הממשלה אישרה חבילת סיוע מיידית לנפגעי המלחמה
500 שקל יועברו ישירות לכל תושב שביתו ניזוק ואינו ראוי למגורים לצורך התארגנות ראשונית ועוד 1500 שקל נוספים יוקצו לרשויות שנפגעו ישירות במלחמת “עם כלביא” בעבור כל תושב שביתו ניזוק
הממשלה אישרה תקציב סיוע ראשוני לרשויות המקומיות ולתושבים שביתם נפגע ישירות ממלחמת "עם כלביא". הסיוע יכלול תשלום מיידי לכל תושב שפונה מביתו, לצד תקציב נוסף שייועד לרשות המקומית למימון פעולות חירום בשטח. בהודעה משותפת שמסרו היום משרדי האוצר והפנים, אושר בממשלה מבצע הסיוע הראשוני לרשויות ותושבים שנפגעו ישירות מהלחימה במסגרת מלחמת "עם כלביא". על פי ההחלטה, יועבר תקציב בסך של 2,000 שקל עבור כל תושב שביתו ניזוק ואינו ראוי למגורים, סכום שיחולק בין סיוע ישיר לנפגעים לבין מימון פעולות הרשות המקומית.
המענה הראשוני יכלול תשלום בסך של 500 שקל לכל תושב שביתו הוכר כניזוק ואינו ראוי למגורים, וזאת לצורך התארגנות מידית ורכישת ציוד בסיסי. הסכום יועבר לתושבים על ידי הרשות המקומית, בכפוף להגדרות מס רכוש. בנוסף, 1,500 שקל נוספים יועברו לרשות המקומית עבור
כל תושב כזה, לצורך כיסוי הוצאות מיידיות הנובעות מהפינוי, לרבות ניקיון אזורים שנפגעו, סיוע לוגיסטי, תגבור כוחות עירוניים ופעולות חירום נוספות בתחום החוסן הקהילתי.
במשרדי האוצר והפנים מבהירים כי הסיוע הינו בנוסף למענה תקציבי ותזרימי
הניתן על-ידי קרן מס רכוש ברשות המסים עבור הוצאות כגון שמירה ואבטחה למבנים שנהרסו, הרס ופינוי מבנים מסוכנים וניקיון הבתים שנפגעו. מקדמות יינתנו לרשויות בהתאם לדרישה. במשרדי האוצר והפנים מבהירים, כי תקציב הסיוע המיידי מתווסף למעטפת התמיכה הקיימת, הכוללת: תקצוב
הרשויות המקומיות (הפועלות באופן עצמאי בתקציב נפרד) ופעילות קרן הפיצויים של רשות המיסים לטיפול ישיר בנפגעי נזקי המלחמה. תושבים שרכושם או ביתם נפגע מוזמנים לדווח על הנזק במוקד רשות המיסים או להגיש תביעה מקוונת באתר הרשות. למען הסר ספק, האחריות לפינוי הינה בסמכות
הרשות המקומית ואגף מס רכוש ברשות המיסים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "כפי שפעלנו מתחילת מלחמת חרבות ברזל, אנחנו ניתן את מקסימום הגמישות וגיבוי לאזרח ולשלטון המקומי. אנחנו פועלים באופן מיידי להעברת סיוע כספי לרשויות המקומיות ולתושבים
שפונו מבתיהם. כל אזרח שפונה יקבל 500 ש”ח למענה ראשוני, והרשויות יקבלו 1,500 ש”ח נוספים לכל תושב – כדי שיוכלו לתת שירות מיידי, מהיר ומקצועי. זהו צעד ראשון מתוך שורת צעדים שנמשיך להוביל כדי לחזק את ההתמודדות המקומית בשעת חירום, ולוודא שאף תושב לא נשאר לבד. מדינת
ישראל כולה במערכה ונעמוד יחד בע״ה באתגר. עם ישראל חי."
- הפשרה: המדינה תוכל להפקיע דירות שלא נפגעו, אך לא יותר מ-25%
- הרווח הנקי של מימון ישיר צנח בכ-40% בשל מבצע עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום: "אנו מחויבים לתמוך בתושבים שנפגעו במלחמה וברשויות המקומיות סמלוות ומסייעות. הסיוע הכספי המיידי הוא צעד ראשון וחיוני לחיזוק החוסן האזרחי, ואנו נמשיך
לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הרשויות כדי להבטיח מענה מלא לצרכים בשטח.
מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ: “מהיום הראשון ללחימה אנחנו פועלים לסייע לרשויות בשטח. הסיוע המהיר שאנו מעבירים כעת נועד לחזק את היכולת שלהן להגיב למציאות מורכבת, ולספק
מענה מיידי לצרכים שעלו בעקבות המלחמה והנזקים שנגרמו לתושבים ולתשתיות.”
- 1.קונילמל 19/06/2025 09:28הגב לתגובה זוהם לומדים תורה

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?
איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.
למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.
מה מייצר את
הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות
טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".