באקסלנס מורידים את ההמלצה למניית הפועלים: "אי הוודאות הניהולית תימשך זמן מה"
בעקבות המחלוקת המתמשכת בין נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לבין בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון, ויו"ר הבנק דני דנקנר, מפרסם הבוקר טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, סקירה קצרה ועדכון על הפועלים.
נזכיר כי הפועלים פירסם הבוקר (ה') את דו"ח המפקח על הבנקים בעניין התנהלות הבנק סביב התפטרותו של מנכ"ל הבנק, צבי זיו. ביום שני האחרון, ה-27 לאפריל, קיבל לידיו הבנק את מכתב המפקח בדבר התנהלות זו וכאמור, היום מפרסם הבנק את המכתב לאחר שרשות ניירות ערך הורתה לבנק לעשות זאת.
קלינגמן אומר כי הדו"ח המיידי של בנק הפועלים מציג תמונה של הבדלי גישות משמעותיות בין דירקטוריון הבנק לבין בנק ישראל בכל הנוגע לתהליך של בחירת מנכ"ל מחליף למנכ"ל היוצא צבי זיו. "לבנק ישראל יש טענות קשות כלפי דירקטוריון הבנק והעומד בראשו בנוגע להשתלשלות הדברים שהביאו להתפטרות המנכ"ל ולדיונים שהתרחשו לאחר מכן ברמת הדירקטוריון, אולם אי אפשר לשנות את העבר והליקויים הפרוצדורליים עליהם מצביע בנק ישראל ניתנים לתקון. מבחינת המשקיעים- כל הסיפור הזה כבר מגולם בתוך המחיר".
"הבעיה העיקרית לדעתנו נע סביב הנושא -כיצד בוחרים את המחליף המתאים ביותר למנכ"ל היוצא. ההעדפה הברורה של בנק ישראל הינה ועדת איתור שתבחן מספר מועמדים ?ורק אז להחליט על מנכ"ל חדש".
מצדו , אומר קלינגמן, דירקטוריון הבנק מצטייד עם דו"ח של מומחה של ממשל תאגידי שטוען שוועדת איתור הינו רק כלי אחד לאתר מנכ"ל חדש והוא מביא כמה וכמה מקרים שחברות מובילות בעולם העדיפו למנות את "היורש הטבעי" למנכ"ל מבלי להקים ועדת איתור וזאת כדי להבטיח המשכיות ניהולית בסביבה עיסקית סבוכה.
עם זאת, "חשוב לציין שוועדת איתור יכולה לשתק את הבנק למשך חודשים ולאור האווירה בבנק לא ברור כמה מועמדים חיצוניים ראויים ועדה שכזאת תצליח לאתר- ולראייה לקח לפועלים חודשים רבים לאתר מחליף לסמנכ"ל הכספים הפורש".
בשורה התחתונה, אומר קלינגמן, "אי הוודאות הניהולית תימשך זמן מה כל עוד בנק ישראל ודירקוטריון הבנק יתבצרו בעמדותיהם השונות זו מזו".

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?
חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה
להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.
מודיס מנותקים
במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.
ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש
רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה
כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.
בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7