנת ונגזר עליו להתנהג כ"טאבו", קרי לנהל מרשמים וזכויות של רוכשי דירות תמימים. הנושא אינו מוסדר ואין כל קריטריון למי יכול להיות או אמור להיות חברה משכנת.
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
לפי חוק מנהל מקרקעי ישראל, תפקידו של מנהל מקרקעי ישראל הוא לנהל את מקרקעי ישראל. עליו לנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו ייכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של המינהל לגבי מקרקעין שבניהולו וזכויות המקרקעין. אולם בפועל המינהל מטיל חלק ניכר מניהול המקרקעין שבידיו על קבלנים שפועלים בעל כורכם כחברות משכנות.
בעת העלייה הגדולה מחבר העמים בתחילת שנות ה-90 היה צורך בבניה מיידית של עשרות אלפי יחידות דיור. בשל הלחץ הרב שנוצר על המנהל נקבע כי הקבלנים יעזרו לו בניהול הזכויות של אותן דירות.
מאז, ההסדר הזמני הפך לקבוע ורוכשי דירות בקרקעות מנהל הפכו לתלויים בחסדי הקבלנים כדי לקבל משכנתה או אישור זכויות. רישומן של מאות יחידות דיור מפוזר בקרב מאות חברות משכנות שאין עליהן כאמור כל פיקוח. אין כל גורם אחראי שניתן לפנות אליו במידה וקבלן פושט רגל או מאבד את תיקי הדיירים.
לדבריו של עורך דין ניר לוי העוסק בתחום התכנון והבניה, "המינהל הוא גוף סטטוטורי מינהלי החייב ומחויב לנהל את מקרקעי המדינה ולהעניק שירותים שונים לאזרח. תפקידו לנהל את זכויות הרוכשים כנאמן של הציבור. גוף זה הוא החייב הראשון כלפי כל אזרח, ואל לנו לאפשר למינהל לגלגל אחריותו לחברות משכנות".
"קבלן שלא מתחייב לכך מונע מעצמו רכישת קרקע מהמנהל ויוצא שהמדינה מפקירה לכאורה את ניהול נכסיה", אומר לוי. "יוצא שכופים על מי שאינו מומחה לכך, להתעסק ברישום וניהול נכסים. והרי אותו קבלן, הוא קבלן וזה מה שהוא יודע לעשות אז מדוע להפקיד בידיו ניהול של נכסים ועוד ללא פיקוח?".
בהתאחדות הקבלנים מסרו בתגובה: "התמשכות הליכי רישום בתים משותפים מקשה על קבלנים בשל החיוב לשמש כ'חברות משכנות' ולנהל מרשם מקביל של הזכויות על כל המשתמע מכך לרבות איסוף כל האישורים הנדרשים לרישום, מתן אישורי זכויות, התחייבויות לרישום משכנתא וכו'.
ההתאחדות מציעה ליצור "לובי כניסה לטאבו" לצורך יצירת מרשם אחיד, במקום המרשם המתנהל כיום אצל שורה ארוכה של חברות קבלניות. לדברם הדבר יאפשר בדיקה טובה יותר של זכויות הדיירים במקרה של העברת זכויות, הקפדה על הדרישות הפורמליות לצורך ההעברה הסופית (אישורי מסים וכו'), סטנדרטיזציה וכיוצ"ב. כמו כן, ימנע באופן זה מצב שבו מצבה של החברה הקבלנית לאורך זמן ישפיע על האפשרות להשלים את רישום הפרוייקט. הדבר גם יאפשר מעקב טוב יותר אחר המקומות בהם יש עיכובים ברישום והסיבות לעיכובים אלו ולכן יתאפשר טיפול ממוקד ומסודר יותר בבעיות אלו".
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
