מליאת רשות ניירות ערך אישרה לאחרונה הוראה המחייבת מנהלי קרנות שעשויות להיות חשופות לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (איגרות חוב קונצרניות המדורגות בדירוג נמוך מ"דירוג השקעה" - BBB או דירוג מקביל לו, או שאינן מדורגות כלל) בשיעור העולה על החשיפה המרבית שלהן למניות, להוסיף לצד פרופיל החשיפה של הקרן סימון מיוחד.

מטרת ההוראה, שתיכנס לתוקף ביום 1.3.2010 , היא שיפור הגילוי הניתן כיום בשם הקרן, במדיניות ההשקעות שלה ובפרסומים אודותיה.

נזכיר כי בסוף 2007 נכנסו לתוקף תקנות חדשות הדורשות ממנהל קרן, בין היתר, לקבוע לכל אחת מהקרנות שבניהולו, פרופיל חשיפה המבטא את שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות ולמטבע חוץ. כדי להגיע לאמת מידה פשוטה, ידידותית וקלה להבנה תרגמה הרשות את המידע על החשיפה לשני תווים שיעבירו את המידע הרלוונטי. הרשות הגדירה צמד תווים אלה כ"פרופיל החשיפה של הקרן". בכך הביאה הרשות להצגה של המידע באופן פשוט ובהיר יותר, בדומה לאופן בו רצף התווים של דירוג אג"ח מפשט את המידע אודות סיכויי חדלות הפירעון של המנפיק.

במטרה להגביר את הגילוי הנדרש אודות מדיניות ההשקעות של הקרנות, פרסמה הרשות בשנה שעברה חוזר לפיו נדרש מנהל קרן, בנסיבות בהן אין לדבר ביטוי מתאים בסיווג הקרן, לפרסם בדו"ח את שיעור החשיפה של הקרן לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (, אם הוא גבוה יחסית לשיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות).

מאז פרסום החוזר נתקלה הרשות במספר רב של דיווחים אודות חשיפת קרנות לאג"ח כאמור, ביניהם גם דיווחים של קרנות שהפער בין שיעור החשיפה שלהן לאג"ח כאמור לבין שיעור החשיפה המרבי שלהן למניות עמד על עשרות רבות של אחוזים. במצב זה, חובת הדיווח הרגילה, הדורשת פירוט בדיעבד של חשיפת הקרנות לאג"ח כאמור, אינה מספקת עוד את דרישות הגילוי הרחבות המתבקשות בתחום של ניהול כספי ציבור.

לפיכך, החליטה הרשות להפעיל את סמכותה לשמור על עניינם של בעלי היחידות ולפרסם הוראה, שמטרתה שיפור הגילוי הניתן כיום בשם הקרן, במדיניות ההשקעות שלה ובפרסומים אודותיה, בנוגע לחשיפתה של הקרן לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה.

לפי ההוראה, מנהל קרן שעל פי מדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שיעור החשיפה האפשרי שלה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה עולה על שיעור החשיפה המרבי שלה למניות, כעולה מדרגת החשיפה של הקרן למניות, יידרש להוסיף לצד פרופיל החשיפה של הקרן, כחלק משמה, את הסימן (!). כך, למשל, קרן ששיעור החשיפה המרבי שלה למניות עומד על 30%, ומדיניות ההשקעות שלה מאפשרת לה להיות חשופה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה בשיעור העולה על שיעור זה, תוסיף לצד פרופיל החשיפה של הקרן את סימן הקריאה באופן הבא: "קרנית (A2)(!)...".

אם יבחר מנהל קרן שלא להוסיף את הסימן (!) לשם קרן מסוימת שבניהולו, המשמעות היא שהוסיף למדיניות ההשקעות של הקרן התחייבות לפיה לא תיצור הקרן חשיפה לאג"ח שאינו מדורג בדירוג השקעה בשיעור העולה על שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות.

ירד דירוג אג"ח, המוחזקת בקרן ששמה אינו כולל סימן קריאה, לדירוג הנמוך מדירוג השקעה, ובשל כך חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות שלה, לא תיחשב החריגה להפרת ההוראה אם מנהל הקרן יתקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים העשירי לאחר היום שבו החלה ויגיש לרשות ולבורסה דוח בדבר החריגה עד תום יום המסחר השני לאחר היום שבו החלה, אם לא תוקנה עד אז.

בעקבות פרסום הוראה זו, יהיה על מנהל קרן שנכנסת להגדרה זו לפרסם במערכת מגנא דו"ח על שינוי שם הקרן בו יידרש להוסיף את הסימן (!). הדו"ח יכלול, נוסף על המידע הרגיל הנדרש בדוח על שינוי שם קרן, גם הסבר על משמעות שינוי השם. אם יכלול הדו"ח הסבר כזה, המשמעות היא שזהו דיווח על שינוי מדיניות ההשקעות של הקרן. כל החלטה נוספת של מנהל הקרן ממועד הדיווח האמור ואילך על הוספת הסימן האמור או גריעתו תתורגם לשינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן ותחויב בדיווח ובנקיטת הפעולות הנדרשות בהתאם.

בשיחה עם Bizportal אומר ליאור כרמון, סמנכ"ל קרנות נאמנות במיטב, כי "עדיין לא רואים שינוי בשוק. יש הרבה זמן להתארגן עד לחודש מרץ. כעת המנהלים יצטרכו להיות הרבה יותר שקופים סימן הקריאה בא להראות אם מנהל הקרן מחזיק נכסים מסוכנים או לא. זה בעיקר מיועד לקרנות סולידיות, שברגע שהם יחזיקו אגרות חוב מסוכנות בדירוג BBB- ומטה, אז אם הם יחזיקו אג"ח כאלה בשיעור גבוה, הם יצטרכו לדווח".