ענף הנדל"ן משתנה? "אנשים מבינים שהסובארו מהקבלן היא לא באמת בחינם"

אלון הרצוג, מבעלי קפיטל גרופ בראיון בלעדי ל-Bizportal. "תוך שנתיים-שלוש רוב התחלות הבנייה בארץ יהיו של קבוצות רכישה, זה מוזיל את מחיר הדירה בעד 25%
עינת פז-פרנקל |

ענף הבנייה בארץ, שנפגע הן מהמיתון והן מהקשחת תנאי האשראי של הבנקים, מתחיל להשתמש בקבוצות הרכישה כדי למנף את עסקיו. יותר ויותר יזמים שרכשו מגרשים פונים לקבוצות רכישה על מנת שאלו ייבנו על הקרקעות. אלון הרצוג, מבעלי קפיטל גרופ המתמחה באיתור ורכישת מתחמי קרקע, אומר היום ל-Bizportal כי "קבוצות הרכישה הן קרש ההצלה של ענף הנדל"ן במדינת ישראל בימים אלה".

"אני נפגש עם חברות קבלניות גדולות שרוצות שאני אעשה קבוצות רכישה במגרשים שלהן", אומר הרצוג. "אין להן מימון. היום, כדי לצאת לבנייה צריך הון עצמי מאד גבוה. לחברה יזמית משתלם לבוא לקבוצת רכישה שתפגיש אותה עם הכסף יותר מהר מכל אופציה אחרת".

קבוצות הרכישה צברו בשנים האחרונות תאוצה, בעיקר באיזור תל-אביב, והרצוג סבור כי התופעה רק תלך ותתרחב. "בעוד שנתיים-שלוש, רוב התחלות הבנייה בארץ יהיו של קבוצות רכישה - זה כבר המצב בתל-אביב". הוא מוסיף כי "פעילות קבוצות הרכישה בשנים הקרובות תתמקד ברמת-גן, פתח תקווה, הוד השרון, רמת השרון ובכל איזור בו מרכיב הקרקע הוא יחסית גבוה".

גם בעידן המבצעים של הקבלנים - הכוללים תכניות מימון אטרקטיביות, מטבח משודרג, ואף מכונית -- קבוצות הרכישה עדיין מוזילות את מחיר הדירה ב-20% עד 25%, אומר הרצוג. דירת 4 חדרים מקבוצת רכישה באם המושבות בפתח תקווה עולה מיליון שקלים עד 1.1 מיליון שקלים. לעומת זאת, דירות מקבלן באיזור זה עולות כ-1.3 מיליון שקלים, אומר הרצוג. "אנשים מספיק אינטלגנטיים כדי להבין שהם בסוף משלמים על המבצעים בצורה עקיפה. אומרים לך, 'קח סובארו', אבל אין סובארו בחינם".

המפתח לקבוצות הרכישה הוא קהל היעד, אומר הרצוג. "אחרי שאנחנו יצאנו לאיזור אם המושבות, אחרים הבינו שקבוצות רכישה צריכות לפנות למעמד הביניים ומשתמשי הקצה ולא לקהל המשקיעים בדירות יוקרה." הוא מוסיף כי "בחיים לא תראו אותי נכנס לפרויקט כמו מתחם פארק צמרת. אפילו חברות שהתחילו ביוקרה, עושות היום קבוצות רכישה למשפרי דיור. הן הבינו שמחיר טוב עם מיקום טוב ותכנון נכון - מנצחים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.