כלל פיננסים על כיל: צפויה פגיעה קשה ברווח התפעולי בעקבות ירידת מחירי הפוספט
מניות הדשנים, וביניהן כיל הישראלית, מטלטלות בשבועות האחרונים בין זרמים מנוגדים של חדשות והערכות חיוביות ושליליות. כך, המשקיעים במניות אלה מבולבלים ומתקשים להעריך את שוויין בתקופה בה רמת אי הוודאות עלתה לשיאים חדשים.
בשבוע שעבר פורסם כי יצרנית הסלע המרוקאית OCP העריכה כי סלע הפוספט יעמוד על טווח מחירים של 120-200 דולר לטון ב-2009. בנוסף, נודע כי המשא ומתן בין יצרני הסלע הירדנים ללקוחותיהם ההודים על חוזי סלע הפוספט לא הושגה הסכמה על המחיר. הירדנים הציעו למכור ב-200 דולר לטון, ההודים לא מוכנים לשלם יותר מ-100-120 דולר לטון והדיונים הסתיימו ללא תוצאות.
באנליסט אבירן רביבו מבית ההשקעות כלל פיננסים אומר בעדכון שפרסם היום כי "בכל מקרה, דומה כי מחיר סלע הפוספט, שרק בינואר עוד עמד על 300 דולר לטון, עומד לפני נחיתה קשה".
דרך אגב, מציין רביבו, "במודל הערכת השווי שפרסמנו בינואר הערכנו ירידה חדה אף יותר של סלע הפוספט ל-100 דולר ב-2009, כך שאין צורך בהתאמת מספרים מהותית במודל. אנו עדיין מאמינים שהמחיר יתכנס לסביבות ה-100 דולר לטון במהלך השנה".
בכלל פיננסים מציינים כי הלחץ הכבד על מחירי הסלע מפתיע קמעא לאור ההתאוששות המסוימת שנרשמה לאחרונה בשוק הפוספט ויש בו בכדי להצביע על עומק החולשה הנוכחית בשוק הדשנים. הדבר פוגע בכיל בשלושה רבדים: בצד המכירות הישירות של סלע הפוספט, צמצום חד במרווח התפעולי במגזר הפוספט ( ב-2008 הגיע המרווח התפעולי בפוספט עד לשיא של 45% ברבעון השני, וזאת בהשוואה למרווח של 16.7% בשנת 2007 . הזינוק בסלע אחראי לחלק הארי של זינוק זה), ובהיבט של צמצום חד גם במרווח התפעולי של מגזר מוצרי התכלית: גם מגזר זה נהנה מזינוק ברווחיות התפעולית השנה בעקבות עליית הסלע. זו הגיעה ל-22% ברבעון השלישי לעומת 8.2% בלבד ב-2007.
להערכת רביבו, ירידת מחירי הסלע לבדה תוביל לפגיעה של 550-600 מיליון דולר ברווח התפעולי של כיל השנה לעומת 2008.
רביבו מנסה להשליך כמה מסקנות משוק זה לגבי הצפוי בשוק האשלג. ראשית, ניתן לראות שגם מונופול נאלץ להתאים את מחיר המכירה לביקוש בשוק. "להזכירכם, גם בשוק סלע הפוספט ההיצע ריכוזי באופן חריג. המרוקאים לבדם אחראים ל-50% מההיצע העולמי. והנה, גם הם נאלצו להתאים עצמם למציאות".
בנוסף, "אין די בקיצוץ חד בתפוקה בכדי לווסת המחירים. בדומה לשחקניות האשלג, גם המרוקאים הפגינו "משמעת ראויה לשבח" וצמצמו את תפוקת סלע הפוספט בחדות בתחילת השנה על מנת "להתאים את הביקוש להיצע". כשהמחיר מנופח וחסר הגיון כלכלי, זה פשוט לא מספיק".
ולבסוף, מחיר המוצר הסופי יקבע את עלויות היצור. "כשמחיר דשן הפוספט נחתך בחדות, נפילת הסלע, חומר גלם מרכזי ביצורו, הייתה מתבקשת מאליה. זה נכון גם לגבי התירס והאשלג", אומר רביבו.
ובינתיים, אנו חוזים בהרעה נוספת בסביבה הכלכלית של מגזר הדשנים והחקלאות. שני אירועים משמעותיים קרו בשבוע האחרון. בשבוע שעבר הזהירה S&P מפני הורדת דירוג אג"ח ממשלת הודו לדירוג זבל לאור תוכניות הממשלה שם להרחבת הגירעון התקציבי ל-2009 לרמה של 11% מהתמ"ג. הסובסידיות על הדשנים, ובייחוד האשלג, הגיעו ב-2008 ללא פחות מ-2% מהתמ"ג של הודו. דומה כי צפוי לחץ משמעותי על יצרניות האשלג מכיוון זה להורדת מחירים במשא ומתן הקרוב, בייחוד לאור העובדה כי הודו נהנית ממלאי אשלג גבוה יחסית.
בנוסף, רביבו מציין כי המיתון פוגע בצריכת החלבונים בעולם. "השחקניות המרכזיות בארה"ב בייצור בשר ועוף הודיעו בשבוע שעבר על סגירת מפעלים וקווי ייצור בשל ירידה בביקוש בעקבות המיתון הכלכלי. אם בארה"ב אוכלים פחות בשר, אז בסין ובהודו המצב הרבה יותר קשה מן הסתם".
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
