עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

נופר אנרגיה מוכרת לאקונרג'י את חלקה בפרויקט הסולארי ברומניה ב-46 מיליון אירו

לאחר טלטלות בגזרת המנכ"ל, החברה הודיעה על מימוש השקעתה בפרויקט Ratesti ותציין רווח צפוי לפני מס של כ-14 מיליון אירו

רן קידר | (1)

נופר אנרג'י הודיעה נופר אנרג'י -1.2%   על חתימת הסכם למכירת מלוא החזקותיה 50% ממניות חברת Plant Solar Ratesti ברומניה, המחזיקה בפרויקט סולארי בהספק של כ-155 מגה-וואט. הקונה היא Econergy International , חברת-בת שבשליטת אקונרג'י אנרגיה מתחדשת אקונרג'י 1.49%

חברת הבת של נופר, Ratesti Nofar, תמכור לאקונרג'י את מניותיה בפרויקט ואת הלוואות הבעלים שהעמידה. התמורה הכוללת נקבעה על כ-45.6 מיליון אירו, כאשר 30.7 מיליון אירו הם במניות, ו-14.8 מיליון אירו להלוואות הבעלים. לפי ההסכם, נופר תקבל 2 מיליון אירו במועד החתימה, 8 מיליון אירו במועד ההשלמה, והיתרה - כ-35.6 מיליון אירו - תשולם לא יאוחר מ-30 ביוני 2026. 

התחייבויות שני הצדדים בעסקה מגובות בערבויות של חברות-האם של נופר ואקונרג'י. השלמת העסקה מותנית באישורים רגולטוריים ברומניה, ובהם אישור רשות ההשקעות הזרות (FDI), אישור רשות התחרות והסכמת הבנק שמימן את הפרויקט. נופר מעריכה כי האישורים יתקבלו בחודשים הקרובים. 

לאחר השלמת העסקה תחדל נופר להחזיק בפרויקט Ratesti. החברה מעריכה כי תרשום רווח לפני מס של כ-14 מיליון אירו (כ-54 מיליון שקל) ממכירת חלקה. תזרים המזומנים הצפוי לנופר הוא מלוא התמורה, בניכוי מסים בהיקף שאינו מהותי. לדברי נופר, הנתונים עלולים להשתנות בהתאם לתוצאות פעילות חברת הפרויקט עד השלמת העסקה ולשינויים בשערי החליפין. המהלך מצטרף למדיניות נופר למימוש והשבחת נכסים לאחר פיתוחם. פרויקט Ratesti, שהוקם יחד עם אקונרג'י, נחשב לאחד המתקנים הסולאריים הגדולים ברומניה, והוא חלק מאסטרטגיית החברה למיקוד בפרויקטים מניבים ומתקדמים בשווקים בהם היא פועלת, לצד פיתוחים חדשים באירופה ובישראל.

המהלך הראשוני לאחר הטלטלה הניהולית 

לאחרונה, עופר ינאי חזר לנהל את החברה שהקים, ככל הנראה לא מתוך תשוקה מחודשת אלא מחוסר ברירה, אחרי קושי מתמשך בבניית הנהלה עצמאית וניסיון גיוס מנכ"ל שכשל מול המשקיעים. ינאי מכיר את נופר לעומק, יש לו את הקשרים, את היכולת להזיז עסקאות ואת החזון של מי שבנה את החברה מלמטה. החזרה שלו עשויה להרגיע את השטח בטווח הקצר, לסיים את חוסר הוודאות הניהולי ולהניע מחדש את המנועים התפעוליים, לפחות עד שיימצא מנכ"ל מתאים שיזכה גם לאמון המשקיעים וגם לתגמול סביר.

חשוב להבין - ינאי לא רצה להיות מנכ"ל. הוא עשה מאמץ מוצהר להתרחק מניהול יומיומי, מינה מנכ"לים חיצוניים, שילם כסף רב כדי לפנות לעצמו זמן לעסקים אחרים, ובראשם קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל. גם המינוי למנכ"ל אחרי עזיבת גרשון וטנא הוצג כזמני בלבד עד שיגיע מנכ"ל קבוע. כעת אחרי שהמינוי כשל והמשקיעים לא אישרו את לנדאו, החברה נותרה בלי חלופה זמינה, ינאי חוזר להוביל לא כתוצאה מחזון חדש אלא מתוך אילוץ, ניסיון "לייצב את הספינה".

האם העסקה הנוכחית מסמנת על כך שחזרת המייסד לקדמת הבמה תספק את השקט הנדרש ותאפשר לנופר להמשיך לצמוח, או שמדובר באיתות אזהרה לכך שמשהו בחברה עשוי להשתנות?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ינאי מוכר 06/10/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
    משהו רע מא6ד קורה לחברה הזו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.