ישראל במצב חירום: פיקוד העורף מחמיר הנחיות בעקבות התקיפה האמריקאית באיראן
אחרי שפיקוד העורף הקל את הנחיות ההתגוננות בעקבות לחץ מהממשלה שהגיע מלחץ מהמשק - ובעיקר מיו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, הפיקוד חוזר להחמיר את ההנחיות ליום אחד
בעקבות התקיפה האמריקאית הנרחבת על מתקני גרעין באיראן, פיקוד העורף הורה על מעבר למתכונת של פעילות הכרחית בלבד בכל רחבי הארץ. ההנחיות נכנסו לתוקף במהלך הלילה בשעה 03:00 לפנות בוקר, וצפויות להימשך לפחות עד יום שני, 23 ביוני, בשעה 08:00.
בהתאם למדיניות החדשה, נאסרה כל פעילות חינוכית – לרבות לימודים בגנים, בתי ספר ואוניברסיטאות. כמו כן, נאסרה קיומן של התקהלויות, והמשק הושבת למעט מערכים חיוניים בלבד. המשמעות: רק מוסדות בריאות, שירותי ביטחון, רשתות מזון חיוניות ותשתיות לאומיות ימשיכו לפעול.
ההנחיות התקיפות מגיעות לאחר תקיפה אווירית משמעותית של ארצות הברית לעבר שלושה מתקני גרעין באיראן – פורדו, נתנז ואספהאן – במטרה לפגוע ביכולות הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. לפי דיווחים בינלאומיים, התקיפה כללה שימוש בפצצות חודרות בונקרים ובטילים מדויקים, והתרחשה בתיאום עם ישראל, כשנשיא ארצות הברית עדכן את ראש הממשלה מבעוד מועד.
בשעות שחלפו מאז התקיפה, נשמעו אזעקות באזורים שונים ברחבי ישראל, ונורו טילים לעבר שטחה – בעיקר בצפון ובמרכז. מערכות ההגנה האווירית הופעלו, והציבור נקרא להישאר בקרבת מרחבים מוגנים. תועדו פגיעות ישירות בתל־אביב ובחיפה.
- חוזרים לשגרה - פיקוד העורף ביטל את כל ההגבלות, מערכת החינוך תיפתח במלואה
- בעקבות לחץ מהמשק: פיקוד העורף מעדכן הנחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיקוד העורף מדגיש כי הציבור נדרש לעקוב באופן שוטף אחר ההנחיות והעדכונים בפורטל החירום הלאומי ובאפליקציית “פיקוד העורף”, ולהיערך להמשך מגבלות – בהתאם להערכת המצב הביטחונית.
מדובר באחד מהצעדים המקיפים ביותר שננקטו בישראל מאז תחילת המתיחות מול איראן, כאשר החשש המרכזי הוא מתגובה איראנית נרחבת שתסכן את העורף האזרחי.
זה לא המטח הראשון מאז ההקלה - אז למה עכשיו?
אמנם התקופה האחרונה התאפיינה במתיחות ביטחונית מוגברת, אך במהלך סוף השבוע האחרון לא נרשמה החרפה נוספת של הנחיות פיקוד העורף. ההחלטה נבעה, על פי הנראה לעין, ממשקלו של המשק הכלכלי וניסיון לאזן בין הצורך הביטחוני לבין שמירה על פעילות שוטפת – בעקבות לחץ מהמשק: פיקוד העורף מעדכן הנחיות. אלא שעכשיו גם יו״ר ההסתדרות הידוע במהלכים כוחניים לא יצליח לשנות את דעתו של פיקוד העורף. אחרי התקיפה ההיסטורית של ארה״ב על מתקני הגרעין של איראן, לפיקוד העורף לא נותר אלא להכניס את הציבור הישראלי לכוננות ספיגה.
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- הפניקס תשקיע במרכזים המסחריים של אאורה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקוחות בנק הפועלים? קבלו מניות במתנה
במכתב ששיגרו לשרים בצלאל סמוטריץ’ וניר ברקת, הביעו ארנון בר-דוד יו״ר ״ההסתדרות החדשה״ ואופיר שריד, מנכ״ל חברת מליסרון, חשש כבד מהשלכות עומס על המשק. בר-דוד ציין כי ״מיליוני עובדים לא הגיעו למקומות עבודתם – בין אם בשל הנחיות פיקוד העורף, ובין אם בשל סגירת מערכת החינוך.״, מה שמוביל ל״מצוקה של ממש בשוק העבודה שעלולה להתפתח למשבר בעל השלכות ארוכות טווח״.
שריד אף הזהיר כי במצב הקיים, בו ענפי המסחר והקניונים סגורים, ״קרוב לוודאי שבתוך ימים ספורים לא יהיה מנוס מהוצאת מאות אלפי עובדים לחל״ת״.
על רקע הזה, פיקוד העורף בחר שלא להחמיר את ההנחיות בסוף השבוע, בניסיון לאפשר שילוב של מיגון ובטחון לצד פעילות כלכלית מינימלית. כך, למרות הכוננות הגבוהה, לא פונות משאבי המשק להפעלת הגבלות נוספות – זאת, על פי הנראה, כדי להימנע מהכרעה ניצבת מול החוסן הכלכלי.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.