ישראל במצב חירום: פיקוד העורף מחמיר הנחיות בעקבות התקיפה האמריקאית באיראן
אחרי שפיקוד העורף הקל את הנחיות ההתגוננות בעקבות לחץ מהממשלה שהגיע מלחץ מהמשק - ובעיקר מיו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, הפיקוד חוזר להחמיר את ההנחיות ליום אחד
בעקבות התקיפה האמריקאית הנרחבת על מתקני גרעין באיראן, פיקוד העורף הורה על מעבר למתכונת של פעילות הכרחית בלבד בכל רחבי הארץ. ההנחיות נכנסו לתוקף במהלך הלילה בשעה 03:00 לפנות בוקר, וצפויות להימשך לפחות עד יום שני, 23 ביוני, בשעה 08:00.
בהתאם למדיניות החדשה, נאסרה כל פעילות חינוכית – לרבות לימודים בגנים, בתי ספר ואוניברסיטאות. כמו כן, נאסרה קיומן של התקהלויות, והמשק הושבת למעט מערכים חיוניים בלבד. המשמעות: רק מוסדות בריאות, שירותי ביטחון, רשתות מזון חיוניות ותשתיות לאומיות ימשיכו לפעול.
ההנחיות התקיפות מגיעות לאחר תקיפה אווירית משמעותית של ארצות הברית לעבר שלושה מתקני גרעין באיראן – פורדו, נתנז ואספהאן – במטרה לפגוע ביכולות הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. לפי דיווחים בינלאומיים, התקיפה כללה שימוש בפצצות חודרות בונקרים ובטילים מדויקים, והתרחשה בתיאום עם ישראל, כשנשיא ארצות הברית עדכן את ראש הממשלה מבעוד מועד.
בשעות שחלפו מאז התקיפה, נשמעו אזעקות באזורים שונים ברחבי ישראל, ונורו טילים לעבר שטחה – בעיקר בצפון ובמרכז. מערכות ההגנה האווירית הופעלו, והציבור נקרא להישאר בקרבת מרחבים מוגנים. תועדו פגיעות ישירות בתל־אביב ובחיפה.
- חוזרים לשגרה - פיקוד העורף ביטל את כל ההגבלות, מערכת החינוך תיפתח במלואה
- בעקבות לחץ מהמשק: פיקוד העורף מעדכן הנחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיקוד העורף מדגיש כי הציבור נדרש לעקוב באופן שוטף אחר ההנחיות והעדכונים בפורטל החירום הלאומי ובאפליקציית “פיקוד העורף”, ולהיערך להמשך מגבלות – בהתאם להערכת המצב הביטחונית.
מדובר באחד מהצעדים המקיפים ביותר שננקטו בישראל מאז תחילת המתיחות מול איראן, כאשר החשש המרכזי הוא מתגובה איראנית נרחבת שתסכן את העורף האזרחי.
זה לא המטח הראשון מאז ההקלה - אז למה עכשיו?
אמנם התקופה האחרונה התאפיינה במתיחות ביטחונית מוגברת, אך במהלך סוף השבוע האחרון לא נרשמה החרפה נוספת של הנחיות פיקוד העורף. ההחלטה נבעה, על פי הנראה לעין, ממשקלו של המשק הכלכלי וניסיון לאזן בין הצורך הביטחוני לבין שמירה על פעילות שוטפת – בעקבות לחץ מהמשק: פיקוד העורף מעדכן הנחיות. אלא שעכשיו גם יו״ר ההסתדרות הידוע במהלכים כוחניים לא יצליח לשנות את דעתו של פיקוד העורף. אחרי התקיפה ההיסטורית של ארה״ב על מתקני הגרעין של איראן, לפיקוד העורף לא נותר אלא להכניס את הציבור הישראלי לכוננות ספיגה.
- מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
במכתב ששיגרו לשרים בצלאל סמוטריץ’ וניר ברקת, הביעו ארנון בר-דוד יו״ר ״ההסתדרות החדשה״ ואופיר שריד, מנכ״ל חברת מליסרון, חשש כבד מהשלכות עומס על המשק. בר-דוד ציין כי ״מיליוני עובדים לא הגיעו למקומות עבודתם – בין אם בשל הנחיות פיקוד העורף, ובין אם בשל סגירת מערכת החינוך.״, מה שמוביל ל״מצוקה של ממש בשוק העבודה שעלולה להתפתח למשבר בעל השלכות ארוכות טווח״.
שריד אף הזהיר כי במצב הקיים, בו ענפי המסחר והקניונים סגורים, ״קרוב לוודאי שבתוך ימים ספורים לא יהיה מנוס מהוצאת מאות אלפי עובדים לחל״ת״.
על רקע הזה, פיקוד העורף בחר שלא להחמיר את ההנחיות בסוף השבוע, בניסיון לאפשר שילוב של מיגון ובטחון לצד פעילות כלכלית מינימלית. כך, למרות הכוננות הגבוהה, לא פונות משאבי המשק להפעלת הגבלות נוספות – זאת, על פי הנראה, כדי להימנע מהכרעה ניצבת מול החוסן הכלכלי.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
