מניות הדשנים, וביניהן כיל הישראלית, מטלטלות בשבועות האחרונים בין זרמים מנוגדים של חדשות והערכות חיוביות ושליליות. כך, המשקיעים במניות אלה מבולבלים ומתקשים להעריך את שוויין בתקופה בה רמת אי הוודאות עלתה לשיאים חדשים.

בשבוע שעבר פורסם כי יצרנית הסלע המרוקאית OCP העריכה כי סלע הפוספט יעמוד על טווח מחירים של 120-200 דולר לטון ב-2009. בנוסף, נודע כי המשא ומתן בין יצרני הסלע הירדנים ללקוחותיהם ההודים על חוזי סלע הפוספט לא הושגה הסכמה על המחיר. הירדנים הציעו למכור ב-200 דולר לטון, ההודים לא מוכנים לשלם יותר מ-100-120 דולר לטון והדיונים הסתיימו ללא תוצאות.

באנליסט אבירן רביבו מבית ההשקעות כלל פיננסים אומר בעדכון שפרסם היום כי "בכל מקרה, דומה כי מחיר סלע הפוספט, שרק בינואר עוד עמד על 300 דולר לטון, עומד לפני נחיתה קשה".

דרך אגב, מציין רביבו, "במודל הערכת השווי שפרסמנו בינואר הערכנו ירידה חדה אף יותר של סלע הפוספט ל-100 דולר ב-2009, כך שאין צורך בהתאמת מספרים מהותית במודל. אנו עדיין מאמינים שהמחיר יתכנס לסביבות ה-100 דולר לטון במהלך השנה".

בכלל פיננסים מציינים כי הלחץ הכבד על מחירי הסלע מפתיע קמעא לאור ההתאוששות המסוימת שנרשמה לאחרונה בשוק הפוספט ויש בו בכדי להצביע על עומק החולשה הנוכחית בשוק הדשנים. הדבר פוגע בכיל בשלושה רבדים: בצד המכירות הישירות של סלע הפוספט, צמצום חד במרווח התפעולי במגזר הפוספט ( ב-2008 הגיע המרווח התפעולי בפוספט עד לשיא של 45% ברבעון השני, וזאת בהשוואה למרווח של 16.7% בשנת 2007 . הזינוק בסלע אחראי לחלק הארי של זינוק זה), ובהיבט של צמצום חד גם במרווח התפעולי של מגזר מוצרי התכלית: גם מגזר זה נהנה מזינוק ברווחיות התפעולית השנה בעקבות עליית הסלע. זו הגיעה ל-22% ברבעון השלישי לעומת 8.2% בלבד ב-2007.

להערכת רביבו, ירידת מחירי הסלע לבדה תוביל לפגיעה של 550-600 מיליון דולר ברווח התפעולי של כיל השנה לעומת 2008.

רביבו מנסה להשליך כמה מסקנות משוק זה לגבי הצפוי בשוק האשלג. ראשית, ניתן לראות שגם מונופול נאלץ להתאים את מחיר המכירה לביקוש בשוק. "להזכירכם, גם בשוק סלע הפוספט ההיצע ריכוזי באופן חריג. המרוקאים לבדם אחראים ל-50% מההיצע העולמי. והנה, גם הם נאלצו להתאים עצמם למציאות".

בנוסף, "אין די בקיצוץ חד בתפוקה בכדי לווסת המחירים. בדומה לשחקניות האשלג, גם המרוקאים הפגינו "משמעת ראויה לשבח" וצמצמו את תפוקת סלע הפוספט בחדות בתחילת השנה על מנת "להתאים את הביקוש להיצע". כשהמחיר מנופח וחסר הגיון כלכלי, זה פשוט לא מספיק".

ולבסוף, מחיר המוצר הסופי יקבע את עלויות היצור. "כשמחיר דשן הפוספט נחתך בחדות, נפילת הסלע, חומר גלם מרכזי ביצורו, הייתה מתבקשת מאליה. זה נכון גם לגבי התירס והאשלג", אומר רביבו.

ובינתיים, אנו חוזים בהרעה נוספת בסביבה הכלכלית של מגזר הדשנים והחקלאות. שני אירועים משמעותיים קרו בשבוע האחרון. בשבוע שעבר הזהירה S&P מפני הורדת דירוג אג"ח ממשלת הודו לדירוג זבל לאור תוכניות הממשלה שם להרחבת הגירעון התקציבי ל-2009 לרמה של 11% מהתמ"ג. הסובסידיות על הדשנים, ובייחוד האשלג, הגיעו ב-2008 ללא פחות מ-2% מהתמ"ג של הודו. דומה כי צפוי לחץ משמעותי על יצרניות האשלג מכיוון זה להורדת מחירים במשא ומתן הקרוב, בייחוד לאור העובדה כי הודו נהנית ממלאי אשלג גבוה יחסית.

בנוסף, רביבו מציין כי המיתון פוגע בצריכת החלבונים בעולם. "השחקניות המרכזיות בארה"ב בייצור בשר ועוף הודיעו בשבוע שעבר על סגירת מפעלים וקווי ייצור בשל ירידה בביקוש בעקבות המיתון הכלכלי. אם בארה"ב אוכלים פחות בשר, אז בסין ובהודו המצב הרבה יותר קשה מן הסתם".