כלל פיננסים על כיל: צפויה פגיעה קשה ברווח התפעולי בעקבות ירידת מחירי הפוספט
מניות הדשנים, וביניהן כיל הישראלית, מטלטלות בשבועות האחרונים בין זרמים מנוגדים של חדשות והערכות חיוביות ושליליות. כך, המשקיעים במניות אלה מבולבלים ומתקשים להעריך את שוויין בתקופה בה רמת אי הוודאות עלתה לשיאים חדשים.
בשבוע שעבר פורסם כי יצרנית הסלע המרוקאית OCP העריכה כי סלע הפוספט יעמוד על טווח מחירים של 120-200 דולר לטון ב-2009. בנוסף, נודע כי המשא ומתן בין יצרני הסלע הירדנים ללקוחותיהם ההודים על חוזי סלע הפוספט לא הושגה הסכמה על המחיר. הירדנים הציעו למכור ב-200 דולר לטון, ההודים לא מוכנים לשלם יותר מ-100-120 דולר לטון והדיונים הסתיימו ללא תוצאות.
באנליסט אבירן רביבו מבית ההשקעות כלל פיננסים אומר בעדכון שפרסם היום כי "בכל מקרה, דומה כי מחיר סלע הפוספט, שרק בינואר עוד עמד על 300 דולר לטון, עומד לפני נחיתה קשה".
דרך אגב, מציין רביבו, "במודל הערכת השווי שפרסמנו בינואר הערכנו ירידה חדה אף יותר של סלע הפוספט ל-100 דולר ב-2009, כך שאין צורך בהתאמת מספרים מהותית במודל. אנו עדיין מאמינים שהמחיר יתכנס לסביבות ה-100 דולר לטון במהלך השנה".
בכלל פיננסים מציינים כי הלחץ הכבד על מחירי הסלע מפתיע קמעא לאור ההתאוששות המסוימת שנרשמה לאחרונה בשוק הפוספט ויש בו בכדי להצביע על עומק החולשה הנוכחית בשוק הדשנים. הדבר פוגע בכיל בשלושה רבדים: בצד המכירות הישירות של סלע הפוספט, צמצום חד במרווח התפעולי במגזר הפוספט ( ב-2008 הגיע המרווח התפעולי בפוספט עד לשיא של 45% ברבעון השני, וזאת בהשוואה למרווח של 16.7% בשנת 2007 . הזינוק בסלע אחראי לחלק הארי של זינוק זה), ובהיבט של צמצום חד גם במרווח התפעולי של מגזר מוצרי התכלית: גם מגזר זה נהנה מזינוק ברווחיות התפעולית השנה בעקבות עליית הסלע. זו הגיעה ל-22% ברבעון השלישי לעומת 8.2% בלבד ב-2007.
להערכת רביבו, ירידת מחירי הסלע לבדה תוביל לפגיעה של 550-600 מיליון דולר ברווח התפעולי של כיל השנה לעומת 2008.
רביבו מנסה להשליך כמה מסקנות משוק זה לגבי הצפוי בשוק האשלג. ראשית, ניתן לראות שגם מונופול נאלץ להתאים את מחיר המכירה לביקוש בשוק. "להזכירכם, גם בשוק סלע הפוספט ההיצע ריכוזי באופן חריג. המרוקאים לבדם אחראים ל-50% מההיצע העולמי. והנה, גם הם נאלצו להתאים עצמם למציאות".
בנוסף, "אין די בקיצוץ חד בתפוקה בכדי לווסת המחירים. בדומה לשחקניות האשלג, גם המרוקאים הפגינו "משמעת ראויה לשבח" וצמצמו את תפוקת סלע הפוספט בחדות בתחילת השנה על מנת "להתאים את הביקוש להיצע". כשהמחיר מנופח וחסר הגיון כלכלי, זה פשוט לא מספיק".
ולבסוף, מחיר המוצר הסופי יקבע את עלויות היצור. "כשמחיר דשן הפוספט נחתך בחדות, נפילת הסלע, חומר גלם מרכזי ביצורו, הייתה מתבקשת מאליה. זה נכון גם לגבי התירס והאשלג", אומר רביבו.
ובינתיים, אנו חוזים בהרעה נוספת בסביבה הכלכלית של מגזר הדשנים והחקלאות. שני אירועים משמעותיים קרו בשבוע האחרון. בשבוע שעבר הזהירה S&P מפני הורדת דירוג אג"ח ממשלת הודו לדירוג זבל לאור תוכניות הממשלה שם להרחבת הגירעון התקציבי ל-2009 לרמה של 11% מהתמ"ג. הסובסידיות על הדשנים, ובייחוד האשלג, הגיעו ב-2008 ללא פחות מ-2% מהתמ"ג של הודו. דומה כי צפוי לחץ משמעותי על יצרניות האשלג מכיוון זה להורדת מחירים במשא ומתן הקרוב, בייחוד לאור העובדה כי הודו נהנית ממלאי אשלג גבוה יחסית.
בנוסף, רביבו מציין כי המיתון פוגע בצריכת החלבונים בעולם. "השחקניות המרכזיות בארה"ב בייצור בשר ועוף הודיעו בשבוע שעבר על סגירת מפעלים וקווי ייצור בשל ירידה בביקוש בעקבות המיתון הכלכלי. אם בארה"ב אוכלים פחות בשר, אז בסין ובהודו המצב הרבה יותר קשה מן הסתם".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- "פת במלח תאכל": שיעורים בפיננסים שלמדתי מלקוח חרדי
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
